ועידת האקלים בגלזגו: כ-100 ממנהיגי העולם יחתמו על הסכם שישים סוף לכריתת היערות עד שנת 2030, זאת במסגרת ההישג הדרמטי הראשון של הוועידה שנכנסת ליומה השלישי. ברזיל, שבה נכרתו חלקים אדירים של יערות הגשם שבאמזונס, תהיה בין החותמות על ההסכם - במסגרתו יוקצו כמעט עשרים מיליארד דולר לפיצויים ושיקום היערות.
מומחי אקלים בירכו כמובן על המהלך, אולם הזכירו כי גם בהסכם פריז הוחלט על האטה בקצב כריתת העצים, אך המדינות לא הצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן. מכיוון שהעצים סופגים כמויות אדירות של פחמן דו חמצני וגזים אחרים, במקום שיעלו לאטמוספירה, ההשפעה של כריתת היערות היערות על שינויי האקלים היא נרחבת למדי. "ההסכם הוא ציון דרך להגנה ושיקום היערות בכדור הארץ", צפוי לומר ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. "המערכות האקולוגיות הנהדרות האלה הן הריאות של כדור הארץ".
בין המדינות שהצהירו כי יחתמו על ההסכם נמצאות קנדה, ברזיל, רוסיה, סין, אינדונזיה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שאחראיות יחד ל-85% מהיערות בעולם. 28 ממשלות בסך הכול יתחייבו לא לכרות יערות לטובת מטרות מסחריות כמו גידול שדות סויה או קקאו והפקת שמנים, וגם לא לטובת פינוי שטח מרעה לבקר לתעשיית הבשר. גם חברות מסחריות רבות, מהגדולות בעולם, יתחייבו להפסיק את ההשקעה בפעילות הקשורה לכריתת יערות.
פרופ' סיימון לואיס, מומחה לאקלים ויערות מאוניברסיטת לונדון, אמר כי "יש מחויבות פוליטית להפסיק את כריתת היערות מכל כך הרבה מדינות, אלו חדשות טובות. יש גם מימון משמעותי כדי להתקדם". עם זאת, הוסיף כי "זאת לא הפעם הראשונה שישנה הצהרה כזאת, ואז לא הצליחו להאט את הקצב".