תמונות הלוויין של הר הגעש בטונגה מציגות לראווה את עמוד ההתפרצות הענק, והתמרה הוולקנית שכיסתה חלקים נרחבים במדינה. תמונותיו של הונגה-טונגה-הונגה-אפא'אי אכן מרשימות, אך נכון להיום, הן מהוות את עיקר התיעוד שבידינו כדי לנסות ולהבין מה קרה שם. 

אתמול (ראשון), כשעיני העולם עדיין נשואות לבירה נוקו'אלופה, ענן עצום של אפר הר הגעש המשיך לכסות את האזור כולו. טיסות המעקב שנשלחו מניו זילנד כדי לאמוד את היקף הנזק נאלצו לחזור בידיים ריקות. לעומת זאת, השפעת ההתפרצות על האוקיינוס הייתה ברורה למדי, והורגשה בדמותם של גלים של כחצי מטר עד 80 ס"מ, לא רק במדינת האיים של טונגה, אלא גם בפרו ובקו החוף המערבי בארה"ב.

התפרצות הר הגעש בטונגה, צילום לוויין (צילום: AP)
צילום: AP

היום, אחרי התבהרות מסוימת של השמיים, הצליחו לשלוח ניו זילנד ואוסטרליה טיסות מעקב צבאיות בשנית. אלה יעריכו את נזק ההתפרצות והצונאמי שהגיע מיד אחריה. בניו זילנד מקווים לשלוח בהמשך גם אספקת מוצרים חיוניים, כולל מי שתייה, להם זקוקים תושבי טונגה נואשות. כבר עכשיו נרשם נזק לא מבוטל לרכוש, אולם למרבה המזל לא דווח על נפגעים או על אבידות בנפש, פרט לאזרחית בריטית שעדיין מוגדרת נעדרת. בינתיים, קווי התקשורת עם הממלכה נותרים מוגבלים למדי; החברה היחידה שמפעילה את רשת הסיבים האופטיים התת ימיים, זו שמחברת את טונגה לשאר העולם, מסבירה כי תיקון הנזקים שנגרמו לכבלים ייקחו כנראה שבועות.

מה אנחנו כן יודעים עד כה?

הונגה-טונגה-הונגה-אפא'אי הוא הר געש תת ימי, אשר בדרך כלל מתפרץ מתחת למים. על פי הערכות, ישנם מאות אלפי הרי געש תת ימיים. הם, כמו הרי הגעש היבשתיים, ממוקמים בקרבת חיבורי הלוחות הטקטוניים, שם הם נוצרים. לפי הקרן הבינלאומית לחקר האוקיינוסים בערך שלושה רבעים מכל הפעילות הוולקנית על כדור הארץ קורית מתחת למים. להר הגעש בטונגה, המרוחק כ-65 ק"מ מהבירה, יש היסטוריה של התפרצות. במהלך השנים האחרונות,  מספר התפרצויות של הונגה-טונגה-הונגה-אפא'אי פרצו את קו המים. ב-2009 הותז אפר געשי, בהתפרצות של התרוממו ענני אפר לגובה של כ-17 ק"מ. מה שאף הביא להיווצרותו של אי קטן. ב-20 בדצמבר, ושוב ב-13 בינואר התפרץ שוב הר הגעש בטונגה, את ענן האפר ראו מאחד האיים בממלכה.

התפרצות הר הגעש באי טונגה (צילום: חדשות)
צילום: חדשות

ההתפרצות האחרונה ביום שבת הייתה משמעותית יותר ממה שהתרגלנו לראות שם, עם עמוד התפרצות שמיתמר לגובה של 20 ק"מ (א כמה מאות מטרים עד קילומטרים בודדים, כפי שקורה בדרך כלל). גובה גל הצונאמי  שהיכה בקו חוף היה של כ-80 סנטימטרים. ד"ר רובין ג'ורג' אנדרוז, וולקנולוג בריטי שכתב רבות על הנושא, אומר שהתפרצות בסדר גודל כזה כשמדובר בהרי געשת תת ימיים היא נדירה למדי, וקורית אחת לכ-1,000 שנה. "זה פרק הזמן שלוקח לו 'להיטען במלואו".

מה הביא לגלי הצונאמי?

התפרצויות מהרי געש תת ימיים עשויות להוביל לצונאמי, סדרה של גלי אוקיינוס שנגרמת מהזזה של כמויות גדולות של מים. ככל שההדף והמגמה רבים יותר – כך הפוטנציאל ליצור צונאמי גדול יותר – גם כן עולה. עם זאת, התהליך עדיין איננו מוסכם בקרב המדענים,  ומתנהל וויכוח בסוגיה הזו. גם במקרה של ההתפרצות בטונגה ביום שבת, בייחוד כאשר הפרטים עדיין לא התבררו במלואם, לא ברור מה בדיוק גרם לצונאמי. יתכן כי מדובר בחלק מהר הגעש שקרס לי האוקיינוס וגרם לתנועה הענקית, או שמא מדובר בעצם הפיצוץ שהתרחש מתחת לפני המים, או אולי שניהם גם יחד.

צונאמי פוגע באי טונגה (צילום: חדשות)
צילום: חדשות

לא רק צונאמי ואפר

הבום העל קולי נקלט במדידות שבוצעו באלסקה ובאנגליה, מציין פרופ' ישי וינשטיין מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, וההערכה היא כי מדובר באחד מהפיצוצים העוצמתיים ביותר במאה ה-21 עד כה.

פרופ' וינשטיין מסביר כי בהתאם לסימנים הללו, יתכן מאוד שהקלדרה של הונגה, שקע של פיצוץ אדיר של הר געש קדום, מעורב בהתפרצות המדוברת. למעשה, "אין לי סיבה לחשוב שזה יסתיים בהתפרצות הזו. התפרצויות מהסוג הזה בדרך כלל לא מסתיימות תוך כמה שעות". וינשטיין מסביר כי לרוב בהתפרצויות בהרי געש תת ימיים כמו זה שבטונגה, משתחררת רק חלק מהמגמה ומהלחץ שהולך ונבנה במאגר התת קרקעי. במפגש עם המים, בטמפרטורות של מעל 1,000 מעלות צלזיוס, קורית ריאקציה מתונה ייחסית בין המים למגמה; המים מקררים את המגמה, נוצר קיטור מהמגש ביניהם, וזה מה שמלווה את ההתפרצות.

פרופ' ישי וינשטיין, אוניברסיטת בר אילן (צילום: צילום פרטי)
פרופ' ישי וינשטיין, אוניברסיטת בר אילן | צילום: צילום פרטי

זה קורה בדרך כלל בעומקים רדודים, ומסתכם בהתפרצות בסדר גודל בינוני. הפעם, התמונה היא כאמור אחרת, גרנדיוזית וסוערת יותר מהרגיל. הקרקעית הכבדה והעתיקה של האוקיינוס השקט יורדת מתחת קרקעיות שסביבו. קווי החיבור הללו, השברים בקרקע, נקראים העתקים. הסטת הקרקעית בהעתקים מאשר מצב שבו מים שחודרים פנימה מאפשרים לסלע הבזלת שבפנים להוריד את טמפרטורת ההתכה שלו. עוד ועוד מגמה יורדת לעומקים, לאורך שנים, ובשילוב עם גז וולקני – נבנה יותר ויותר לחץ. כך, מסביר פרופ' וינשטיין, סביר שקרה בטונגה, מה שהוביל להתפרצות העוצמתית בשבת.

מאות ברקים בשנייה

"בתור וולקנולוג", טוען פרופ' וינשטיין, "ההבנה שעדיין יש לא מעט נעלמים בסיפור הזה היא מטרידה, וכמובן שאנחנו נמשיך לבחון את מה שקורה שם בשבועות ובחודשים הקרובים, וסביר להניח שהתמונה תתבהר". תופעה נוספת ומרתקת אותה מציין וינשטיין, היא צבר של ברקים שהופיעו באזור ונראו למרחקים. "ברקים הם מאפיין של התפרצויות מהסוג העוצמתי, אלה שכוללות זריקה של עפר לאוויר, כפי שאכן קרה במקרה הזה. זה קורה בגלל ההתנגשויות של אותם חלקיקי באוויר, בשילוב עם חלקיקי הקרח שבאטמוספירה.

התהליך הזה מיצר מטענים חשמליים, השליליים מופרדים מהחיוביים וכך נוצר הפלאש", מסביר וינשטיין. בחברת המדידות הפינית Vaisala קלטו כ-6,000 ברקים בדקה – "מדובר באירוע יוצא דופן של מאות ברקים בשנייה". כמות הברקים בפלומת האפר הוולקני בהתפרצות בשבת היא הגדולה ביותר שאי פעם תועדה. 340,000 ברקים שתועדו במהלך שבוע שלם ב-2018, בהתפרצות הר הגעש אנאק קראקאטאה באינדונזיה, מחווירים אל מול 200,000 הברקים בשעה אחת בלבד שנקלטו בהתפרצות בטונגה. "מה ההסבר המדויק לכמות האדירה הזו? אנחנו עדיין לא יודעים".