אלפי מחקרים אודות האקלים שבו אנחנו חיים והמשבר שבו הוא מצוי מתפרסמים מדי יום. זה קורה בכל פלטפורמה אפשרית – החל בכותרות מפוצצות ועד ציוצים ויראלים בטוויטר. קופסת פלדה ענקית השוכנת על מישור גרניט שבטסמניה, וזכתה לשם "הקופסה השחורה של כדור הארץ", תנסה לבצע משימה מעניינת: לתעד את אופן הניהול של משבר האקלים על ידי בני האדם, או יותר נכון את חוסר ניהולו – במקום אחד על פני הרשת. הקופסה תיבנה על ידי חוקרים ואמנים אוסטרליים בשנה הבאה בשיתוף פעולה של אוניברסיטת טסמניה שבאוסטרליה וחברת הפרסום Clemenger BBDO, כחלק מרעיון שהתעורר בעקבות ועידת האקלים בגלזגו, שהסתיימה בחדש שעבר.
הקופסה בנויה באורך 10 מטרים ובעלת קירות פלדה עבים, סוללת ענק ומותקנות עליה פאנלים סולריים. המחשבה שעומדת מאחורי הפרויקט יוצא הדופן הזה היא שתיעוד הטעויות של העולם ביחס למשבר תעודד מתן דין וחשבון של מקבלי ההחלטות ושל המדינות. ג'ים קרטיס, המוח מאחורי הפרויקט, מסביר: "אם הגרוע ביותר עומד לקרות לנו בתור ציוויליזציה בגלל משבר אקלים שיגרום לנו להתרסק, הקופסה הבלתי ניתנת להריסה הזו תהיה שם – ותתעד כל פרט. מי שישרוד את זה יוכל גם ללמוד מהטעויות שלנו".
קופסת הפלדה שהוצבה במדבר הטסמני מסוגלת לשרוד אסונות טבע. היא תאסוף מידע כל העת הודות לאנרגיה סולרית ותרמית, ותהיה מחוברת לאינטרנט אלחוטי. כל המידע שנוגע למשבר האקלים ייאסף באמצעות אלגוריתם, תוך שימוש ב-500 מדדים שונים.
תהליך הכנתה לפעילות יושלם רק בעוד כשנה - אך כבר עכשיו החל האלגוריתם לפעול על בסיס שיחות שהתקיימו בוועידת גלזגו. מפתחי הקופסה מוסיפים כי היא מסוגלת לאגור נתונים במשך שלושת עד חמשת העשורים הבאים.
מה הסיכוי שלה לגרום לשינוי?
ד"ר איתי גרינשפן מהאוניברסיטה העברית מעט סקפטי באשר לתשובה לשאלה הזו. גרינשפן, שעוסק בהתנהגות סביבתית, סבור כי אילו המידע היה נאסף עבור כל אדם ואדם, וניתן היה לתעד את ההשפעה השלילית של פעולותינו, אזי ברמה הפסיכולוגית ייתכן כי הפרויקט היה בעל משמעות פרקטית יותר לשינוי התנהגותי של אנשים. "מכיוון שמדובר בתיעוד מגמות כלליות של כדור הארץ", מסביר גרינשפן. "להבנתי ההשפעה שזה יכול לייצר היא מוגבלת. יש כאן בעיקר הצהרה רעיונית-אמנותית על כך שכדור הארץ הוא כמו מטוס, וחשוב לתעד את הנעשה בו לאור עלייתו על מסלול התרסקות".