מחקר אקדמי חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, הקריה האקדמית אונו, אוניברסיטת טולסה בארה”ב ורשות העתיקות, מציג עצם אדם בת מליון וחצי שנה - שהיא הממצא הקדום ביותר של אדם קדמון שהתגלה בישראל. לפי המחקר, שהתפרסם היום (רביעי) בכתב העת “Scientific Reports" של nature, התפשטות האדם מאפריקה לרחבי העולם לא היתה אירוע חד פעמי, אלא נעשתה בגלים.
לפי ממצאי מאובנים ומחקרי דנ"א, האבולוציה האנושית החלה באפריקה, לפני כ-6 מיליון שנים. לפני כ-2 מיליון שנים, החל את חייו על האדמה האדם הקדמון לנדוד מאפריקה צפונה ולהתפשט ברחבי אירואסיה. מסע זה מכונה "היציאה מאפריקה". אחד האתרים המרכזיים בעולם שאליהם נדד, הוא האתר בעובדיה בעמק הירדן, שם נמצאה העצם. גל היציאה הראשון מאפריקה הגיע לגיאורגיה במרכז אסיה לפני כ-1.8 מליון שנים, והגל השני – עבר באתר עובדיה בישראל, לפני כ-1.5 מליון שנים.
האתר הפרהסטורי בעובדיה נחשב לבעל חשיבות ארכאולוגית ואבולוציונית אדירה, משום שהוא אחד המקומות הבודדים ששימרו שרידים של פעילות האנושית של היציאה מאפריקה. האתר נחשב לאתר השני הקדום ביותר מחוץ לאפריקה, אחרי דמניסי שבגאורגיה. החפירות בו החלו בשנות ה-60 של המאה הקודמת והתחדשו לאחרונה. במהלך עיבוד מחודש של עצמות בעלי החים מ“חפירות שטקליס“ של שנות ה-60, עצמות המאוכסנות באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, זיהתה פרופ’ מרים בלמקר, פליאונטולוגית מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, עצם, המזכירה חוליית עמוד שדרה של בני אדם. העצם, שנחפרה ב-1966, נחקרה על ידי ד“ר אלון ברש ופרופ' אלה בין, אשר זיהו אותה כחוליית עמוד שדרה מותני בת כמיליון וחצי שנה.
פרופ’ אלה בין, ראש החוג לספורטתרפיה בקריה האקדמית אונו, הסבירה: ''הניתוח שעשינו מראה כי החוליה מעובדיה היתה שייכת להומיניד צעיר כבן 6-12 שנים, שהיה גבוה לגילו הכרונולוגי. לו פרט צעיר זה היה מגיע לבגרות הוא היה מתנשא לגובה של למעלה מ-180 ס“מ. הוא דומה במובן הזה להומינידים גדולים אחרים שנמצאו באפריקה באותה התקופה והוא שונה מההומינידים הנמוכים שחיו בגיאורגיה“.
"החוליה מעידה על קיומם של מספר מינים של הומינידים בו זמנית מחוץ לאפריקה באותו פרק זמן (בגיאורגיה ובישראל), דבר המאשר כי היציאה מאפריקה התרחשה, ככל הנראה, מספר פעמים“, ציין ד”ר אלון ברש, חוקר אנטומיה ואבולוציה באוניברסיטת בר-אילן. ”בספרות המקצועית יש דיון מתמשך על סוגיית היציאה מאפריקה - האם היא התרחשה כאירוע חד פעמי, או שהיו מספר גלי הגירה. כעת, יש בפנינו עדות ברורה לנוכחות בני אדם קדומים באתר של עובדיה, והם היו שונים מבני האדם שהיו בגאורגיה. את זה אנחנו יודעים בזכות השוני שבין גודל וצורת החוליות שלהם".
״נראה אם כן״, סיכם ד״ר ברש, ״כי בתקופת הזמן המכונה הפלייסטוקן התחתון, אנו מזהים לפחות שני מינים של אדם קדמון מחוץ לאפריקה. כל גל הגירה הביא עמו בני אדם שונים – גם במראה בצורה שלהם, גם בטכניקת ייצור כלי האבן שלהם, וגם בנישה האקולוגית שבה בחרו לחיות״.
את המחקר הובילו ד”ר אלון ברש מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ אלה בין מהקריה האקדמית אונו, פרופ’ מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה”ב וד”ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות.