ה"משלחת למאדים" יוצאת לדרך: מחר (שני) תינעל הדלת על שישה "אסטרונאוטים" במבנה ייחודי במכתש רמון שבנגב – שם הם יגורו ויעבדו בניתוק מוחלט מהעולם למשך שלושה שבועות, במסגרת משימת הדמיית המאדים המתקדמת ביותר שנערכה אי פעם. משימת AMADEE-20 של סוכנות החלל הישראלית ופורום החלל האוסטרי היא משימה אנלוגית (מקבילה) למשימת המאוישת הראשונה למאדים, ומטרתה להכין את סוכנויות החלל ואת החוקרים למסע החלוצי לכוכב הלכת האדום בשנים הקרובות.

אתר AMADEE-20 במכתש רמון (צילום: AMADEE-20)
אתר AMADEE-20 במכתש רמון | צילום: AMADEE-20

האם האנושות תזהם את מאדים? ואיך נזהה חיים מקומיים?

ששת האסטרונאוטים האנלוגיים, או "הרמונאוטים" כפי שהם נקראים על שם מכתש רמון, הם חוקרים מכל רחבי העולם, שנבחרו בקפידה ואף עברו הכשרה מיוחדת בפורום החלל האוסטרי – ביניהם גם ישראלי אחד, אלון טנצר. לא יהיה כל קשר ישיר עם הרמונאוטים, וכל התקשורת תעבור במרכז בקרת המשימה באוסטריה – וגם אז התקשורת תיערך עם שהות (דיליי) של עשר דקות לכל כיוון, כפי שיהיה במשימה הממשית למאדים. מכתש רמון נבחר כיעד משימת AMADEE-20 שכן הוא צחיח, שומם ואף דומה למאדים מבחינה טופוגרפית ומינרלית.

במהלך המשימה, אנשי הצוות יערכו למעלה מ-20 ניסויים שונים, שתוכננו על ידי כ-200 חוקרים מ-25 מדינות. כך, בתנאי שטח, מקווים החוקרים וסוכנויות החלל לפתח את המכשירים ואת הפרוטוקולים המתאימים ביותר למסע הארוך לשכננו הקפוא.

צוות משימת AMADEE-20 (צילום: OeWF: Florian Voggeneder)
צוות משימת AMADEE-20 | צילום: OeWF: Florian Voggeneder

כך, למשל, הרמונאוטים יערכו ניסוי מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן שנועד לבחון את המיקרוביום במעי אנשי הצוות בזמן ולאחר השהות בבידוד. מחקר נוסף, הפעם מאוניברסיטת תל אביב, ינסה לזהות זיהומים ביולוגיים אפשריים של AMADEE-20 בשטח המשימה – כדי לוודא שהאסטרונאוטים במאדים לא "יגלו" את החיידקים שהם עצמם הביאו מכדור הארץ.

כמובן, הסביבה במאדים עוינת בהרבה מהסביבה במכתש רמון, והאסטרונאוטים שישוגרו למאדים יאלצו להסתמך על טכנולוגיות מתקדמות גם להישרדותם וגם לביצוע היעדים המדעיים של המשימה.

לצורך זה נבחרו ל-AMADEE-20 שורה של הדגמות טכנולוגיות, כמו ניסוי בכלי טיס בלתי מאויש שפותח באוניברסיטת גולדסמית'ס שבלונדון. כלי הטיס, המונע סולארית, נועד למפות ולנתח את הקרקע במאדים באמצעות חישה מרחוק. בניסוי אחר, הפעם של אוניברסיטת קלגנפורט האוסטרית, הרמונאוטים ינסו לנווט את דרכם על סמך הנתונים שיתקבלו מן האוויר – במערכת זהה לזו שמשתמש בה המסוק אינג'ניואיטי של נאס"א, שנחת על מאדים בפברואר השנה ומלווה מאז את מסעותיו של הרובר פרסווירנס. במקביל, אוניברסיטת גראץ לטכנולוגיה, שלחה למכתש רמון את הרובר Exoscot, שיכין מפות מפורטות של משימות השטח של האסטרונאוטים האנלוגיים – בתיאום עם הרובוטים המעופפים.

הרובר Exoscot במכתש רמון (צילום: OeWF: Florian Voggeneder)
הרובר Exoscot במכתש רמון | צילום: OeWF: Florian Voggeneder

ההסתערות על מאדים

ואלו הן רק מספר דוגמאות לניסויים שיערכו ב-AMADEE-20 במהלך החודש, שחלק מהכנות האנושות להרפתקה הגדולה מכולן – בין אם הנוחתים הראשונים יהיו אמריקאים, סינים או צוות בינלאומי צוות המשימה במכתש רמון.

משימת הדמיית מאדים הראשונה נוסדה בשנת 2000 באי דבון שבצפון קנדה על ידי אגודת מאדים. מאז ועד היום נערכו מספר משימות אנלוגיות במדבריות ברחבי העולם, לרבות הדמיית D-MARS במצפה רמון ב-2018, אולם משימת AMADEE-20 היא המתקדמת והמורכבת ביותר שנערכה עד כה, רגע לפני שחלום ההתיישבות על מאדים הופך למציאות.


קראו עוד באתר סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע הטכנולוגיה: