העיסוק הגובר בצמצום פליטת גזי החממה מבורך, אך לעיתים השיח מדלג על אחד מהם, דווקא זה היותר עוצמתי - זה שצמצומו עשוי לשפר משמעותית את מיקומנו במרדף הגלובלי "לנקות" את האטמוספירה.  השפעתו של מתאן על אפקט החממה היא עוצמתית פי  84 מזו של פחמן דו חמצני, ולפי ההערכות, חלקו בעוגת ההתחממות הוא בערך שליש. תכונה נוספת שלו היא תוחלת חיים קצרה - והוא מבלה באטמוספירה פחות זמן; בפועל זה אמר שהפחתתו תתרום רבות לעצירת ההתחממות, כבר בעשור הקרוב שהוא גם עשור גורלי עבור התמודדות שלנו עם שינויי האקלים. פליטות מתאן הן תוצר של הפקה ושימוש בפחם, נפט וגז טבעי, של גידול בקר ואורז ושל פעילותן של מטמנות פסולת. במטמנות, המתאן נפלט כשהיצורים המיקרוסקופיים שחיים בהן מפרקים את החומר האורגני שבפסולת בתנאים של חוסר חמצן. לפי המשרד להגנת הסביבה, המקור העיקרי של פליטות המתאן, כ-77%, מטמנות הפסולת האורגנית, כאשר הפסולת לא עוברת טיפול מקדים. לשאר אחראים סקטור החקלאות, הטיפול בשפכים והאנרגיה.

רק בחודש אוקטובר האחרון, בפגישה שהתקיימה בפריז בין השליח המיוחד של ארה"ב לנושאי אקלים, ג׳ון קרי, לבין השרה להגנת הסביבה תמר זנברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר - הצטרפה ישראל ליוזמה אמריקנית-אירופית והתחייבה ליעד צמצום 30% פליטות המתאן, עד לשנת 2030.

 

אולם, מדידות שבוצעו באחת המטמנות בישראל מעלות את החשש שהחישובים שעל בסיסם מוערכות פליטות גז החממה מתאן לא משקפים נכונה את המציאות. לאחרונה פורסם בגלובס כי פליטות המתאן על ידי תעשיית הגז בישראל גבוהות פי 50 ממה שהוערך על ידי משרד האנרגיה; טענה שנדחתה על ידי המשרד בתגובה.

האם נתוני הפליטות שמופיעים ברשימותיהם של משרדי הממשלה בכלל משקפים את המציאות בשטח?

כעת, מתגבש חשש גם באשר להערכות פליטות גז המתאן ממטמנות - כפי שהן מדווחות למשרד להגנת הסביבה. מדידות שנערכו באחת ממטמנות הפסולת בישראל במהלך הקיץ, על ידי SP Interface, בהובלתו של ד"ר דניאל מדר, הציגו היקף פליטת מתאן שהוא גדול פי 6 מההערכות שאותן המטמנה דיווחה למשרד להגנת הסביבה. "המדידות בוצעו באמצעות הלוויינים של חברת GHGSat הקנדית, שמודדים פליטות מתאן ברזולוציה גבוהה ובדיוק רב", אומר מדר. "מדובר בתוצאות ראשוניות ובמספר קטן של מדידות, אך בחברת הלוויינים המשיכו למדוד את פליטות המתאן במטמנה מדי שבוע לאורך חצי השנה האחרונה. הנתונים המלאים לא הועברו אלינו, אך בחברה רומזים שהמצב נשאר די דומה לזה שמשתקף מהמדידות הראשונות".

"לפעמים המודלים מתגלים כלא-מדויקים"

כל נתוני הפליטות מכלל התעשייה הישראלית אל האוויר, הקרקע והמים מרוכזים מתוקף חוק במפל"ס – מרשם הפליטות לסביבה. המידע שמופיע שם עובר בדיקות של גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, טרם פרסומו. כשמדובר בדיווחים שמגיעים ממטמנות, היקף הפליטה מחושב על בסיס פרמטרים כמו כמות הפסולת שהוטמנה, הרכב הפסולת, שיטת הטיפול בה והשפעות אקלימיות. "הערכת הפליטות מתבססת על מודל: חישוב בינלאומי מקובל שהמשרד להגנת הסביבה מוסר למטמנות. הדבר אמור להקל על המדינה לאסוף את המידע לפי הערכות, בלי לבצע מדידות מסובכות בפועל בכל מתקן בנפרד", מסביר מדר. על אף שמדידה זו על פי המודל היא חלק מההליך התקין שנקבע בחוק, מדובר בהערכה שלעולם לא תוכל להיות מדויקת כמו מדידה ישירה. המדידות שערכו החוקרים בוצעו על ידי שימוש בלוויינים שמסוגלים לכסות שטח גדול מאוד של כ-100 קילומטר רבוע ולהגיע לרזולוציה גבוהה של כ-25 מטר, ושבפעולתם נלקחים בחשבון מאפייני אקלים, מזג אוויר ותנאים גאוגרפיים שונים. "הלוויינים עוברים באופן קבוע כיולים ותהליכי אימות ויש מדינות וגופים בינלאומיים שמסתמכים עליהם בקביעות", מדגיש מדר. "בנוסף, במקביל לביצוע מדידות הלוויינים, ביצענו גם מדידות קרקעיות באמצעות מצלמה תרמית ייעודית לאיתור מתאן של חברת אופגל הישראלית. גם הן הראו פליטות מתאן מהמטמנה עם מאפיינים דומים".

 

אם מדידות ראשוניות אלה מדויקות, המשמעות היא שהמודלים של המשרד להגנת הסביבה לא משקפים נכונה את המציאות, כך מסביר מדר ומסייג: “המודל נולד מניסויים במעבדה ובשטח, אך הניסויים מוגבלים בהיקפם ובמשכם, והם לא יכולים לשקף את כל סוגי המטמנות ואת כל התנאים המורכבים שמתפתחים בתוכן. לפעמים המודלים מתגלים כלא מדויקים ויש לשפר אותם, או לעבור למדידות בשטח אם הטכנולוגיות קיימות“. כאן מדובר בהערכה לגבי מטמנה אחת, אולם אם יתברר כי התופעה של דיווח חסר קיימת גם במטמנות אחרות בישראל - אז ישנה סיבה לדאגה; “במצב שכזה, ההיקף האמיתי של פליטות כל גזי החממה בישראל יכול להיות גדול בעשרות אחוזים לעומת היקף הפליטות המחושב כיום“ מציין מדר. 

במשרד להגנת הסביבה הופתעו מהנתונים שהועברו על ידי החוקרים, טוען מדר, ”הם מבינים את הבעיה ואת המשמעויות של הדבר, ואמרו שהם בודקים את הנושא“. ”עם זאת, במשרד להגנת הסביבה עדיין לא אמרו לנו אם הם מתכוונים להתחיל למדוד בפועל את הפליטות מהמטמנות“.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "באחרונה פורסמו מספר מאמרים הטוענים שכמויות פליטות מתאן ממטמנות, על פי חישוב המבוסס על מדידות חישה מרחוק, גבוהות יותר מחישוב על פי מודל ה LandGEM של ה-USEPA. ככלל, על פי מתודולוגית המפל"ס, מדידה היא מדויקת יותר מאשר שימוש במודל המבוסס על מקדמי פליטה, ולכן יש להעדיפה. אולם, נכון להיום הכלי הזמין והמתקדם לחישוב פליטות ממטמנות הוא מודל ה-LandGEM.

למשרד להגנת הסביבה לא ידוע על דרישת דיווח ממטמנות באמצעות חישה מרחוק באיזושהי רגולציה בעולם. באם תפורסם מתודולוגיה כזו, יפעל המשרד לבחינתה ולאימוצה. נדגיש, כי פליטות גזי חממה ממטמנות הן מגורמי הפליטות הגבוהים ועל כן יש לצמצמן. יישום אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה הוא הדרך הנכונה לצמצם את הטמנת הפסולת וכן את פליטת גזי החממה הנובעת ממנה".

"הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה", לינק ל-https://www.zavit.org.il