20 אלף דונם של עצים וחורש טבעי עלו השבוע בלהבות באחת השרפות הגדולות שידעו הרי ירושלים בשנים האחרונות. יישובים בסביבה פונו, בתים נשרפו ולמרבה המזל לא היו נפגעים בגוף. זאת לא הפעם הראשונה השנה וכנראה שגם לא האחרונה שהאש מכלה את כל מה שנקרה בדרכה בהרי ירושלים. מה יש באזור הזה שהלהבות בו מתפשטות כל כך מהר? ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים מסביר.
עדיין לא ברור ממה נגרמה השרפה, אם מדובר בהצתות מכוונות או שמא ברשלנות של מטיילים. "כל השרפות בישראל הן מעשה ידי אדם – בכוונה או שלא", הוא אומר. "זה פועל יוצא של כמות האנשים שמסתובבים בשטח והרי יהודה זה מקום עם הרבה יישובים, כבישים ומסחר. ככל שיש יותר אנשים יש יותר אפשרויות לשרפות".
אבל למה דווקא באזור הזה יש הרבה שרפות? זה לא המקום היחיד בארץ שמלא במטיילים. "בהרי יהודה יש את החורש הים תיכוני מהצפופים במדינת ישראל והוא יבש. האקלים שם יבש יחסית וזה בניגוד לחורש של הצפון שהוא יותר לח. הוא משובץ יחד עם יערות אורנים שניטעו לפני עשרות שנים כדי לייער את השטח. בהרי יהודה יש חומר בעירה יבש בכמויות של מאות אלפי טונות של צומח", מסביר ד"ר מליחי. "האורנים דליקים הרבה יותר בגלל ההרכב הכימי שלהם, הם גם יבשים וגבוהים מאוד. היערות שקק"ל שתלה בראשית המדינה הם לא מתאימים למקום. לצד התרומה שלהם לפנאי, באקלים הים תיכוני האורנים הם הדבר הכי לא מתאים להרי יהודה. היערות האלה הם פצצה מתקתקת בכל הקשור לשרפות".
לדבריו של ד"ר יריב מליחי הטופוגרפיה של הרי יהודה תורמת גם היא להתפשטות השרפות במקום: "ירושלים יושבת על הבמה למעלה וממנה יוצאות שלוחות כמו חמש אצבעות, וביניהם ואדיות. כשיש את הטופוגרפיה של ואדי - רכס אז האש מדלגת. הוואדי מאוד צר ועמוק ובמקרה של שרפה בקצה אחד, היא מדלגת לקצה השני. זה בניגוד לשרפות ברמת הגולן שהוא מקום בלי הרבה עצים, כאן יש עומס אורגני גבוה על שטח הררי".
ד"ר מליחי מסביר כי כל שרפה בהרי יהודה זאת סכנת חיים: "יש שם את התנאים המושלמים לסופת אש. האש לא צריכה ממש להדליק בשביל לעבור, היא פשוט צריכה לייצר חום ליד עצים יבשים והם יכולים להידלק. או כשיש אצטרובל שיודע להתפוצץ ולעוף 70 מטרים בפיצוץ או ענפים שעפים מאות מטרים - האש תתפשט בקלות".
"אלונים ואלות יבואו ויחדשו את עצמם", מסיים ד"ר מליחי בכמה מילים אופטימיות. "יכולים גם לעלות מיליון וחצי אורנים. האצטרובלים העיפו את הזרעים שלהם. כבר בשנה הבאה באזור החודשים מרץ-אפריל נוכל לראות מה מלבלב ותראה אורנים קטנים. אם לא יהיו שרפות אז היער יהיה צפוף הרבה יותר. אורנים צומחים הרבה יותר מהר משאר העצים באזור. שרפה היא לא נזק בלתי הפיך אם היא לא מתרחשת כל 5-4 שנים אז זה בסדר".