אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
ללמוד ניווט מאימא עטלפה
ד"ר יונת אשחר
נקבות של עטלפי פירות מצויים (Rousettus aegyptiacus) נוהגות לשאת את גוריהן על גופן כשהן יוצאות בלילה לחפש מזון. הן עושות את זה גם כשמשקל הצאצא כבר מגיע לשתי חמישיות ממשקל האם, דבר שבוודאי מכביד עליהן. מדוע הן לא משאירות אותם במערה? במחקר חדש, שנעשה במעבדתו של פרופ' יוסי יובל באוניברסיטת תל אביב, הראו החוקרים שהגורים לומדים במסעות האלה להכיר את סביבתם ולנווט בה.
החוקרים עקבו במכשירי GPS זעירים אחרי אימהות וגוריהן בשעה שעפו לחפש מזון. נמצא שכשהגורים בני כמה שבועות האימהות עדיין נושאות אותם מהמערה, אבל אז הן משאירות אותם על עצים בזמן שהן אוכלות. במהלך הלילה הן חוזרות כמה פעמים אל הגורים, אולי כדי להניק אותם, ובבוקר מחזירות אותם למערה. בגיל עשרה שבועות, כשהגורים מתחילים לעוף לבד, הם עפים בעיקר אל אותם עצים שבהם הושארו בעבר. משם הם מתחילים לחקור את הסביבה בעצמם. נראה שהעצים הללו משמשים להם כמקום מבטחים: הגורים מכירים אותם ויודעים איך לחזור מהם אל המערה. אם הם לא מצליחים לחזור, אימותיהם מחפשות אותם שם. "כמו מקום מפגש לילדים שהלכו לאיבוד בפארק שעשועים", אמר יובל.
החיידקים שעוזרים לדבורים לאכול בשר
ד"ר יונת אשחר
כמעט כל מיני הדבורים הם צמחוניים, וניזונים מצוף ואבקת פרחים בלבד. אך יש מינים שמשלימים את התפריט עם מעט בשר לקינוח. שלושה מיני דבורים, כולם מהסוג Trigona, מבססים את התזונה שלהם על בשר ומאכילים בו גם את הזחלים שלהם. הדבורים משיגות את הבשר מפגרים של עופות ויונקים, כך שבדרך כלל הוא רקוב. הבשר הרקוב הוא מקור מזון בעייתי עבור רוב בעלי החיים, שכן חיידקים רבים מחוללי מחלות משגשגים בו וחלקם גם משחררים רעלנים.
במחקר חדש בחנו חוקרים את חיידקי המעיים של 159 דבורים מ-17 מינים שונים, חלקם צמחוניים, חלקם משלבים מעט בשר בתזונה שלהם ואחרים שאוכלים בעיקר בשר. מטרתם הייתה לגלות איך הדבורים עשו את השינוי הדרמטי הזה בתפריט. הם גילו שהחיידקים במעיהן של הדבורים אוכלות הבשר שונים מאלה של הדבורים הצמחוניות. "המיקרוביום שלהן היה עשיר בחיידקים אוהבי-חומצה, שלא נמצאים אצל קרוביהן", הסביר קווין מק'פרדריק, החוקר הבכיר החתום על המאמר. "החיידקים האלה דומים לחיידקים שמוצאים אצל נשרים, צבועים ואוכלי נבלות אחרים, ואנחנו משערים שהם עוזרים להגן על בעלי החיים מפני מחוללי המחלות שנמצאים בפגרים".
רביית הבתולים המפתיעה של הקונדורים
אורי ברמן
הקונדור הקליפורני הוא עוף היבשה הגדול ביותר בצפון אמריקה. כמו בעלי חיים רבים כיום הוא נמצא בסכנת הכחדה עקב פעילות האדם – בשיא השפל אוכלוסייתו הצטמקה ל-22 פרטים בלבד, ומאז גדלה מחדש לכ-500 פרטים בזכות תוכניות שיקום והחזרה לטבע.
במסגרת פעולות השיקום, חוקרים עוקבים אחרי המטען הגנטי של הקונדורים. בבדיקות הללו התגלו בגן החיות בסן דייגו שני זכרים בעלי מטען גנטי ממקור אימהי בלבד, ולא זוהה שום זכר שתרם להם מהגנים שלו. מכאן הסיקו החוקרים שמדובר כנראה ברביית בתולים, ושהקונדורים בקעו מביצים שלא הופרו כלל בידי זכר. זו תגלית מפתיעה, שכן לא ידוע על מקרים אחרים שבהם נקבות הביאו צאצאים לבד גם כשהיו להן זכרים זמינים שיכלו להפרות אותן. כעת מקווים החוקרים למצוא מקרים דומים במיני עופות אחרים, כדי ללמוד את התופעה לעומק.
המחשב הקוונטי הגדול ביותר (בינתיים)
נעה פלדמן
חברת IBM הכריזה לאחרונה על הישג טכנולוגי מרשים: מחשב קוונטי עם מספר כמעט כפול של יחידות עיבוד (קיוביטים) לעומת המחשב הקוונטי הקודם שלה - 127 קיוביטים לעומת 65 בלבד במחשב הקודם.
קיוביט, כלומר, ביט קוונטי, הוא יחידת העיבוד הבסיסית של מחשב קוונטי, כשם שביט הוא יחידת העיבוד הבסיסית של מחשבים רגילים. בעוד שביט רגיל יכול להימצא רק בשני מצבים נבדלים, שנקראים 0 ו-1, קיוביט יכול להיות במצב ביניים שנקרא סופרפוזיציה, שהוא "קצת מזה וקצת מזה". היכולת הזאת אמורה לאפשר למחשב קוונטי לבצע פעולות שדורשות יותר מדי זמן ממחשבים קלאסיים רגילים, כמו הדמיית מערכות קוונטיות מורכבות של חומרים מתקדמים ומולקולות המשמשות בתעשיית התרופות, הצפנה ופיצוח צפנים ועוד.
עם זאת, התכונות הקוונטיות יוצרות גם מכשולים ואתגרים מבניים משמעותיים שמקשים מאוד על פיתוח מחשב קוונטי בר-שימוש שיצליח לממש את העליונות התיאורטית שיש לו על פני מחשבים רגילים. המחשבים הקוונטיים הקיימים כיום עדיין קטנים מדי להתמודד עם יכולת החישוב של מחשבים קלאסיים משוכללים. המחשב החדש של IBM הוא רק צעד אחד בדרך הארוכה שעוד נותרה ליצירת מחשבים קוונטיים שימושיים באמת.
התאים שמקבלים החלטות הרות גורל
ספיר חבושה-לאופר
המוח האנושי הוא בין המבנים המורכבים ביותר המוכרים למדע, ואם זה לא מספיק הוא גם עצום - מכיל כמאה מיליארד תאי עצב. לכן קשה מאוד לחקור אותו ישירות ולהבין את תפקודיו. עם זאת, יש בטבע מוחות הרבה יותר פשוטים, למשל מוחה של התולעת C. elegance, המכיל 302 תאי עצב בלבד. הקשרים בין התאים האלה ממופים היטב, מה שמאפשר לחקור את התנהגותה עד לרמת התא הבודד.
קבוצת חוקרים מ-MIT ניצלה את זה כדי לבדוק איך התולעת מקבלת החלטה - האם להתקדם במהירות בחיפוש אחרי אוכל, או לעצור ולאכול. החוקרים צילמו את מוחה של התולעת בזמן אמת ונעזרו בבינה מלאכותית לפענוח התמונה. כך מצאו שתי קבוצות של תאי עצב, שהפעלה של אחת מהן תגרום לתולעת לעצור, והפעלה של השנייה תגרום לה להמשיך בדרכה. החוקרים מצאו כי יש תא עצב בודד שמחליט איזו קבוצת תאים תופעל, וכך שולט בהחלטה אם לעצור או להמשיך. ידוע שהתא הזה מגיב לריח של מזון, שכנראה משפיע על ההחלטה. החוקרים ציינו כי זוהי אחת הדוגמאות הראשונות לתא עצב בודד השולט בהחלטה מורכבת יחסית, המובילה להתנהגות שנמשכת דקות ארוכות.
לקריאת המאמר המלא (אנגלית), לחצו כאן
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם