לאנשי הבוקר שבינינו, הזזת השעון הלילה (בין חמישי לשישי) תעלה חיוך על הפנים בזכות שעת אור נוספת ולאנשי הלילה אין ספק שמדובר במשבר שחוזר על עצמו בכל שנה מחדש. מנהג הזזת השעון לשעון קיץ החל לפני כמאה שנים ונועד במקור לחסוך הוצאות תאורה על ידי הארכת שעות אור היום הטבעי. "על אף שנראה כי הזזת השעון בשעה אחת קדימה היא פעולה פשוטה וחסרת משמעות", הסבירה ד"ר נירית לב, מנהלת המחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית. "מחקרים חדשים מצביעים כי אפילו הזזה של שעה אחת יכולה להיות בעלת משמעות גדולה על בריאותנו".
הזזת השעון גורמת לשיבוש השעון הביולוגי שלנו ולתקופת הסתגלות לשעון החדש. ד"ר לב הסבירה: "כולנו מופעלים על ידי השעון הביולוגי שלנו - שעון פנימי אשר מרכזו באזור במוח הנקרא היפותלמוס, וגורם להפרעות של הורמונים המשנים את ההתנהגות שלנו לאורך שעות היממה. בליל הסטת המחוגים יש קיצור של שעות השינה היות ורוב האוכלוסייה אינה משנה את השעה בה היא הולכת לישון בהתאם לשעון הביולוגי. לכן, למחרת אנשים רבים מרגישים כי הם עייפים יותר וכי התעוררו מוקדם ולא לפי השעון הביולוגי הטבעי להם".
אחרי הזזת השעון: זינוק בתאונות דרכים
השעון הביולוגי שלנו מוכתב הן מתנאי הסביבה כמו שעות היום והלילה והן מהרגלי החיים: "הרגלי ההתעוררות בבוקר, שעות הארוחות, שעות הפעילות ועוד, הם שמרכיבים את השעון הביולוגי האישי שלנו", הסבירה ד"ר לב. "המנגנון אחראי על ויסות תהליכים גופניים רבים, כמו הפרשת הקורטיזול - הורמון המופרש בשעות הבוקר, והמלטונין - הורמון המופרש בלילות".
עם שינוי השעון הפורמלי לוקח מספר ימים לשעון הביולוגי להסתנכרן מחדש. תופעה זו דומה לתופעת היעפת (ג'ט-לג). תחושות העייפות וההרגשה הכללית הרעה בעקבות אי ההתאמה בין השעונים אינן סובייקטיביות בלבד, ומחקרים מצביעים על עלייה בתאונות דרכים ותאונות עבודה בימים הראשונים אחרי החלפת השעון לצד עלייה של אירועים מוחיים ולבביים. מחקר שנערך בפינלנד מצא עלייה של 8% באירועי שבץ חריף ביומיים לאחר הסטת מחוגי השעון אחורנית עם המעבר לשעון קיץ, בעוד שהסיכון היה מוגבר בקרב אוכלוסייה המבוגרת מגיל 65 ובאנשים הסובלים ממחלות ממאירות.
מחקר אחר שנערך בארצות הברית גילה כי הסטת המחוגים לשעון קיץ לוותה בעליה של 24% באירועי התקפי הלב ביום שלמחרת. מחקר נוסף מצא עליה במספר האשפוזים בשל הפרעת קצב בעקבות פרפור עליות בשבוע שלאחר הסטת מחוגי השעון. "הסטת המחוגים לשעון חורף, המאריכה את הלילה בשעה, לא גרמה לתופעה דומה", מסבירה ד"ר לב. "גם חולי מיגרנה חווים עליה בשיעור התקפי מיגרנה בעקבות החריגות מהרגלי השינה-ערות הקבועים. מחקרים מראים כי הדבר יכול לגרום להפרעות שינה אשר משפיעות כאשר הן נמשכו באופן כרוני על הפרעות במצב הרוח, תחלואה במחלות כרוניות ואף על קיצור תוחלת החיים".
ד"ר אלכסנדר גיללס-הלל, חוקר שינה מהמרכז הרפואי הדסה הוסיף: "ביום שאחרי החלפת שעון אנחנו רואים באמת עלייה בתאונות דרכים ומה שמעניין הוא שממחקר שלנו אפשר גם לראות התנהגויות אנטי-חברתיות. אנחנו עורכים עכשיו מחקרים באנגליה בנושא ואנחנו מקווים שהממצאים יעזרו לנו להבין טוב יותר את הסיטואציה"
"מה שבטוח הוא – ועל זה אין מחלוקת – זה החלפת שעון היא דבר לא טוב. אין אף מחקר שמציג נתונים אחרים", הסביר ד"ר גיללס כהן. "איגוד השינה האמריקני ובעקבותיו אני מאמין שיבואו עוד, ממליצים לבטל את הדבר הזה. דבר מעניין הוא שמהמחקרים שלנו אנחנו רואים שגם שופטים בבתי המשפט מתנהגים אחרת בימים שאחרי החלפת שעון. גזרי הדין שלהם מחמירים יותר. אם אתה נשפט אז עדיף לך שזה לא יהיה ביום שאחרי שמזיזים את השעון".
אז מה אפשר לעשות?
"חשוב להבין כי תופעות אלו אינן שכיחות בקרב מרבית האנשים הבריאים אלא מאיימות בעיקר על בעלי גורמי סיכון", הרגיעה ד"ר לב. "הדבר החשוב ביותר הוא להיות מאוזן מבחינת גורמי הסיכון טרם החלפת השעון, להיות במעקב רפואי ולהקפיד לקחת את הטיפול התרופתי המומלץ".
ומה לגבי מי שאינו בסיכון? "ישנה חשיבות גדולה בשמירה על אורח חיים בריא המשלב פעילות גופנית, תזונה נכונה וכמובן הרבה שמחה. ככל שאנשים מפנים יותר זמן לדברים שהם אוהבים, כך הם מאושרים יותר וחולים פחות. אני רואה את זה יום יום במחלקה שלי", שיתפה ד"ר לב. "כדאי להרגיל את הגוף להחלפת השעון באופן מדורג, בשבוע שלפני ההחלפה מומלץ ללכת לישון רבע שעה קודם בכל יום מהשעה בה אנו רגילים ובליל ההחלפה מומלץ להיכנס למיטה שעה אחת לפני השעה הקבועה – גם אם לא תירדמו מהר, תנו לגוף לנוח וצמצמו את הפער לקראת הימים שיבואו", אומרת ד"ר לב, "ושיהיה לנו לילה מצוין".