ברקע התחדשות שיחות הגרעין והסנקציות האמריקניות שחונקות את הכלכלה האירנית, משבר פנימי הולך ומחריף במדינה. עשרות אלפי אירנים מוחים בשבועות האחרונים נגד משטר האייתולות בעקבות המחסור המתגבר במים ברפובליקה האסלמית. משבר האקלים שפוקד את כל העולם, יחד עם התנהלות כושלת ושחיתות, מביא את המדינה ליובש קיצוני ואסון סביבתי.
למרות שהמשטר בטהרן מפנה אצבע מאשימה לשינוי האקלים ולמחסור במשקעים, החקלאים באספהאן ובמחוז חוז'סטאן לא קונים את ההסברים. לדבריהם, המשטר האירני מנהל באופן כושל את משאבי המים במדינה ואחראי באופן ישיר למצב. המפגינים טוענים כי חברות הקשורות למשמרות המהפכה בונות סכרים ללא תוכנית מסודרת או התחשבות בציבור. הבנייה נעשית, כך הם אומרים, ללא שיקולים סביבתיים וראיית החקלאים. על פי הדיווחים, מפגינים יידו אבנים לעבר השוטרים והתעמתו איתם. המשטרה התיזה בתגובה גז מדמיע ועצרה ופצעה עשרות רבות.
"ההחלטות והרווחים נמצאים אצל מקורבי המשטר העשירים או בידיהם של אנשי דת בכירים בפיקוח המנהיג העליון", אמרו פעילי אופוזיציה אירנית. "החקלאים נמצאים בתחתית הסולם ונפגעים ממחסור במים יותר מכולם. הם בורחים עכשיו מהכפרים על מנת לגור בבקתות ומחנות בפאתי הערים".
על פי המומחים, אירן קרובה לנקודה הקריטית בשל השילוב של השפעות שינויי האקלים והניהול הכושל. זה התמהיל ההרסני שמאיים על חייהם ופרנסתם של החקלאים ומוביל להפגנות אלימות שבמסגרתן נעצרו עשרות אנשים. הפגנות החקלאים במחוז ח'וזסטאן, באספהאן, בצ'הארמהאל, בכתיארי ובעוד מוקדים הן עדות לאתגרים שמובילים לסיכונים ולחוסר יציבות. בסוף חודש אפריל הכריז סגן שר האנרגיה לענייני מים ושפכים, ג'אסם תקיזדה חמסי, כי אגירת המים בסכרים במדינה ירדה ב-20% בשנה האחרונה. בנוסף, הוא הודיע כי בשל ירידה של כ-40% בכמות המשקעים ביחס לממוצע יהיו שיבושים באספקת המים באביב, בסתיו ובקיץ".
מנהל המרכז הלאומי להתרעה וניטור בצורת באירן, סאדק זיאיאן, אמר כי "המדינה עומדת בפני אחת מעונות הגשמים היבשות ביותר מזה 50 שנה, עם ירידה של כמעט 50% בכמות המשקעים בחלקים מסוימים של המדינה ועד 80% במחוזות הדרום-מזרחיים - סיסטן ובלוצ'יסטן". המשטר האירני נותר ללא מענה - אולי בגלל חוסר רצון, אולי בגלל חוסר יכולת.
המנהיג העליון עלי חמנאי הביע את הזדהותו עם דרישות המפגינים והבטיח כי המים יעמדו בראש סדר העדיפויות הלאומי, אבל הוא ופקידיו לא הצליחו עד כה לשפר את ניהול המשאבים או לטפל בבעיות שנגרמו בגלל שינויי האקלים. במקביל, אנשיו משתיקים את ההפגנות באלימות וחוסמים קריאות למחאה ברשתות החברתיות.
כמות הגשמים ירדה ב-53% השנה בהשוואה לשנה הקודמת, ו-41% בהשוואה לממוצע לטווח הארוך. הארגון המטאורולוגי העולמי צופה שכמות הגשמים תפחת ב-75% עד 2025 כתוצאה ממשבר האקלים אבל המשטר לא מתאם מדיניות עם אנשי איכות הסביבה. המשטר האירני בחר להמשיך לשאוב מי תהום, לנקז אגמים ולייבש אדמות ביצות, תוך התעלמות מההשפעה ארוכת הטווח של צעדים כאלה.
חפירת בארות וייבוש נהרות
ניצול מי התהום ניקז אקוויפרים תת-קרקעיים בקצב גבוה, שהגדיל את הגירעון מ-200 מיליון מ"ק ל-200 מיליארד מ"ק בארבעים השנים האחרונות. המצב הוביל למיצוי יתר של משאבי מים ולמדבור נרחב במדינה. סכרים שהוקמו במקומות לא מתאימים ותעשיות משופעות במים, יחד עם הטיית משאבי מים מתוקים הן חלק מהסיבות למצב. חפירת בארות מים עמוקים ללא רישיון, בעיקר לאחר המהפכה ב-1979 היא הסיבה העיקרית לייבושם של נהרות רבים.
מתנגדי המשטר שמנהלים אופוזיציה למשטר האייתולות כמו מיריאן רג'אווי טוענים שתעשיות ובארות אלו נמצאות לעתים קרובות בשליטה של חברות המזוהות עם משמרות המהפכה או נמצאות בפיקוח של המנהיג העליון. במהלך השנים האחרונות אירן התמודדה עם החמרה בשיטפונות בעקבות כריתת יערות שהובילה למדבור. מומחי סביבה וניהול סביבה אומרים שבשלוש השנים האחרונות, 28 מתוך 31 מחוזות באירן חוו הצפות. ניתן היה לאסוף את המים הללו ולהשתמש בהם לבניית מאגרי מים, אבל שוב המשטר באירן כשל, האירנים חוו הצפות גדולות והמים נעלמו.
"שינויי אקלים ובצורת הם זרז כאן", אומר ל-BBC קוה מדני, לשעבר סגן ראש המחלקה לאיכות הסביבה האירנית, שכעת עובד באוניברסיטת ייל. "אבל הבעיה נעוצה בעשרות שנים של ניהול גרוע, ממשל סביבתי לקוי, חוסר ראיית הנולד, ואי התכוננות למצב כזה". הוא חוזה שהמצב ילך ויחמיר ולמזג האוויר החם והיבש תהיה השפעה גם על ייצור אנרגיה הידרומית. המהלך כבר הוביל לשיבושים חמורים באספקת החשמל הקיץ באירן. לצד ההפגנות על המחסור במים - הפסקות החשמל גם מעוררות הפגנות באירן. הביקוש הגואה למיזוג אוויר כדי להתמודד עם החום החונק תרם גם הוא ללחץ על רשתות החשמל.