סוכנות החלל האמריקנית מחדשת את מאמציה להגיע לירח, והמשלחת הבאה שבמסגרתה היא תגיע לשם שוב היא "ארטמיס". האסטרונאוטים ינחתו בקוטב הדרומי של הירח, היכן שהשמש בקושי זורחת. לכן, כבר היום נאס"א נערכת לאמן את אנשיה בתנאים המוצללים והבלתי נוחים הללו.

השבוע פרסמו במרכז החלל על שם ג'ונסון תמונה של האסטרונאוטים בסימולציה של הקוטב הדרומי בירח. התנאים דמויי סביבת הירח מסופקים על ידי מעבדה מיוחדת של הסוכנות ביוסטון, בריכה בעומק של כ-12 מטרים. שם יוכלו אנשי החלל להתאמן על הליכת הירח שלהם בתנאי התאורה (או היעדר תאורה) כפי שהם בטבע, זאת לאחר התאמה מיוחדת שנעשתה במרחב אשר בדרך כלל מואר מאוד. "זה כולל כיבוי כל האורות במתקן, התקנת וילונות שחורים, ושימוש בנורות מים אשר יאירו באור עמום את מרח האימונים" מסבירים בנאס"א. בתחתית הבריכה יש אדמה אשר נועדה לדמות את הקרקע הגירית בירח.

 

 

אז מתי שוב יצעדו אנשים על הירח?

נאס"א מתכננים לעשות זאת ב-2025. ראשית יהיה עליהם לעבור בהצלחה את הבחינה לטיל הענק החדש, מה שנקרא "מערכת שיגור לחלל" (Space Launch System). המבחן הראשון למערכת ייערך כבר במרץ השנה. גם לישראל צפוי להיות חלק ביוזמה הזו, בזכות חתימתה של ישראל על הסכמי ארטמיס החודש. הסכמי ארטמיס מרחיבים את קשת שיתופי הפעולה בן המדינות בתחום החלל, ובכך הופכת את ישראל לשותפה במסע החוזר אל הירח. כמו כן, ישראל כבר לוקחת חלק באותו ניסוי למערכת השיגור, עם משימה בלתי מאויישת.

את ההסכמי ארטמיס מובילה נאס"א וחברות בה כיום, לצד ארה"ב, 13 מדינות: אוסטרליה, אוקראינה, איחוד האמירויות הערביות, איטליה, ברזיל, בריטניה, יפן, לוקסמבורג, מקסיקו, ניו זילנד, פולין, קוריאה הדרומית וקנדה.  ישראל היא המדינה ה-15 בהסכמים. החתימה צפויה לאפשר לישראל להשתלב בתוכנית ארטמיס השאפתנית במגוון שיתופי פעולה במחקר ובמדע לצד חיזוק שיתופי פעולה מסחריים וכלכליים בתחום החלל בין תעשיות החלל של כל המדינות החתומות.

קודם לחתימה, אישרה הממשלה לפני כשבוע את ההחלטה להצטרף להסכמים. "המהות של תוכנית ארטמיס היא לעשות משהו נועז, ומעורר השראה", אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, במעמד החתימה על ההסכם. "מדובר בהוכחה נוספת שלטכנולוגיה ולחדשנות יש תפקיד דיפלומטי חשוב. למוח הישראלי יש שם שחוצה גבולות ויבשות, אפילו השמיים הם לא הגבול".