האסטרופיזיקאי הישראלי-אמריקאי פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד ויו"ר פרויקט Breakthrough Starshot לשיגור ננו-חלליות למערכת הכוכבים הקרובה אלפא קנטאורי, הכריז השבוע (שני) על פרויקט גלילאו לחיפוש אחר גשושיות של ציוויליזציות זרות בחלל הקרוב לכדור הארץ – ואפילו בכדור הארץ עצמו.

פרופ' לייב נחשב לאחד הקולות הבולטים בעולם בחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל, אחרי שטען כי העצם הבין-כוכבי הראשון אומואמואה, שחלף במערכת השמש הפנימית ב-2017, כנראה לא היה אסטרואיד או כוכב שביט – אלא גשושית של חייזרים. מאז שב וקרא פרופ' לייב לחיפוש אחר עצמים בין-כוכביים נוספים שנכנסים למערכת השמש שלנו, וכן לחפש אחר עדויות ארכיאולוגיות לביקורים קדומים של חייזרים, למשל על פני הירח. השנה פרסם פרופ' לייב את ספרו "חוצן" (Extraterrestrial), השוטח את משנתו לגבי אומואמואה. פרויקט גלילאו נולד מתוך העניין הרב שיצר הספר.

מצפה הכוכבים ורה רובין בצ'ילה (צילום: LSST)
ליטוש עדשת L1 למצפה הכוכבים ורה רובין בצ'ילה | צילום: LSST

"הפרויקט ממומן מתרומות של אנשים פרטיים שפנו אליי בשבועיים האחרונים והעניקו 1.75 מיליון דולר למחקר שלי", מספר פרופ' לייב לסוכנות החלל הישראלית. "לא הכרתי אותם לפני כן. הם קראו את ספרי 'חוצן' ושמעו פודקאסטים וראיונות איתי והחליטו לתמוך בי כספית. היו לי יותר מאלף ראיונות בחצי שנה האחרונה, וספרי תורגם ל-25 שפות. אפילו נטפליקס מתעניינת בסרט תיעודי שמתבסס עליו".

עוד על חייזרים באתר סוכנות החלל הישראלית

לראשונה: נאס"א מממנת מחקר לחיפוש אחר "מבני-על" של חייזרים

פורסם דו"ח הפנטגון על העב"מים: יותר סימני שאלה מחייזרים

אסטרונומים חוקרים אות רדיו מסתורי שהגיע מהכוכב הקרוב פרוקסימה קנטאורי

מחקר: גם אם קיימים חייזרים תבוניים בגלקסיה, הסיכוי שהם אי פעם יגיעו אלינו קלוש

מטרתו המוצהרת פרויקט גלילאו היא לחפש אחר חתימות טכנולוגיות של ציוויליזציות שמקורן מחוץ לכדור הארץ, מנתונים החומקים מהממסד המדעי – לשון ההודעה. מעשית, הפרויקט ישתמש בטלסקופים כמו מצפה הכוכבים ורה רובין, שהולך ונבנה בימים אלה בצ'ילה, כדי לגלות ולעקוב אחר עצמים חוץ-שמשיים כמו אומואמואה. בשלב שני מקווים בגלילאו לשתף פעולה עם סוכנויות חלל כדי לשגר גשושיות שיחקרו את העצמים הבין-כוכביים מקרוב, כמו "מיירט השביטים" ((Comet Interceptor) של סוכנות החלל האירופית. בגלילאו ידעו להכווין משימה כזאת ליעדה – ובזמן, לפני שהעצם הבין-כוכבי חולף לבלי שוב, כפי שעשה אומואמואה.

אבל אולי החלק המעניין יותר בהודעה לתקשורת נוגע למשימה השנייה של פרויקט גלילאו: לחפש אחר עב"מים כאן בכדור הארץ. ביוני השנה פרסם הפנטגון דו"ח שמסכם את פעילות כוח המשימה המיוחד לחקר תופעות אוויריות בלתי מזוהות. אמנם הדו"ח לא מתייחס במישרין לאפשרות שחיים תבוניים ביקרו או מבקרים בכדור הארץ, אבל הוא מפרט 143 תופעות אוויריות שלא נמצא להן הסבר – מתוכן 18 תופעות שנגרמו בוודאות מטכנולוגיה מתקדמת, כלומר כלים שטסו במהירויות מפתיעות וללא כל שימוש בהנעה נראית לעין. התופעות נצפו על ידי טייסי קרב וכן נקלטו בחיישנים שונים של מטוסי צבא ארה"ב.

להבדיל בין חללית לציפור

בגלילאו מתכוונים להשתמש במערך של טלסקופים וגלאים כדי לצלם את התופעות הללו ברזולוציה גבוהה כדי לגלות אם מדובר בכלי טיס מתקדמים של מדינות זרות או בכלי טיס מתקדמים של ציוויליזציה חייזרית. על ידי שימוש בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה, בצוות חוקרי גלילאו בהובלת פרופ' לייב מקווים להבדיל בין חלליות זרות לתופעות אטמוספריות, ציפורים, בלוני מזג אוויר וכאמור – גם כלי נשק חדישים ומסווגים של מדינות כמו סין ורוסיה.

לדברי החוקרים בגלילאו, ייתכן שהתופעות האוויריות הבלתי מוסברות בדו"ח הפנטגון אינן אלא גשושיות של חייזרים הסורקים את האנושות ברדאר, באור הנצפה ובתת-אדום. "הפרויקט יאסוף נתונים מטלסקופים על כל סוגי הגופים שעשויים להופיע בקרבת כדור הארץ", מסביר פרופ' לייב לסוכנות החלל הישראלית. "זה כולל גופים בין-כוכביים כמו אומואמואה, שאינם נראים כמו שביט או אסטרואיד, וגם תופעות אוויריות בלתי מוסברות באטמוספרה של כדור הארץ. נדרש איסוף נתונים מדעי כדי שניתן יהיה לקבוע את טבע הגופים, לא רק את קיומם".

חייזרים

בהודעה לתקשורת שפרסם פרויקט גלילאו אף מצוין כי מצפה הכוכבים החדיש ורה רובין, שיושלם ב-2023, יהיה מסוגל לגלות גם לוויינים חוצניים בקוטר של מטר אחד ופחות, המקיפים את כדור הארץ מהחלל. אם אכן יימצאו ננו-לוויינים במסלול סביב כדור הארץ שלא שוגרו לשם על ידי אף מעצמת חלל, וגם אינם פסולת חלל, הפרויקט ידאג לכוון אליהם טלסקופים עוצמתיים בהרבה כדי לגלות את טיבם. בפרויקט מבטיחים שקיפות ציבורית מלאה לממצאים, ואף מזמינים את הציבור לעקוב אחריהם בטוויטר ובאינסטגרם.

הידיעה התפרסמה באתר סוכנות החלל הישראלית שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה