חוק הפיקדון הורחב היום (רביעי) גם לבקבוקים גדולים והצרכנים רשאים להחזיר אותם ולקבל תמורתם את דמי הפיקדון ששולמו בעת הקנייה בסך 30 אגורות, בדומה למנגנון הפיקדון הקיים היום על מכלי משקה קטנים. אחת הסיבות המרכזיות למהלך היא כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "היום הזה הוא לא פחות מהיסטורי".
על אף שלרשתות השיווק הייתה כמעט שנה להתכונן, על פי המשרד להגנת הסביבה הוצבו רק כ-180 מכונות אוטומטיות ועוד כ-220 יוצבו בחודשים הקרובים. על פי הערכת המשרד נדרשות כ-2,000 מכונות כאלה. בשל המחסור במכונות, הצרכנים ישיבו את הבקבוקים באופן ידני – עד ל-50 בקבוקים לאדם ביום.
מניתוח ובדיקות שבוצעו עבור המשרד להגנת הסביבה, עולה כי החלת הפיקדון צפויה לצמצם את התופעה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעלי מחזור לפלסטיק בישראל. "המהלך יתרום לניקיון המרחב הציבורי, יוביל להפחתת הפסולת המוטמנת ולעלייה במחזור, אומרים שם.
"מדינת ישראל מתחילה עידן חדש. באיחור של 20 שנה, אחרי המון עיכובים ולחצים, נכנסה לתוקף הרחבת חוק הפיקדון שתהפוך את הבקבוקים הגדולים מפסולת פלסטיק שמזהמת את השטחים הפתוחים, הים והמרחב הציבורי למשאב מחזור", הוסיפה השרה זנדברג. "זהו צעד נוסף של ישראל במאבק בהתמודדות מול משבר האקלים ובשמירה על הסביבה, שמקדם אותנו עוד שלב בדרך לכלכלה מעגלית".
יצרני המשקאות ורשתות השיווק עתרו בחודשים האחרונים נגד המשרד להגנת הסביבה, בגין החלת חוק הפיקדון. בדיון שהתקיים בתחילת חודש יולי ציינו השופטים, כי החלטת השרה ניתנה בסמכות. נציגי המדינה הדגישו בדיון כי התקיים הליך מקצועי מקיף טרם קבלת ההחלטה, שבו הושם דגש על שיקולים סביבתיים של קידום המחזור וניקיון המרחב הציבורי, ולא רק שיקולים כלכליים. בתום הדיון משכו רשתות השיווק ויצרניות המשקאות את העתירות.
אילו בקבוקים לא נכללים בחוק?
חוק הפיקדון על מכלי משקה חוקק בשנת 1999 ומטיל בין השאר על יצרנים ויבואנים של משקאות את החובה לאסוף ולמחזר מכלי משקה ריקים. ההחלטה על הטלת פיקדון על מכלי משקה גדולים התקבלה לאחר שיצרנים ויבואנים לא עמדו ביעדי חוק הפיקדון לשנת 2016. בעקבות אי-עמידתן של יצרניות ויבואניות המשקאות ביעדי חוק הפיקדון, באוקטובר 2020 החליטה השרה להגנת הסביבה לשעבר גילה גמליאל להחיל בפעם הראשונה בישראל חובת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים.
במקרה שבו בית העסק אינו עומד בתנאים, הצרכן יופנה למיצוי זכויותיו בבית המשפט לתביעות קטנות, ובמקרים שבהם תתגלה הפרה רוחבית תשקול המועצה הגשת תובענה ייצוגית. המועצה תעביר למשרד להגנת הסביבה את נתוני התלונות אשר גם לפיהם במידת הצורך תיערך האכיפה הפלילית. למפקחי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה וגורמי מקצוע נוספים ניתנו סמכויות אכיפה על פי הוראות החוק. בהתייחס לבתי עסק תיערך אכיפה על אי קבלת מכלי משקה ויוטלו קנסות. נגד רשת שיווק שאינה תעמוד בתנאים ניתן להגיש תלונה במוקד הפיקדון בשיתוף המועצה הישראלית לצרכנות באמצעות אתר האינטרנט או בטלפון מספר 03-5100190. המוקד הטלפוני פועל מהיום.
מכלי פלסטיק שאינם כלולים בחוק הפיקדון כגון אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה יושלכו לפח הכתום. כל עוד מוצבות מחזוריות בשטח הרשות, ניתן עדיין להשליך אליהן אריזות פלסטיק אלה. נדגיש, כי אין להשליך מכלי משקה ומכלי פלסטיק אחרים לפחים הירוקים.
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן: "חלקם של הבקבוקים הגדולים הוא 75% מסך בקבוקי הפלסטיק בישראל. פלסטיק שלא ממוחזר ומטופל מזהם לנו את הסביבה ופוגע בבריאות. מהיום, עם הרחבת הפיקדון על הבקבוקים הגדולים, פחות מהם ייזרקו בשמורות הטבע, בפארקים וברחוב - ופחות ילכלכו ויזהמו את הסביבה. על פי החוק, חובת היצרנים והקמעונאים שמייצרים ומוכרים לנו את הבקבוקים היא שהבקבוקים האלה לא יהפכו לפסולת ולמפגע סביבתי ובריאותי. חובתם על פי חוק לאפשר לציבור להחזיר את הבקבוקים ולקבל את הפיקדון בצורה הנוחה והנגישה ביותר - בדיוק כמו שנרכשו".
השרה להגנת הסביבה לשעבר, ח"כ גילה גמליאל שיזמה את המהלך: "לאחר מאבקים ממושכים נגד בעלי אינטרסים שניסו לעצור אותנו בכל מחיר, חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים נכנס לתוקף, והציבור יוכל לקבל את כספו בחזרה ולמחזר בגדול".