ביום שלישי עצרה גרמניה את פרויקט צינור הגז Nord Stream 2 Baltic Sea. הקנצלר אולף שולץ הקפיא את תהליך קבלת הרישיון להפעלתו - זאת מיד אחרי ההכרה הרשמית של רוסיה בשני האזורים הבדלניים במזרח אוקראינה, הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק.

סיקור שוטף ב-N12

מדובר בצינור גז שמחבר בין רוסיה לאירופה דרך גרמניה. בנייתו הושלמה אך הוא עדיין לא הופעל, ובזכות זאת הפך לכלי מרכזי בניסיון של המערב למנף את מה שבידה לכדי להשפיע על פוטין. הצינור משתרך לאורך 1,230 קילומטרים מתחת לים הבלטי, והוא נועד להוביל גז טבעי - משטחה של רוסיה עד לחוף הבלטי בגרמניה.

הצינור מקביל לצינור קודם, והוא יכפיל את הקיבולת בשטח ל-11 מיליארד מטרים מעוקבים של גז בשנה. משמעות הדבר היא שמפיקת הגז הטבעי הגדולה בעולם, גזפרום שנמצאת בשליטת רוסיה הודות לכך שרוב מניותה מוחזקות על ידי הממשלה - יכולה לשלוח דרכו גז לאירופה מבלי להצטרך להשתמש בצינורות הקיימים שעוברים דרך אוקראינה ופולין.

מתקן נפט ברוסיה (צילום: רויטרס)
מתקן נפט ברוסיה | צילום: רויטרס

הצינור למעשה כבר מלא בגז שממתין לאישור גרמניה והנציבות האירופית. שולץ מנצל את שלב ההמתנה הנדרש לתוקף קבלת האישור מהממונה על ההגבלים העסקיים באירופה, ומשך את הדוח בדבר ההשפעה על הביטחון האנרגטי, שגרמניה הייתה אמורה להגיש כחלק מהתהליך.

שולץ, שנכנס לתפקידו כקנצלר בדצמבר, תמך בפרויקט עוד כשר האוצר של קודמתו בתפקיד מרקל - וכך עשו גם שאר חברי מפלגתו. עם ניוד הכוחות הרוסים לגבול עם אוקראינה שולץ נמנע מלהתייחס לצינור, אך הזהיר את רוסיה כי היא תיאלץ להתמודד עם השלכות קשות. גרמניה הגיעה להסכמה עם ארה"ב לפעול לבלימת הפעלת הצינור אם רוסיה תנסה לעשות שימוש בגז שלה כאיום, או אם תתקוף את אוקראינה.

ההכרזה על האזורים הבדלניים ביום שלישי הייתה בבחינת הרוביקון שנחצה - מה שכונה על ידי שולץ "הפרה חמורה של החוק הבינלאומי". שולץ גם הבהיר כי חייבים לשלוח למוסקבה את המסר שלפעולות שלה יש השלכות.

מדוע רוסיה מעוניינת בצינור הגז?

גזפרום, חברת הגז והנפט הענקית שבשליטת רוסיה, מקווה להיות זו שתספק את צורך ההולך וגדל של אירופה בגז טבעי - ובמחיר טוב יותר משל החלופות היקרות. נורד סטרים 2 תהווה אלטרנטיבה למערכת הישנה של אוקראינה, שלפי גזפרום דורשת שיפוץ. היא אף תאפשר להוזיל את העלויות בזכות קיצוץ בתשלום המעבר שניתן לאוקראינה בשימוש במערכת הנוכחית.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: Reuters)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום: Reuters

כמו כן, הוצאתה של אוקראינה מהתמונה תמנע מראש הפרעות בזרימה שעלולים להגיע באופן אירוני כתוצאה מהסכסוכים בין רוסיה ואוקראינה (כפי שכבר קרה ב-2006 וב-2009). אירופה היא שוק מרכזי עבור גזפרום, והצלחתה הכלכלית היא זרוע תומכת בתקציב המדינה. אירופה מצידה זקוקה לגז יותר מאי פעם בתור מקור אנרגיית מעבר בדרך לאנרגיות מתחדשות.

למה ארה"ב מתנגדת?

ביום שלישי צייצה דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי כי הבית הלבן מברך על החלטת גרמניה. ארה"ב, בנות בריתה מנאט"ו כמו למשל פולין, ואוקראינה עצמה כמובן - התנגדו לפרויקט עוד לפני כניסתו של ביידן לבית הלבן. לטענתן הצינור רק מגביר את התלות של אירופה בגז הרוסי ומעניק לרוסיה את האפשרות להשתמש בו כנשק גיאו-פוליטי. רוב הגז באירופה מיובא ו-40% ממנו מגיע מרוסיה.

ג'ו ביידן (צילום: Win McNamee, Getty Images)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן | צילום: Win McNamee, Getty Images

למעשה, הצינור שבנייתו הוזנקה בימיה של מרקל הפריע במידה מסוימת ליחסי גרמניה-ארה"ב. ביידן הסכים לוותר על סנקציות שיפגעו בפרויקט בתמורה להבטחה של גרמניה כי תפעל נגד רוסיה, אם זו אכן תהפוך את הגז הרב שבידה לנשק נגד המערב - או אם תתקוף את אוקראינה. זאת משום שהפרויקט כבר הושלם כמעט לגמרי, וגרמניה אכן קיימה את הבטחתה.

מה יעשו האירופים ללא הגז הרוסי?

תוכנית השימוש בצינור מלכתחילה לא הייתה אמורה לצאת לדרך במחצית הראשונה של 2022, זאת בשל התהליך הרגולטורי שעוד לא הגיע לסיומו. אולם לצד זאת, המחסור באנרגיה באירופה בחורף הנוכחי רק חידד את הסכנה הטמונה בפרויקט.

קנצלר גרמניה אולף שולץ (צילום: רויטרס)
קנצלר גרמניה אולף שולץ | צילום: רויטרס

רוסיה אמנם עמדה בהתחייבויות ארוכות הטווח שלה לאירופה, אך לא סיפקה עוד גז בטווח הקצר בהתאם לביקוש הגובר ביבשת. ייתכן שמדובר בצעד שנועד להמחיש לאירופים כי הם אלה שזקוקים לצינור - הרבה יותר משרוסיה מעוניינת בהפעלתו; הנשיא פוטין אף טען כי הדבר מוכיח עד כמה יש צורך באישור הפרויקט. כל זה רק תרם לחשש במערב כי פוטין אכן רואה בנורד סטרים 2 ובגז הרוסי מנוף השפעה.

איך רוסיה תגיב?

עד כמה שנראה שהאפשרות שרוסיה תעצור לגמרי את אספקת הגז לאירופה מוחשית, כך גם מדובר בתרחיש לא מאוד סביר על פי המומחים. גזפרום זקוקה לשוק האירופי, ולכן רבים סבורים כי הסיכויים שרוסיה תחסום את מעבר הגז לאירופה הם אפסיים. גם בכירי ממשל רוסים הסבירו כי אין בכוונת רוסיה להגיע להביא למצב שכזה. בד בבד התחדדה אצל האירופים ההבנה כי מוטב לחפש גז במקומות אחרים, כמו ארה"ב או אלג'יריה למשל.

כמה בכירים בקרמלין לגלגו על החלטת גרמניה: "ברוכים הבאים לעולם חדש שבו האירופאים עומדים לשלם בקרוב מאוד 2,000 אירו עבור 1,000 מטרים מעוקבים של גז טבעי" (כפליים בערך מהמחיר הנוכחי), כתב דימיטרי מדבדב, מי שהיה נשיא רוסיה בתקופת המעבר שבין כהונת פוטין הראשונה לבין זו השנייה, בחשבון הטוויטר שלו. 

"הטענה הזו היא פשוט שטות", הגיבה אורסולה ואן דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית כשעלתה לשידור ב-CNN. דימיטרי פסקוב, אחד מדובריו של פוטין, אמר שרוסיה מצטערת לראות שכך בחרו לעשות בברלין והבהיר כי במוסקבה רואים בצינור פרויקט "שאין לו כל קשר לפוליטיקה". פסקוב הוסיף: "זה פרויקט כלכלי מסחרי טהור, ובנוסף לתועלת הדדית - מטרתו היא להיות גורם מייצב באזור".

כך הרבתה לתאר את הפרויקט גם אנגלה מרקל, ובמשך השבועות האחרונים היה נדמה ששולץ מבוצר בעמדתו לשמור עליו. אולם, ממשלתו המורכבת מהדמוקרטים החופשיים, מהירוקים, ומהסוציאל דמוקרטים שבמרכז שמאל - דחפה לכיוון ביטול או לפחות שחיקת התלות בגז הרוסי. 

"עלול להחזיר את היבשת כולה שנים אחורה"

נציגי סקטורים רבים בגרמניה מודאגים, וכבר עכשיו נאלצו לצמצם בייצור בגלל העלויות הגבוהות של מקורות האנרגיה. כבר ביום שני טענו בארגון הלובי שמייצג את התעשייה הגרמנית, B.D.I., כי עלויות האנרגיה המאמירות "מאיימות לרסק את הכלכלה", כאשר ברור כי אחת מהשלכות המלחמה שבעיצומה היא עליית מחירי האנרגיה ברחבי העולם.

ראש אחד מאיגודי העסקים בגרמניה, אוליבר הרמס, אף הפציר בקנצלר שולץ "לנהוג בתבונה". הוא הדגיש: "אל לנו לסגור לגמרי את דלתות הדיאלוג".

מלחמה באירופה - אוקראינה (צילום: AP)
מלחמה באירופה - אוקראינה | צילום: AP

"בנוסף לגרימת הסבל הרב, הסלמה של המצב עלולה להחזיר את היבשת כולה שנים אחורה בזמן", הזהיר דובר חברת הנפט הגרמנית Whiteshall Dae, אחת מחמש חברות אירופיות שסיפקו מחצית מהמימון לפרויקט הצינור נורדסטרים 2.

שיתופי פעולה כלכליים ובתוך כך גם אלה בתחום האנרגיה, אכן משמשים פעמים רבות מקפצה להבנות הדדיות גם בעתות משבר. אולם במקרה הזה, נראה שההיפך הוא הנכון. לא רק שגרמניה בחרה לעצור את שיתוף הפעולה כביטוי להתנגדותה הנחרצת לפעולותיה של רוסיה, אלא שאם לשפוט לפי התנהלותה של רוסיה עצמה - עוד קודם לפריצתו של הסכסוך הנוכחי במלוא העוצמה, הגז והאנרגיה היו לכלי משחק מרכזיים במערך המלחמתי הכולל כפי שמנהלת אותו רוסיה.

בתור מדינה שמצטיינת בלחימה היברידית, וככזו שבילתה שנים בליטוש יכולותיה בתחום, ההשפעה החריפה של צעדיה של רוסיה גם על שוק האנרגיה לא מפתיעה כלל.