כשפורסם הדוח המקיף האחרון של האו"ם בנושא התשתית המדעית של משבר האקלים (AR5), בשנת 2013, התחזיות להתחממות ואסונות מתגלגלים נראו כמו העתיד הרחוק-מאוד. אם מישהו היה מתאר את כותרות העיתונים של החודש האחרון שכללו סיקורים נרחבים של תנאי מזג אוויר קיצוניים החל מהצפות בגרמניה, בבלגיה, בהודו ובסין, שריפות ענק בטורקיה, יוון, סיביר וקליפורניה, מדידת טמפרטורה גבוהה יותר בקנדה מאשר במדבר סהרה ועד המדינה הקטנה שלנו – שגלי היובש והחמסין בה הולכים ומתרבים –היו בוודאי מתייגים אותו כקיצוני וסהרורי. אתמול (שני) הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) פירסם דוח שמתריע: זו רק ההתחלה, וזה מוכח מדעית.

הדוח לא מספר לנו דברים שלא ידענו, אבל הוא אומר את הדברים חד וחלק, בפרצוף. ההתחממות הגלובאלית כבר לא "קשורה בסיכוי מסוים לפליטות גזי חממה", אלא היא "תוצאה וודאית של פעולות האדם" והיא הולכת ומחמירה.

הטמפרטורה האמתית גבוהה יותר

בוועידת האקלים של האו"ם בפריז בשנת 2015, מדינות העולם התחייבו לפעול לשמור את ההתחממות הגלובאלית מתחת ל-2 מעלות, ובעדיפות פחות מ-1.5 מעלות. מדעני העולם אומרים לנו היום, שהסיכוי להצליח בחלקו השני של היעד קלוש עד אפסי. כלומר, התחממות של 1.5 מעלות כבר "נעולה" בגזי החממה שנמצאים באטמוספירה ונגיע אליה בעשורים הקרובים, אם לא קודם לכן. הדוח מדגיש שהטמפרטורות הנמדדות בעולם כיום, מגלמות בתוכן גם התקררות של כ-0.4 מעלות, כתוצאה מזיהום אוויר וחלקיקים באטמוספירה. כלומר, ההתחממות האמיתית שיצרנו גבוהה יותר, ו"מוסווית" על ידי זיהום אוויר המושך בכיוון ההפוך.

בכל התרחישים, גם האופטימיים אשר מתארים הפחתת פליטות דרמטית – ההתחממות תימשך לפחות עד שנת 2050. השאלה היא האם המין האנושי יצליח להתגייס לפעולה שתביא להפחתת פליטות דרמטית. זהו המסלול היחיד שיאפשר הפחתה של ההתחממות ממחצית המאה, ומניעת הגעה להתחממות של כשתי מעלות כבר במהלך המאה ה-21. חשוב להבהיר, לפי הדוח התרחיש הסביר מעריך התחממות של שלוש מעלות עד סוף המאה, ואילו התרחיש הפסימי מדבר על התחממות שיכולה להגיע ל-4.4 מעלות – תרחיש אימים לכל הדעות.

בניסיון לתאר עד כמה קיצוני המצב אליו הבאנו את כדור הארץ, הדוח מספר שהטמפרטורות בעשור האחרון היו כה גבוהות, שצריך ללכת אחורה 125,000 שנה כדי למצוא תקופה משמעותית בה היו בכדור הארץ טמפרטורות דומות. כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה לא נראתה על פני הכדור שלנו כבר 2,000,0000 שנה. במילים אחרות, לא מדובר במחזור טבעי ותקופתי של התקררות והתחממות, שיכול "להסתדר מעצמו", אלא במצב חריג וחמור שיערער את היציבות האקלימית אליה הורגל המין האנושי. חלק מהשינויים באקלים כדור הארץ הינם בלתי הפיכים למשך מאות ואלפי שנים קדימה, במיוחד שינויים באוקיינוסים, בקרחונים ובגובה פני הים.

שרפות ענק באורגון, ארה"ב (צילום: AP)
שרפות ענק באורגון, ארה"ב | צילום: AP

בעבר מדעני האקלים חששו לקשור ישירות בין אירועי מזג אוויר קיצוניים לבין ההתחממות הגלובאלית, והסתפקו בכך שתיארו את העלייה במידות החום. בשנים האחרונות, התפתחו שיטות מדעיות חדשות לייחס אסונות אקלימיים להתחממות מעשה ידי אדם. הדוח החדש מציג את ההסתברות למצבים הקיצוניים ולקטסטרופות – אלה שיהפכו ודאי לכותרות העיתונים של השנים הבאות. כבר בעתיד הקרוב, נראה הרבה יותר אירועי חום קיצוני, ימי גשם כבד ומרוכז שמביא להצפות, יותר בצורות ותקופות ארוכות ללא גשם, התחזקות של סופות טרופיות, ותזוזה של מערכות מזג האוויר לכיוון הקטבים. למשל בתרחיש ההתחממות החמור, ההסתברות לאירועי חום קיצוניים שהיו מתחוללים פעם ב-50 שנה, תעלה פי 39, ואנחנו עלולים לחוות אותם כמעט מדי שנה.

יחד עם הדוח, פורסם סימולטור המראה את ההשפעות האזוריות הצפויות במקומות שונים בעולם. בישראל, העלייה במידות החום, ובמיוחד בכמות הימים החמים תורגש בטווח המידי. לדוגמה, התחזית לכמות הימים מעל 40 מעלות בישראל מראה עליה משמעותית, והיא נעה בין 30 ימים בשנה ל-64 ימים באזורים החמים של המדינה. התחזית מבוססת למעשה על הפליטות שכבר התרחשו.

הממשלה צריכה לקבל החלטות

לצד האמירות הנחרצות, מדעני האקלים מסכימים שעוד לא הגענו לנקודת האל-חזור ומציגים קריאה לפעולה אופטימית: חלק מהשינויים ניתנים להאטה או לעצירה אם נגביל את המשך ההתחממות על ידי הפחתת פליטות מהותית, שתביא אותנו לאיפוס פליטות עד 2050. כלומר – האקלים אותו נחווה בהמשך חיינו תלוי בהחלטות שנקבל היום. על אילו החלטות מדובר? הדגש הוא על הפחתת פליטות של גזי חממה במספר מערכות עיקריות:

אנרגיה – החלפת השימוש בגז, נפט ופחם באנרגיות מתחדשות מבוססות שמש ורוח. בישראל, אנחנו רק בתחילת הדרך במעבר לאנרגיות מתחדשות וזקוקים להשקעות גדולות בתשתיות של אנרגיה מתחדשת, וכן בחידוש וביזור תשתיות החשמל להתמודדות עם קליטת חשמל מפאנלים סולאריים ברחבי הארץ. אנחנו באופן פרטי יכולים להתקין פאנלים סולאריים על גג הבית ולהרוויח כסף מאנרגיה נקייה.

תחבורה – מעבר מהיר למכוניות חשמליות, בו אנחנו מתעכבים ביחס לעולם, מחייב תשתיות טעינה ברחבי הארץ ותמריצים משמעותיים. עד שהמכוניות יהיו חשמליות ויונעו בחשמל מתחדש, כל אחד מאתנו יכול לצמצם את הנסיעות, לנצל לטובה את עידן הזום והעבודה מהבית, ולחסוך פליטות גזי חממה.

מזון – צמצום הצריכה של מזונות הפולטים גזי חממה בהיקף משמעותי, ובראשם בשר בקר, חיוני להפחתת הפליטות בעולם. תחליפי בשר איכותיים מגיעים לשוק וכל רכישה נוספת מחזקת את השוק.

בכל התחומים הללו, ישראל נדרשת למדיניות לאומית אמיצה ומחויבת, תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים ובגיבוי המשאבים הדרושים. הכרזה על מצב חרום אקלימי, כפי שעשו מדינות רבות, יכולה להיות צעד ראשון חיובי. במסיבת העיתונאים בה פורסם הדוח, המשפט שחזר על עצמו היה "The science is clear" –  המדע בהיר. הוא מתאר לנו את המציאות המפחידה ומפנה זרקור לפעולות המתחייבות. לא נוכל להגיד שלא ידענו.

הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיית סביבה ואקלים