FSO Safer היא מיכלית מחלידה שמכילה יותר מ-1.1 מיליון חביות נפט, ועוגנת במרחק של כ-6 ק“מ מחופי תימן בים האדום. כלי השיט מצוי בסכנה מתמדת ומחריפה של התפוצצות או דליפת ענק של הנפט והמשא ומתן שהתנהל עד כה מול החות'ים השולטים בה נכשל, מה שהותיר את הספינה ללא פיקוח וללא עבודות תחזוקה במשך שבע השנים האחרונות. מספר מערכות חיוניות כמו גם הגנרטורים של הספינה כבר לא עובדים באופן תקין.
ראש המבצעים של גרינפיס במזרח התיכון ובצפון אפריקה, אחמד אל דרובי, טוען כי המיכלית מהווה איום חמור לא רק לסביבה הימית ולבעלי החיים בה, אלא גם לקהילות שחיות לחופי הים האדום. "הדרך היחידה להפוך את הספינה הזו לבטוחה היא על ידי פינוי של כל הנפט ממנה. אנחנו מפצירים באו“ם ובכל הצדדים הנוגעים בדבר לתעדף את המאמץ משותף לפתרון, למרות הקשיים הכספיים והפוליטיים. אנחנו לא יכולים עוד לחכות לפעולה שתמנע את האסון הענק הזה או לכל הפחות תמתן את ממדיו".
איך הגענו עד הלום?
מדוע שוכנת מיכלית עם כמות נפט שמספיקה למלא 87 בריכות אולימפיות ללא פיקוח? ב-1976 נבנתה ביפן מיכלית הנפט וכונתה אז Esso Japan. בחלוף עשור היא נרכשה על ידי חברת הגז והנפט של תימן וקיבלה את שמה החדש - ה"סאפר". במשך שלושה עשורים הוצבה מול החוף כדי לאכסן נפט. במרץ 2015 פורצת מלחמת האזרחים בתימן, והמורדים החות'ים משתלטים על הספינה וכך מתחילה לה תקופה של הזנחה ושחיקה מסוכנת של כלי השיט. במאי 2020 מאפשרים החות'ים לטפל בדליפה שהחלה - אולם באופן לא יסודי וזמני למדי. ביוני של אותה שנה נערך כינוס של האו“ם בנושא, ומומחים הזהירו מאסון אנושי וסביבתי רב ממדים.
החות'ים מצידם רואים בספינה קלף מיקוח מול המערב. הכוחות הבין-לאומיים המעורבים - אירן שמאחורי החות'ים, וארה“ב וערב הסעודית אשר מגבות את ממשלת תימן - לא הצליחו להשיג הסכמה בדרך לפתרון. בעיניהם של החות'ים, השולטים על המים שמסביב לספינה, הפצצה המתקתקת הזו נתפסת כמעין פצצת אטום שמשווה להם עוצמה בלתי מבוטלת.
מה יקרה בעת דליפה של הנפט?
בדוח שמפורסם היום (חמישי) על ידי גרינפיס, מפורטות ההשלכות הקצרות וארוכות הטווח של אירוע דליפה. מודלים קצרי טווח של כתמי שמן אשר משקללים את ההתפרשות בעקבות רוח עשויים להיות יעילים כדי להבין את מימדי הסכנה. מודל כזה, אשר נבנה על ידי מדענים ופורסם בכתב העת Nature, מראה כי זיהום נפט שיפריע למפעלי התפלת המים שעל החוף ישפיע לרעה על גישתם למי שתייה נקיים של מיליון עד כ-2 מיליון איש בתימן, אריתריאה וערב הסעודית.
הפרעה באספקת הדלק למדינה תביא לסגירה של בתי חולים ומתקני התפלת מים. גישתם של עוד כ-8 מיליון איש למים זורמים תיפגע, זאת בגלל התלות בדלק של המשאבות והמשאיות שמעבירות את המים לתושבים. זיהום אוויר יגביר את הסיכון להתאשפזות בעקבות בעיות קרדיווסקולריות או נשימתיות. סגירת נמלים בתימן תביא למצוקה בציבור בעקבות הפרעות במשלוחי מזון, עזרה רפואית ותרופות.
ההערכה של ההשפעות לטווח ארוך היא מורכבת יותר משום שלוקחת בחשבון מספר סקטורים: מערכת האוקיינוסים, כלכלה וחברה, ובריאות - הן נפשית והן פיזית. ים סוף מוקף ביבשה מכל עבר עם תעלת סואץ בצפון, ומיצרי באב אל-מנדב בדרום, אשר מחברים אותו לים הערבי. משמעות הגיאוגרפיה הזו של הים, שמותירה אותו עם זרימה מועטה בלבד של מים, היא שהשלכות של דליפת שמן יהיו ממושכות וכי ההשפעה ההרסנית תהיה ארוכת טווח.
דוגמאות ניתן למרבה הצער למצוא בהיסטוריה: נפט מדליפת אקסון ואלדז באלסקה בשנת 1989 שרד על חופי מפרץ הנסיך ויליאם במשך 20 שנה. כ-5 מיליון ליטרים של נפט דלפו אז לים, כמיליארד דולר נדרשו כדי לנקות אותם, כאמור לא לגמרי. הצפי עבור המיכלית FSO Safer הוא שפיכה של כ-220 מיליון ליטרים, וניקיון בעלות של 2 מיליארד דולר. 3 שנים אחרי הדליפה של MV Prestige ב-2002 באוקיינוס האטלנטי מול חופי גליציה בספרד, ציפורי הים נשאו על כנפיהן מתכות כבדות, עדות לעיקשותו של הנפט.
כתם נפט גם ישפיע על איכות האוויר. כימיקלים רעילים יתאיידו ויפעפעו במרחב, ההשפעה על דרכי הנשימה ועל רקמה בריאות היא בלתי רצויה בלשון המעטה. במקרה של פיצוץ ושריפת הדלק - המקרה חמור אף יותר. אז האדים יכילו בין היתר פחמן שחור, תחמוצת חנקן, גופרית דו חמצני, ועוד תרכובות מזיקות שירחפו למרחקים. השפעתן של אלה הודגמה ביתר שאת אצל הצוותים שהוזעקו למפרץ מקסיקו אחרי דליפת הענק של DB Deepwater Horizon, שדיווחו על בעיות נשימתיות כולל שריקות בנשימה, תחושת כובד בחזה, קוצר נשימה, נזלת וליחה - במשך עד 3 ימים מאז החשיפה לאדים.
אותו כתם על פני הים יביא בסבירות גבוהה מאוד גם לנזקים קשים עבור הסביבה ובעלי החיים. נכון להיום לא נמצאה טכניקה שמאפשרת לבודד נפט שנשפך למקור מים, בטח שלא בממדים שבעליהם מדובר במקרה של FSO Safer. מספר כלים ושיטות שבהן נעשה שימוש בעבר כדי למתן את ממדי ההרס אינם חפים מפגמים. שריפת הנפט גורמת כאמור לזיהום אוויר, טבעות בעלות דפנות אלסטיות שמולבשות על האזור אינן יעילות בעת הגעתם של גלים, וחומרי פיזור כימיים הינם רעילים ובלתי יעילים בסילון של התרכובות שמלוות את השמן והן כשלעצמן רעילות ומזיקות.
בדיקת תרחיש כזה על ידי Oil Spill Response Ltd. (OSRL), שהוזמן על ידי ארגון הימאות הבינלאומי מראה שהנפט שיישפך ישפיע על אריתריאה, תימן וערב הסעודית במשך כל עונות השנה, וג‘יבוטי וסומליה יושפעו גם הן למשך החודשים ינואר עד מרץ.
שונית האלמוגים בים האדום, בעלת חשיבות מדעית רבה בשל היכולת שלה לחמוק מהשפעות משבר האקלים ובזכות עמידותה לנזקים מעשי ידי אדם - גם היא תהיה בקו האש. אלמוגים צפויים לחוות קשיים ברבייה, נזקים לרקמות והאטה בקצב הגדילה. גם משקעים שייווצרו לטווח ארוך ילוו את החיים בסביבה הצבעונית והמופלאה שמתחת לפני הים.
יותר מ-1,000 זני דגים, 14% מהם ייחודיים לים האדום, יהיו גם הם בסכנה. זוחלים, יונקים, ציפורים וחסרי החוליות שמרכיבים את המערכת האקולוגית הייחודית עלולים לחוות שינויים ביולוגיים אשר ישנו לתמיד את מארג החיים התת-ימי.
בדוח של גרינפיס מציינים כי תמונות לוויין לעתים לא מייצגות את מלוא גודל האסון במקרים של דליפת נפט. "נוכחות בלתי נראית של נפט באזורים מסוימים גורמת לריכוז גבוה של רעלים. במקסיקו למשל, סביר שהיו דגות ואזורי דייג שלא נסגרו כי לא נקלטו כפגועים בלוויינים, אך כנראה זוהמו על ידי נפט בלתי נראה". חשיפתם של בני אדם לנזק נפט שכזה כוללת מגוון תופעות בריאותיות כמו כאבי ראש, בחילות, סחרחורות, גירוד בעיניים ובדרכי הנשימה. דיווחים על הפרעות נפשיות הם גם כן חלק בלתי נפרד מההשלכות על האוכלוסייה באירועים קודמים - חרדה, לחץ ודיכאון. נפט גולמי מכיל חומרים מסרטנים, ולא ניתן להקל ראש בסיכון הבריאותי ארוך הטווח של כתם נפט לחופי הים האדום.
המשבר ההומניטרי המחריף בתימן, זה שנמשך לאורך מלחמת האזרחים צפוי רק להחריף במקרה שכזה. פול הורסמן, מנהל פרויקט בצוות התגובה המיוחד של גרינפיס למשבר, מסביר: "אנחנו מקבלים את העובדה שישנם אתגרים גדולים להסרת הנפט באופן בטוח מהמיכלית סאפר, אבל הם פוליטיים, לא טכניים. הטכנולוגיה קיימת, אבל אחרי חודשים של משא ומתן, המבוי הסתום מאפשר את המשך הסכנה ואף החרפה שלה. לממשלות ולתעשיית הנפט יש חובה מוסרית לטפל במשבר הזה".
היעדר פתרון מהיר של הפצצה המתקתקת שבים האדום בהחלט מקרב את העולם לאסון נפט בסדר גודל שלא נראה כמותו בהיסטוריה. עם נזק שיעלה פי 4 על זה שנגרם מהדליפה באלסקה בשנות השמונים, אין יותר זמן לחמוק מאחריות לטיפול בבעיה הקריטית הזו.