אקסיום ספייס חשפה היום (רביעי) את המחקרים שיעמדו בבסיס משימת Ax-1 שתצא לתחנת החלל הבין-לאומית בפברואר 2022. צוות המשימה המונה ארבעה אסטרונאוטים פרטיים וביניהם הישראלי איתן סטיבה, מהווה את המשלחת הראשונה שכולה פרטית לתחנת החלל הבין-לאומית. הצוות יחנוך שלב חדש של מיצוי תנאי המיקרו-כבידה השוררים בתחנת החלל, ויביא לכדור הארץ ממצאים קריטיים.

"עד כה, האנושות מימשה רק את קצה קצהו של הפוטנציאל לחדשנות פורצת דרך הטמון במסלול הלווייני הנמוך של כדור הארץ. אקסיום הוקמה כדי לדחוק גבול זה, ראשית עם משלחות פרטיות לתחנת החלל הבין-לאומית, אחריהן השקה ותפעול של תחנת החלל המסחרית הראשונה, ובסופו של דבר יצירת עיר בחלל והרחבת הנוכחות האנושית במסלול המקיף את כדור הארץ", אמר מייק סופרדיני, נשיא ומנכ"ל אקסיום ספייס. "אנו מוקירים את מחויבותו של צוות Ax-1 לקידום המחקר המדעי ולביצוע הצעד הראשון בשלב הבא עבור הציביליזציה האנושית. אנו בטוחים שמשימה זו תהווה נקודת ציון משמעותית לא רק לנסיעות לחלל אלא גם של ראשית מימוש הפוטנציאל הטמון בהפיכת החלל לזמין לאזרחים פרטיים ולארגונים".

ההכרזה על הישראלי השני שיגיע לחלל (צילום:  Axiom Space)
ההכרזה על הישראלי השני שיגיע לחלל | צילום: Axiom Space

פעילות חינוכית לדור הצעיר

איתן סטיבה ישתתף במשימת Ax-1 מטעם קרן רמון ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. משימת "רקיע" אותה יוביל איתן סטיבה, הישראלי הראשון בתחנת החלל הבין-לאומית. השם שניתן למשימתו, "רקיע", הוא שם נרדף לשמים המופיעים בספר בראשית, ביום השני לבריאה, ומתקשר לאטמוספרה המגוננת על החיים בכדור הארץ. במהלך המשימה יערוך סטיבה ניסויים מדעיים ופעילויות חינוכיות ואמנותיות שנועדו לחבר בין הדור הצעיר בישראל ובעולם לבין ערכי השלום, החדשנות והאחריות החברתית. כמו כן, משימת "רקיע" מסמנת את הפעם הראשונה בה לישראלים תהיה גישה לתחנת החלל הבין-לאומית בעברית.

"משימת רקיע היא הזדמנות ייחודית ליזמים וחוקרים ישראליים לקדם רעיונות חדשניים ולבדוק את ניסוייהם בסביבת מחקר ייחודית, ובכך לתרום לאקוסיסטם המחקרי הבינלאומי והישראלי", אמרה ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. "המשימה מבטאת את שיתוף הפעולה הבינלאומי בין מוסדות מחקר ואקדמיה, חברות סטרטאפ וטכנולוגיה, מוסדות רפואיים בולטים בעולם, ועוד.

תחנת החלל (צילום: Vadim Sadovski, shutterstock)
תחנת החלל | צילום: Vadim Sadovski, shutterstock

"הוועדה המדעית והטכנולוגית בחרה במספר חסר-תקדים של ניסויים אשר ייקחו חלק במשימה ואושרו  יחד עם נאס"א. הניסויים הינם חדשניים ופורצי דרך ומגיעים ממגוון תחומים – אסטרופיזיקה, טכנולוגיית חקלאות (אגרו-טק), אופטיקה, תקשורת, ביולוגיה, בריאות, נוירולוגיה ואופתלמולוגיה. הניסויים נבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם, השפעתם הכלכלית הצפויה, וגישתם החדשנית, וצפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על איכות חיי האדם על כדור הארץ ובטווח הרחוק על עתיד משימות החלל".

חלל 2014 - 25 (צילום:  סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה, קוסמונאוט אולג ארטמייב)
צילום: סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה, קוסמונאוט אולג ארטמייב

לארי קונור, טייס משימת Ax-1, יבצע מחקרים עבור המרכזים הרפואיים מאיו קליניק (Mayo Clinic) וקליבלנד קליניק (Cleveland Clinic): הניסויים שיערוך יספקו מידע על השפעת הנסיעה בחלל על תאים מזדקנים ובריאות הלב. קונור צפוי להיות אחראי לתחזוקת תאים מזדקנים – תאים אשר הפסיקו להתחלק – בתחנת החלל הבין-לאומית. תאים אלה קשורים למספר רב של מחלות הקשורות בגיל.

"תשעים וחמישה אחוזים מעבודתנו נועדו להועיל לבני האדם על כדור הארץ", אמר פרופ' ג'יימס קרקלנד,  מנהל מרכז רוברט וארלין קוגוד להזדקנות במאיו קליניק. "אני עוסק בגריאטריה. מעולם לא חשבתי שאעבוד עם אנשים שנמצאים בדרכם לחלל, והנה אנחנו כאן".

המחקר של קונור עם קליבלנד קליניק כולל הדמיות MRI ברזולוציה גבוהה לפני ואחרי הטיסה, כדי ללמוד על השפעות סביבת הטיסה לחלל על רקמת עמוד השדרה והמוח. "זהו ניסיון ראשון לנסות ולהבין אילו השפעות יש לטיסה בחלל על אזרחים במגוון גילאים", אמר ד"ר תומס א. מרוז, מנהל המרכז לבריאות עמוד השדרה ומנהל מחקרי עמוד השדרה בקליבלנד קליניק. "יש כל כך הרבה ללמוד, למשל כמה זמן בני אדם יכולים לשהות בחלל ולמה הם זקוקים בהתאם למצבם הבריאותי".