לפני כחודש הציגה חברת אפל על הבמה המפוארת בסן פרנסיסקו, את מוצריה החדשים, ביניהם הגרסה המשודרגת של מוצר הדגל – האייפון. סביר להניח שלפחות חלקכם תרכשו אותו, או טלפונים חכמים חדשים מבית סמסונג שגם יצאו לשוק לא מזמן, או דווקא דגם של אחת היצרניות הקטנות יותר. המחירים נעים בין כמה מאות דולרים לאלף ויותר, ולפי מחקרים וסקרים שנערכו עד היום, האדם הממוצע מחליף סמארטפון כל 18-21 חודשים. אבל, את המחיר האמיתי של הטלפון החכם שרכשתם – אתם בטח לא מספיק מכירים.
"טלפונים וטאבלטים הם אמנם קטני ממדים, אך הם מכילים מאות ואלפי רכיבים - נגדים, דיודות, קבלים, סלילים, תושבות SIM, חריצי הרחבה ועוד, שחלקם יוצאים משימוש כעבור זמן מה ואז פונים למעבדה, משלמים כמה מאות שקלים ומתקנים את המכשיר, או פשוט מחליטים לשדרג לדגם החדש", מסביר דני קוגן, דני קוגן, מייסד ובעלים של תאגיד אקומיוניטי ואקולוגיה לקהילה מוגנת. "במידה ולא יטופל כראוי, הטלפון הישן שלכם הוא מקור לזיהום אוויר, זיהום מים וזיהום אדמה, כיוון שייצור המכשירים הסלולריים מצריך משאבים רבים כמו כריית קובולט, זהב, טונגסטון, ברזל, אלומיניום, נחושת ועוד מהאדמה. בכדי לעבד את המתכות הנדירות, משתמשים בחומרים רדיואקטיביים כמו טוריום ואירידיום, שכרייתם מייצרת פסולת מוצקה. בנוסף, ישנו שימוש רב בחומרים רעילים אחרים כמו אמוניה, חומצות הידרוכלוריות וסולפטים".
לייצור טלפון חכם אחד נדרשות 62 סוגי מתכות שונות שברוב המקרים מגיעות ממדינות מתפתחות שבהן כמעט ולא קיימת רגולציה סביבתית. המחיה במדינות אלה קשה בכל מקרה, דבר שמרחיק עוד יותר העיסוק בנושא מסדר היום המרכזי. העובדים מרוויחים מעט מאוד כסף - מינימום שבמינימום.
כי כמות הפסולת האלקטרונית ברחבי העולם גדלה בחמש השנים האחרונות בכ-20%, ופחות מחמישית ממנה מגיע למחזור, כך על פי הדו"ח האחרון שפורסם על ידי צוות המעקב אחר הפסולת האלקטרונית של האו"ם. "הפסולת כוללת מרכיבים שונים של מוצרי אלקטרוניקה, ממקררים ומזגנים ועד סוללות, מסכים ונורות ושקצב המחזור גדל רק במעט בשנים האחרונות, אבל עדיין נמצא במקום לא טוב יחסית לקצב הגידול של הפסולת. לחלק מהמדינות המערביות ירד האסימון והן פועלות גם במישור התרבותי להפחתת צריכה, וגם במישור הסביבתי בכל הנוגע למחזור וסילוק באמצעים שונים", מציין קוגן שעומד בראש העסק החברתי ללא מטרות רווח. ומה המצב בישראל?
לפני כשמונה שנים, חוקק בישראל חוק לטיפול בפסולת האלקטרונית, במסגרתו הוקמו שני תאגידים האמונים על איסוף הפסולת והעברתה למחזור, בין אם באמצעות חידוש או השמדה נכונה. כך, מחשבים ישנים לדוגמא יפורקו וחלקיהם ימוינו - החלקים השימושיים יורכבו מחדש למחשבים מחודשים והאחרים יועברו לשימוש חוזר לאחר טיפולים שונים. "בישראל מייצרים מדי שנה בין 130-160 אלף טונות של פסולת אלקטרונית בשנה, שהם רק 3% מכמות הפסולת השנתית, אולם כ-70% מהזיהום הסביבתי", אומר קוגן שהעסק החברתי שהוא עומד בראשו מסייע למחזור הפסולת.
קוגן ממשיך: "הישראלים אוהבים שפע. אנחנו במרדף מתמיד אחר המותג הכי נחשב, הבגד הכי חדש וגם האייפון המשוכלל והעדכני ביותר. אני רוצה לחשוב, שאם נעצור לרגע ונדמיין את הנזקים הסביבתיים העצומים שתרבות הצריכה שלנו יוצרת, נצליח לצמצם ולו במעט את ההשלכות מרחיקות הלכת על כדור הארץ שלנו". לדבריו הפתרון מתחיל ברכישה חכמה: "החלפת טלפון נייד בחדש - רק כאשר קיים צורך אמיתי, כי כל מכשיר מורכב מחומרי גלם שעשויים להוביל לזיהום אויר ומים ותרומה ממשית להתחממות כדור הארץ".