לקראת הסערה הבאה: מחקר חדש של האוניברסיטה העברית צופה כי הסופות בעתיד יהיו יבשות ומרוכזות יותר – כך שיתמקדו באזורים קטנים, יימשכו לפרקי זמן קצרים אך יהיו עוצמתיות יותר. המחקר בחן סופות עתירות משקעים הגורמות לנזקים, ומצא כי הצפות עירוניות או שיטפונות בנחלים עשויים להפוך למסוכנים יותר ואולי אף נפוצים יותר בעקבות ה"התרכזות" של הסופות.

מצבים שבהם יורדים כמויות גשמים גדולות במשך זמן ארוך ועל פני שטח גדול, כמו אלה המייצרים שיטפונות בנחלים הגדולים או תורמים מים לאקוויפרים ולכנרת - יהפכו ככל הנראה לנדירים יותר בעתיד.

הצפות בנתניה (צילום: פלאש 90)
הצפות עירוניות או שיטפונות בנחלים עשויים להפוך למסוכנים ונפוצים יותר. הצפה בחניון בנתניה | צילום: פלאש 90

כיצד ייראו הסופות בישראל והסביבה בעתיד?

החוקרים, הדוקטורנט משה (קוקו) ארמון, פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, השתמשו במודל אזורי לחיזוי מהסוג שמשמש בתחזיות לטווח של ימים ספורים. באמצעות המודל נוצר אוסף גדול של הדמיות סופה - בתנאי אקלים עתידי, תוך מיקוד בישראל ובסביבתה הקרובה.

ארמון, ממובילי המחקר, ציין כי "על מקבלי ההחלטות להיערך כבר היום למצב שבו מערכות הגשם יהיו קצרות וממוקדות יותר, וייתכן שתהיה לכך השפעה על מקורות המים שלנו". הוא הוסיף כי "הערכה כמותית של השינויים הצפויים בכמויות המים הטבעיים הזמינים ובעוצמת השיטפונות בעתיד, עשויה לעזור לנו להתמודד טוב יותר עם ההשלכות של ההתחממות העולמית".