אחרי תקופה ארוכה של חפירות במנהרות הכותל, נחשפו היום (חמישי) חלקים חדשים מאחד המבנים הציבוריים המפוארים שהתגלו בירושלים בתקופת בית שני. חלק מהמבנה, שנחשף ממערב לקשת וילסון ולהר הבית, התגלה ותועד במאה ה-19 על ידי צ'ארלס וורן, ועל ידי חופרים שונים במהלך המאה העשרים. בחפירה הנוכחית הושלמה חשיפתו, וכיום ידוע שהוא כולל שני אולמות מפוארים זהים, וביניהם מזרקה משוכללת. קירות האולמות וקיר המזרקה עוטרו בכרכוב מעוצב, עליו ניצבים פילסטרים (עמודים אחוזים שטוחים), הנושאים כותרות קורינתיות. עיטור המבנה אופייני לבנייה המפוארת של ימי הבית השני.
"זהו ללא ספק המבנה הציבורי המפואר ביותר מימי הבית השני שנחשף עד היום בירושלים מחוץ לכותלי הר הבית", אומרת ד"ר שלומית וקסלר-בדולח, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "הוא נבנה סביב שנות ה 20 – 30 של המאה ה-1 לספירה. המבנה, שעמד ככל הנראה לאורך דרך שהעפילה להר הבית, שימש לצרכים ציבוריים – אולי אף את מועצת העיר, לאירוח מכובדים לפני הכניסה למתחם בית המקדש והר הבית. מי שמבקר כאן, יכול לדמיין את פאר המקום".
ד"ר וקסלר-בדולח מסבירה כי שני האולמות הצדדיים שימשו כטרקלינים מהודרים, וביניהם פעלה מזרקה מפוארת, בה ניגרו המים מצינורות עופרת ששולבו במרכזן של כותרות קורינתיות הבולטות מן הקיר. בחפירה נחשפו גם אבני ריצוף מקוריות אשר ריצפו את המבנה העתיק. הארכיאולוגים סוברים כי באולמות האירוח אשר שימשו גם לסעודות, ניצבו ספות הסבה עשויות מעץ, אשר לא נשתמרו.
ד"ר וקסלר-בדולח מסבירה על המבנה: "חדרי סעודה בהסבה היו נפוצים בעולם היווני, ההלניסטי והרומי מהמאה ה-5׳ לפני הספירה ועד למאות ה-3׳-4׳ לספירה. בממצא הארכיאולוגי, הם מוכרים בבתים פרטיים, בארמונות, במקדשים, במכלולי בתי כנסת ובמתחמים אזרחיים. בארץ ישראל נזכר משתה או מרזח במתכונת ההסבה, כבר אצל הנביא עמוס - במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס, בדברי תוכחתו לבני ממלכות יהודה וישראל".
מרדכי סולי אליאב, מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי: "מרגש לחשוף מבנה כה מפואר מימי הבית השני בימים אלו בהם אנו מבכים את חורבנה של ירושלים ומתפללים לבניינה. חדרים אלו הינם חלק ממסלול חדש במנהרות הכותל המערבי בו המבקרים יראו ממצאים מרתקים ויפסעו לראשונה לכל אורך המסלול על שרידי ימי הבית השני וייחשפו למורכבות חיי היהודים בירושלים בין התקופה החשמונאית לתקופה הרומית, והמשמעות שלהם עד ימינו".
האדריכל שחר פוני, מנהל תחום מחקר ופיתוח במינהל השימור של רשות העתיקות, "המסלול החדש, מאפשר הבנה טובה של האתר המורכב והחשוב המכונה מנהרות הכותל תוך מתן דגש למבנה המפואר שהתגלה. בכך נוצר מסלול תנועה חדש לביקור קהל, העובר דרך המבנה, ממשיך למכלול רחב-הידיים שלמרגלות קשת וילסון (אחד הגשרים שהובילו להר הבית), אשר נחשף אף הוא בחפירות הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות במנהרות הכותל בשנים האחרונות. עם הסדרת המסלול ופתיחתו לקהל המבקרים, יכולים המבקרים להיחשף לאחד האתרים המרתקים והמרשימים בעיר העתיקה של ירושלים".