היום נפתחת ועידת האקלים בגלזגו, אליה תגיע בין יתר כ-200 משלחות גם זו הישראלית, שהיא אגב השנייה בגודלה בוועידה, רק אחרי זו שמארה"ב. רגע לפני שהיא יוצאת לוועידה יחד עם ראש הממשלה בנט ושרת האנרגיה קארין אלהרר, ואחרי פרסומו של הדוח החריף של מבקר המדינה, שוחחנו עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, על הסוגיות הבוערות שעל סדר היום הסביבתי, על הקשיים שבדרך לשינוי מחשבתי במסדרונות הממשלה והכנסת ביחס למשבר, על המשבר המקומי מול קצא"א – וגם על הקואליציה השברירית.
"מה שחשוב זה שישראל תיקח חלק ותשתתף במאמץ הגלובלי שמתמקד עכשיו בלא לחצות את 1.5 מעלות התחממות בעולם עד לסוף המאה. ישראל, בתור מי שמתחממת מהר יותר מהממוצע העולמי, יש לנו עניין מוגבר שזה יצליח", מסבירה זנדברג ומיד נוגעת באחת הנקודות הרגישות בהקשר הזה: "לכן חייבים להפחית בפליטת גזי החממה". ישראל אשר חתומה על הסכם פריז, עדיין לא מקיימת את ההתחייבות העיקרית של ההסכם, להציב יעד של צמצום הפליטה ל-0 נטו עד לשנת 2050. "היעד של 85% ביחס לשנת הבסיס שהיא 2015, עד שנת 2020 הוא אמנם תקדימי עבורנו, אבל צריך לשפר", היא מסבירה. יומיים אחרי קיום הריאיון הודיעו ראש הממשלה בנט ושרת האנרגיה קארין אלהרר על קביעת יעד לאומי מעודכן, של אפס נטו פליטת גזי חממה עד לשנת 2050.
מדובר ביעד שהפך למעין סטנדרט זהב אחרי הסכם פריס ב-2015, אותו איחרה עד מאוד לאמץ ישראל. עד כה, גם ביעד הצנוע ישראל לא עמדה, וימים יגידו עד כמה ההתחייבות הזו, שגם תהפוך לחלק מהחלטת הממשלה, תיושם בשטח. מדינה נוספת אשר הצטרפה למאמץ המדינות המפותחות וקיבלה על עצמה את היעד ממש לאחרונה היא אוסטרליה. לפני מספר ימים הודיע ראש הממשלה מוריסון על ההחלטה, אלא שבאותה נשימה הבהיר כי לא מתכוון לעגן את ההתחייבות בשום חקיקה, מתוך רצון לשמור על התעשיות המעורבות בפליטת גזי חממה ”תחרותיות על עוד הביקוש העולמי מאפשר זאת“, כלומר משיקולים כלכליים.
ברחבי העולם ביקרו את ההתחייבות המסוייגת שעליה הודיע מוריסון בטור בעיתון, בטענה שהיא חלולה מתוכן. מה שצריך להבין זה שהתחייבות לאפס פליטת גזי חממה שאינה מעוגנת בחוק, היא לא יותר מהבטחה. גם ההתחייבות ליעד ביניים של צמצום בכ-50% עד לשנת 2030 ביחס לשנת היעד המקובלת, 1990 - נעדרת מהמדיניות הישראלית. במקום זה, ההתחייבות היא צמצום של 27%, אשר בכל מקרה כאמור לא מעוגנת בחוק.
"מה שישראל מביאה לוועידה וייחודי לה ויכול לתרום למאמץ הגלובלי - זה הטכנולוגיה", היא מסבירה בטון מעט מתנצל. "החל בחלבון אלטרנטיבי דרך יכולות טכנולוגיות אגירת אנרגיה וטכנולוגיות אקלים נוספות, אלה שמים את ישראל גם בעמדה כלכלית מצוינת, וגם בעמדת השפעה על המגמה האקלימית העולמית. ככה ישראל יכולה להיות שחקנית חשובה בזירה הגלובלית". זוהי גם הזווית האקלימית עליה שם דגש ראש הממשלה בנט, איש היי-טק לשעבר.
זה הכי קל ללכת לכיוון של אומת הסטארט-אפ כשאנחנו בלי הישגים להתגאות בהם
”זה לא נכון. כשאני קוראת את דוח המבקר, מתחדדת אצלי ההבנה עד כמה ארבעת החודשים האחרונים הם שינוי כיוון ושינוי מגמה בהשוואה לשנים הארוכות שלפני. קיבלנו החלטה על יעדים מחייבים, אמנם צנועים וצריך לעלות אותם, אבל בכל זאת נתנו דעתנו לעניין. אישרנו חבילת אקלים דרמטית, עם החלטות ממשלה בתחומי האנרגיה והממשלה, שאלה שני התחומים העיקריים שיש בהם פוטנציאל משמעותי לצמצום פליטת גזי החממה. החבילה כוללת החלטות מרחיקות לכת שמחייבות את משרדי הממשלה לעשייה אקטיבית ומתוקצבת. זה נכון שאנחנו רק בתחילת הדרך", היא מסכימה. "והדרך הזו כוללת חוק אקלים עם שיניים, שיהיה מחייב ושיוכל באמת לאפשר לנו לוודא שאנחנו לא רק מציבים יעדים, אלא גם עומדים בהם".
אז למה הורדת את החוק מסדר היום?
"אני ראיתי בגלזגו מנוף והזדמנות ומאוד רציתי לקדם את החוק לפני הוועידה, אבל, אחרי השיח בתוך הממשלה הגעתי למסקנה שכדי להעביר אותו בשלב הזה נצטרך לבצע פשרות גדולות מידי בחוק, כאלה שאני לא חושבת שהיה נכון לעשות. לכן הורדתי אותו אופן זמני מסדר היום. אני חייבת לומר שאחרי שעברו כמה ימים, וכשאני רואה את דוח מבקר המדינה ואת התגובה הציבורית שנחשפנו אליה בשבועות שלפני גלזגו, אני מבינה שצדקתי. כל יום וכל שבוע שעובר גוברת ההבנה, גם בקרב הציבור וגם בקרב אנשי הממשלה, שהמשבר הוא עוצמתי שהטיפול בו דחוף, ושיש לו השפעה על ישראל. אני חושבת שהצעדים מכאן והלאה רק יהיו חריפים יותר. אני בטוחה שכשנביא את החוק, אחרי גלזגו ואחרי שהמשלחת בראשות ראש הממשלה תיחשף לתמונת המצב בעדכנית העולם - אנחנו נהיה מוכנים לקחת על עצמנו מחויבויות הרבה יותר משמעותיות".
מהלכים דרמטיים - אבל זה לא מספיק
מי עד עכשיו ניסה עצר את התהליך הזה שאת מנסה להוביל?
"אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה כי אני רואה שכשאנחנו מגויסים יחד, אנחנו משיגים יחד. כמו שקרה בהחלטות הממשלה בחבילת האקלים שהעברנו, לה שותפים 14 משרדי ממשלה שבאמת התגייסו ועשו שינוי".
את לא מרגישה שיש משרדים שעורמים קשיים? למשל משרד האנרגיה
"אין ספק שגם משרד האנרגיה וגם משרד האוצר, כל אחד מהם מסתכל מהזווית שלו. משרד האנרגיה רואה לנגד עיניו קודם כל את התחום האנרגטי, האוצר רואה מולו את אוצר המדינה", מודה השרה בקצרה, ומתארת למעשה את אחת הבעיות העיקריות שהוצגו בדוח המבקר לפני ימים ספורים. "אבל העניין הוא שמשבר האקלים שם את כל העניינים האלה במקום חדש ובהסתכלות חדשה, וזה מה שהולך לקרות בוועידת האקלים בגלזגו".
שוב, קשה להמר שוועידה בין-לאומית תצליח לתקן את המכשול המערכתי שעומד בפני פעולה יעילה ומועילה במאבק במשבר האקלים, אבל צינון ההתלהבות לבטח לא יביא אותנו להצלחה.
את חושבת שההבנה הזו קיימת אצל הגורמים בממשלה?
"אני חושבת שאנחנו בדרך להבין את זה הרבה יותר לעומק, ולכן גם לעשות הרבה יותר והרבה יותר מהר. התחלנו במהלכים שבהקשר שלנו הם דרמטיים, אבל אנחנו צריכים להמשיך הרבה יותר והרבה יותר מהר".
מה עם חוק ההסדרים, שמצליח לפגוע בסמכויות הגם ככה לא נרחבות של המשרד?
"יש בחוק ההסדרים גם דברים כמו למשל מס פחמן, שהוא הישג אדיר עבורנו, כי הוא אמצעי מוכח להפחתת פליטות; יש שם השקעה בתחבורה ציבורית ותכנית לאומית לזיהום אוויר. זה נכון שתקציב המדינה שלנו לא מבטא את התפנית הקונספטואלית שעושות בחודשים האחרונים כלכלות העולם, אבל זה משהו שאנחנו צריכים לעשות".
בעוד שרשות האסדרה שמוקמת בחוק ההסדרים מתמקדת בטיוב רגולציה והורדת הנטל הביורוקרטי על האזרחים, בייחוד ככל שהדבר מאפשר מיתון של ההשלכות הכלכליות של הביורוקרטיה על עסקים, תופעת לוואי היא החלשה של סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה.
לפעמים נדמה שמתוך מודעות לכישלון בהגבלת הכוחות הפועלים בשוק האנרגיה, בוחרת השרה לברוח למחוזות בטוחים יותר. "את מדברת על הגבלת הפעילות האנרגטית", היא מסבירה, "ואני רוצה לשים אותך במקום אחר. בעולם כבר לא מדברים על הגבלת כלכלה, אלא על שינוי שלה. כלכלות העולם משתנות, הן משנות את המיסוי הסביבתי, ושם גם ישראל צריכה להיות. זה קורה ב-OECD, באיחוד האירופי, אין סיבה שישראל, שהיא כלכלה מפותחת עם תעשיית טכנולוגיה וחדשנות מובילה – לא תעשה זאת גם כן".
אבל אז באים משרד האנרגיה והאוצר - ורוצים לאפשר את המשך פיתוח שוק הגז
"זה נכון שאנחנו במשרד חושבים שמדינת ישראל צריכה לזנוח לחלוטין את חיפושי הגז והנפט החדשים ולהסתפק בגז הקיים בתור אנרגיית מעבר ובמה שיש היום. המדינה צריכה להשקיע ולהשליך את כל יהבה על פיתוח אנרגיות מתחדשות. חייבים להעלות דרמטית את התמהיל של אנרגיות מתחדשות בשנים הקרובות במשק הישראלי".
יש לך תוכנית פעולה לעשות את זה?
"ההתרשמות שלי היא שאם בשנים האחרונות ואפילו בחודשים האחרונים זו הייתה עמדה בלעדית למשרד להגנת הסביבה, אז ממש כל שבוע וכל חודש שעובר - נופל עוד ועוד אסימון. כל מנהיג זר שראש הממשלה או שר האוצר או אחד השרים הכלכליים מדבר איתו, כל כינוס בינלאומי, כל דוח מבקר כזה כמו שהתפרסם - מפיל עוד ועוד אסימונים. ואנחנו ממש קרובים למצב שבו התובנה הזו תהיה משותפת לכלל הממשלה ולא רק נחלת המשרד להגנת הסביבה".
מתי דיברת לאחרונה עם ראש הממשלה על הנושא הזה?
"אני מדברת איתו כל הזמן, זו שיחה שהיא מתמשכת" אומרת זנדברג. "בישיבת הממשלה האחרונה אמר ראש הממשלה משהו שאני מסכימה איתו - בעוד שברחבי העולם נושא איכות הסביבה הוא פוליטי, כזה שמפלג בין שמאל פרוגרסיבי לימין השמרן ולעתים המכחיש - בישראל זה לא המצב. ימין ושמאל מאוחדים סביב ההבנה שמשבר האקלים זה דבר אמיתי שמצריך היערכות וצעדים. לכן אני חושבת שהשיחה המתמשכת הזו תישא פרי בקרוב".
האם יש משהו שאם לא תצליחי להעביר - את תהיי מוכנה להפיל את הממשלה?
"אני לא רוצה להפיל את הממשלה, אני מעדיפה שהממשלה תעשה מה שצריך, ומה שהתחייבנו לעשות. השיח של הפלת הממשלה הוא לא מתאים. נכון שהיינו רוצים להשיג יותר בתחום האקלים ושלא השגנו הכל, אבל אנחנו באמצע התהליך, לכן אני ממש לא חושבת שזה נמצא כרגע במקום של הפלת הממשלה".
הסכם שנוי במחלוקת ללא דיון בממשלה
מה עמדתך בעניין קצא"א?
"עמדתי חד משמעית וברורה: מפרץ אילת זה מקום שיכול לסבול אפס תוספת סיכון כך גם שונית האלמוגים, המפרץ, הים, החופים והכלכלה ש-85% ממנה מבוסס על ענף התיירות. עדיין לא התקיים בממשלה דיון בעניין הזה, אז עדיין לא שמעתי מאף גורם בממשלה סיבה שתצדיק את הסיכון הזה".
לא ברור מהו צידוק כזה מבחינתה של השרה, ואם הוא בכלל קיים, אבל היא מבטיחה: "כשיהיה דיון על זה בממשלה אני אביא את עמדתי החד משמעית והקטגורית, ונשמע אם יש עמדות אחרות שבכלל מצדיקות לשים תג מחיר על שונית האלמוגים".
את דוחפת תקופה ארוכה כדי שיתקיים דיון כזה, אבל הוא לא קורה.
"כל עוד לא תהיה עמדה מנוגדת לשלי, אני לא רואה סיבה שהיא לא תתקבל. אנחנו בתהליך, לא כל דבר הוא 'זבנג וגמרנו'. גם כאן יש תהליך של הבנה הולכת וגוברת".
כבר היום משנעים נפט כחלק מההסכם
"את טועה. ההסכם לא פעיל עדיין כי יש היתרים שצריך לקבל. המשרד הוא רגולטור, וקצא"א לא עומדת בתח"מ (תכנית חירום מפעלית) שלה, לכן ההסכם כרגע לא פעיל ואין הגדלה של שינוע נפט נכון לרגע זה".
למען הדיוק, ההסכם המסחרי של קצא"א מול חברת מד-רד נכון לעכשיו פעיל ולא בוטל והנפט ממשיך לזרום בהתאם להיתרים שניתנו להם עוד קודם לעסקה. השרה מתייחסת לתכנית חירום שנדרשת קצא"א לעדכן אם רוצה להגדיל את כמות שינוע הנפט מעבר למה שמאפשר ההיתר הנוכחי שלה. אך כפי שהסבירו לנו במשרד להגנת הסביבה, מאחר שנכון להיום קצא"א לא חורגת מההיתר הנוכחי, שניתן לה כבר לפני כמה שנים, היא כמובן יכולה להמשיך לשנע נפט כפי שעשתה עד כה. כך היא עושה, ומקיימת את ההסכם מול מד-רד, מה שמתאפשר הודות לכך שמלכתחילה ההגדלה בכמויות הנפט המשונע תוכננה להיות הדרגתית.
בכל מקרה, השרה מעוניינת להביא את הנושא של קצא"א לפורום הממשלתי כדי שתתקבל החלטה עקרונית באשר להעלאת הסיכון לאזור הרגיש של מפרץ אילת וחוף אשקלון. היא איננה היחידה שמחכה לתגובה בעניין הזה, כך גם בית המשפט העליון שמחליט בימים אלה בעניין עתירה שהוגשה על ידי ארגוני הסביבה. כולם מחכים לעמדת הממשלה.
אז למה זה לא קורה? מפחדים לשקשק את הספינה העדינה הזו שהיא הקואליציה?
"כן, זו קואליציית פשרות, אבל אין קשר להסכם הזה. מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה של מדיניות, להחליט באופן רשמי ומודע שלא לאפשר תוספת לשינוע הנפט. אי אפשר להגיד שהפסדנו, אי אפשר להגיד שאנחנו רוכבים על טרנד, וגם לא שהצלחנו באופן מלא, זה המצב. מה לעשות. נדאג שיהיה קשב בממשלה הזאת".
באשר לשאלה אם בכלל יש צורך או הצדקה להעביר את הנושא לדיון במשלה, יש מי שחולקים על עמדת השרה. אנשי החברה מסבירים כי קצא"א פועלת במסגרת החוק, ולשיטתם ההסכם המדובר איננו שונה במהותו מכל הסכם אחר שנחתם בין החברה הממשלתית הישראלית לבין חברות זרות לאורך השנים.
אבל, קשה שלא לרצות להידבק באופטימיות שמקפידה לשדר השרה – "אני רואה במורד הדרך את ההצטרפות של ישראל לאירופה באיסור כלי פלסטיק חד פעמיים"; וכנראה שאין דרך אחרת, אם אנחנו רוצים לצאת מהמשבר הזה מנצחים. לכל הפחות לא מפסידים. זה כמובן לא מספיק, אך ימים יגידו אם בצידה של האופטימיות תצליח השרה לבסס יעדים ראויים ומנגנונים רגולטוריים שיסייעו לה, ולמשרד שבראשו היא עומדת, להגיע לוועידה הבאה עם ישראל ירוקה יותר.