חסה היא ירק מאכל פופולרי שכולנו מכירים, אך מעניין לדעת שלמרות שיש לה דימוי בריא, בהשוואה לעלים ירוקים אחרים שאנחנו אוכלים, היא ענייה יחסית בערכים תזונתיים. היא מכילה כמות קטנה יחסית של חומצה פולית, ויטמין K או ויטמין C. מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית משפר את הערך התזונתי של החסה באמצעות טכנולוגיית "עריכה גנטית" והופך אותה לירק אטרקטיבי יותר מבחינה תזונתית.

במחקר, הצליחה הדוקטורנטית ירין ליבנה, בליווי פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, לערוך גנטית עלי חסה ולהוסיף להם וויטמינים וערכים תזונתיים חשובים. לדוגמא, העלים החדשים מכילים עד פי 4 יותר ויטמין C או כ-50% יותר בטא קרוטן, ממנו הגוף מפיק ויטמין A, לעומת הגידולים המקוריים.

חוקרים הפכו חסה למזון על (צילום: האוניברסיטה העברית)
הדוקטורנטית ירין ליבנה: "להשביח גידולים חקלאיים" | צילום: האוניברסיטה העברית

 

הטכנולוגיה בה השתמשו החוקרים, מאפשרת לגשת לחומר התורשתי - ה-DNA - של החסה, ולעשות שינויים קטנים מאוד, אך משמעותיים ליכולת הצבירה של ויטמינים. "היתרון בטכנולוגיה הוא שאפשר להחליט מראש בדיוק מה השינוי שרוצים לעשות ולקבל אותו בזמן קצר יחסית", הסבירה ירין. "הטכנולוגיה קיימת כבר כמה שנים ומתאפשרת בזכות מערכת שנקראת CRISPR. למערכת יש פוטנציאל רב גם בעולם הרפואה, עבור ריפוי מחלות גנטיות וגם בתחומי החקלאות והסביבה, עבור ייצור זני צמחים עם תכונות רצויות משופרות, כמו הגדלת ערכים תזונתיים, שיפור טעם וריח, הגדלת יבול ועמידות טבעית למזיקים שתחסוך בריסוס".

"בחרנו בכוונה להשתמש בחסה רומית (חסה ערבית) המותאמת לגידול באקלים הישראלי, בעלת עלים ירוקים בהירים וטעם עדין. הכוונה הייתה לייצר חסה משופרת שתוכל לצאת במהרה מגבולות המעבדה והלכה למעשה לתרום לתזונה בריאה יותר", המשיכה ירין. "ייתכן כי כבר בקרוב נוכל לראות חסה משופרת ועשירה בערכים תזונתיים ברשתות השיווק".

''חוץ מהיתרון הברור של אכילת חסה בריאה יותר, אני חושבת שההשפעה החשובה של המחקר היא ההוכחה שאכן אפשר להשתמש בטכנולוגיית העריכה הגנטית בפרקי זמן קצרים יחסית כדי להשביח גידולים חקלאיים. חברות הזרעים והחקלאים מעוניינים בשיפור תכונות של הגדלת יבול ועמידות למזיקים, אבל לצרכן בבית אולי יותר חשוב שהאוכל שלו יהיה בריא, מזין וטעים יותר".

בנוסף למעבדתו של פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, לקחו חלק במחקר גם פרופ' יוסי הירשברג, טל מקוב-בואניש וד"ר יוליוס בן-ארי מהאוניברסיטה העברית, וד"ר ארי שפר, ילנה יסלסון, ד"ר דנה חרובי וד"ר ויווקאננד טיווארי ממכון וולקני.