מאה שנים אחרי שאלברט איינשטיין זכה בפרס נובל, הוענק היום (שלישי) בשטוקהולם פרס נובל לפיזיקה לשנת 2021. האקדמיה השבדית המלכותית למדעים החליטה להעניק את הפרס בפיזיקה לסוקורו מנאבה, קלאוס האסלמן וג'ורג'יו פריסי "על תרומות פורצות דרך להבנת מערכות פיזיות מורכבות". הפרס הוענק השנה לשלושה חוקרים של מערכות מורכבות. מחצית הפרס הוענק לשני מדעני אקלים - סיוקורו מנאבה היפני וקלאוס הסלמן הגרמני על שפיתחו מודלים לחיזוי שינויי אקלים, והחצי השני הוענק לג'ורג'ו פריסי האיטלקי על פיתוח מודלים לחקר מערכות תנודתיות בסדרי גודל רבים. המחקרים של שלושתם מסייעים הבנת תופעות אקלימיות.
על פי ועדת הנובל, הפרס על המחקר מזהה שיטות חדשות לתיאור וניתוח מערכות אקלים מורכבות וחיזוי התנהגותן ארוכות הטווח. מערכות מורכבת בעלות חשיבות חיונית לאנושות - האקלים של כדור הארץ. סיקורו מנאבה בן ה-90 מאוניברסיטת פרינסטון קיבל את הפרס מפני שהצליח להוכיח כיצד רמות מוגברות של פחמן דו-חמצני באטמוספירה מובילות לעלייה בטמפרטורות על פני כדור הארץ, במה שמכונה אפקט החממה. בכך הוא הוכיח את השפעת האדם על התחממות כדור הארץ. עבודתו הניחה את הבסיס לפיתוח מודלים אקלים עדכניים. קלאוס האסלמן ממכון מקס פלנק למטאורולוגיה בהמבורג גם כן בן 90 יצר מודל המקשר בין מזג אוויר לאקלים. שיטותיו שימשו כדי להוכיח כיצד שינויים באקלים משפיעים על מזג האוויר, למרות שהוא משתנה במהירות.
החצי השני הוענק לג'ורג'יו פריסי בן ה-73 מאוניברסיטת ספיאנצה ברומא, איטליה על "גילוי יחסי הגומלין בין הפרעות ותנודות במערכות פיסיקליות מסולם אטומי לקנה מידה פלנטרי". המחקרים שלו מאפשרים להבין תופעות מורכבות במערכות חסרות סדר. לפני כ-45 שנים הוא פיתח את משוואת ההתפתחות שמאפשרת לחשב במדויק את התפלגות הקווארקים והגלואונים, המרכיבים את הפרוטונים בגרעין האטום. המשוואות אפשרו להבין טוב יותר את המבנה של החומר. הוא השתמש במודל של זכוכית ספין, החומר שהמבנה האטומי שלו אינו סדיר וזה משפיע על תכונותיו. הפתרון שלו סייע להבין את מבנה החומר והשפיע על ההבנה של מערכות חסרות סדר אחרות, כולל שינויי אקלים. פריסי הוא זוכה פרס וולף בפיזיקה לשנת 2021.
בשנה שעברה הוענק הפרס לאנדריאה גהז האמריקנית, רוג'ר פנרוז מבריטניה וריינהרד גנזל הגרמני על מחקרם בנושא חורים שחורים. הפרס היוקרתי מגיע עם מדליית זהב ותשלום של 10 מיליון קרונות שוודיות שהן בערך 1.14 מיליון דולר אמריקני.
זוכים פוטנציאליים נוספים היו אנטון זיילינגר מאוסטריה, ג'ון קלאוזר מארה"ב ואלן אספקט הצרפתי מוזכרים במשך השנים כזוכים פוטנציאלים בעקבות המחקר שלהם בתיאוריית הקוונטים, גם הפיזיקאים שסללו את הדרך למחשוב קוונטי והצפנה - האמריקנים צ'ארלס בנט ופיטר שור וג'יל בראסארד מקנדה יכולים היו לזכות. המחשב הקוונטי הוא הגביע הקדוש של טכנולוגיית המידע בגלל היכולת שלו לעבד מידע מורכב במהירות גבוהה מאוד. בסופו של דבר הטכנולוגיה אמורה להביא לביצועים גבוהים בהרבה אפילו מהמחשבים שמוכרים היום. עוד שם מוביל בבורסת ההימורים הוא ג'ון פנדרי הבריטי שישמח פיזיקאים ומעריצי הארי פוטר כאחד אם יקבל את הנובל על מה שכונה "גלימה בלתי נראית", תהליך של כיפוף אור סביב אובייקט.
אתמול העניקה הוועדה את הפרס לחוקר האמריקני דיויד ג'וליס והחוקר הלבנוני ארדם פטפוטין על מחקרם בתחום גילוי קולטני טמפרטורה ומגע. "פרס הרפואה השנה מוענק לדיוויד ג'וליוס ולארדם פטפוטין בגלל תגליותיהם שחשפו את אחד מסודות הטבע על ידי הסברת הבסיס המולקולרי לחישת חום, קור וכוח מכני", אמרו בוועדת הפרס. מדובר ב"יסוד ליכולת שלנו להרגיש, לפרש ולתקשר עם הסביבה הפנימית והחיצונית שלנו". עוד הוסיפו כי "ידע זה משמש לפיתוח טיפולים למגוון רחב של מצבי מחלה, כולל כאבים כרוניים".