אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.

השפעות האקלים על הפינגווין הקיסרי

יונתן גרופ

הפינגווינים הקיסריים חיים על מדפי הקרח של יבשת אנטארקטיקה, מהמקומות הבודדים בעולם שלא חוו השפעה ישירה של בני האדם. שינויי האקלים שמתרחשים בעשורים האחרונים וצפויים להאיץ בעתיד גורמים להמסת הקרח וכתוצאה מכך לאובדן אזורי המחייה הטבעיים של הפינגווינים. כעת, מחקר חדש מנסה לחזות כיצד שינויי האקלים הצפויים ישפיעו על מושבות הפינגווינים, בעזרת שימוש בנתונים שנצברו ב-70 שנים האחרונות מתצפיות בשטח ותמונות לוויין. על פי הממצאים החל משנת 2040 צפויה ירידה הדרגתית בכמות המושבות הפינגווינים, ובהמשך תהיה ירידה תלולה יותר עד לחיסול המושבות באופן כמעט מלא בשנת 2100. כדי לעזור לפינגווינים הקיסריים החוקרים ממליצים להכריז עליהם כמין בסכנת הכחדה על פי חוק ESA האמריקאי המקדם תוכניות לשימור בתי גידול והצלת בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה. במקביל החוקרים סבורים שהדבר הכי חשוב הוא למצוא דרך להקטין את פליטת גזי החממה הגורמים להמסת הקרחונים.

למאמר המלא באנגלית.

פינגווינים קיסריים באנטרטיקה (צילום: רויטרס)
פינגווינים קיסריים באנטרטיקה | צילום: רויטרס

הסנאי שעושה פרקור

ספיר חבושה-לאופר

קפיצה בין ענפים היא יכולת חשובה של סנאים, ועליהם להיות מסוגלים לבצע אותה בתנאים משתנים, למשל כשהענפים נעים ברוח. חוקרים מארה"ב בחנו איך הסנאים לומדים קפיצות חדשות, לאחר שאילפו אותם לקפוץ אל מזון טעים במערכת ענפים מלאכותית. הם גילו כי הסנאים לומדים במהירות להתאים את הקפיצה לתנאים, ולמשל מזנקים מוקדם יותר כשהם הולכים במורד ענף גמיש מאוד. כשהחוקרים אתגרו את הסנאים בקפיצה רחוקה במיוחד, הסנאים אלתרו דרך להיעזר בקיר אנכי סמוך, בסגנון "פרקור". לדברי החוקרים, יכולות הסנאים מצביעות על תהליכי חשיבה מורכבים יחסית של שקלול משתנים רבים בזמן קצר וקבלת החלטה על הקפיצה האופטימלית.

למאמר המקורי (באנגלית).

סנאי (צילום: ShutterStock)
עושה גם פאקור. סנאי, אילוסטרציה | צילום: ShutterStock

אריות המערות מסיביר

אורי ברמן

ב-2018 יצא בוריס ברז'נב (Berezhnev) לחפש ניבי ממותות באדמת סיביר. במהלך החיפושים הוא נתקל בגופה קפואה של גורת אריה מערות (Panthera spelaea), מין שנכחד לפני כ-13 אלף שנה. הגורה, שזכתה לשם ספרטה, מתה לפני כ-28 אלף שנה. שנה קודם, במרחק של 15 מטר בלבד משם, מצא ברז'נב גור נוסף מאותו מין, זכר שנקרא בוריס, ומת לפני כ-43 אלף שנה. למרות הזמן הרב שחלף, ספרטה נשתמרה באדמה הקפואה בצורה טובה עד כדי כך שאפילו שערות השפם שלה שרדו.

חוקרים משוודיה שבדקו את שרידי הגורים קבעו שאכן מדובר בזכר ונקבה, והעריכו שגילם היה בין חודש לחודשיים במותם. החוקרים בחנו את הפרווה שהשתמרה בצורה יוצאת דופן וגילו שהיא עבה מפרוות האריה האפריקאי. צבע הפרווה של ספרטה היה אפור-חום, ושל הזכר אפור בהיר יותר, נוטה לצהוב. הגור הצעיר ביותר של אריה מערות שנמצא עד כה, שהיה בן שבוע או שבועיים במותו, היה בצבע חום-אדמדם. החוקרים סבורים אם כך שאריות המערות נולדו כהים והתבהרו במהלך התבגרותם.

למאמר המקורי (באנגלית).

אריות מזן אפריקאי בסיביר (צילום: רויטרס)
אריות בסיביר | צילום: רויטרס

פריצת הדרך במחקר מחלת הסרטן

איתי נבו

אחת הבעיות בפיתוח טיפולים לסרטן או בהתאמת טיפול מיטבי לחולה היא הקושי לבחון אותם ביעילות בתרבית תאים, שבה תאי הגידול הסרטניים מתנהגים אחרת מאשר בסביבתם הטבעית. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להדפיס בתלת-ממד גידול סרטני מתפקד, הכולל כלי דם ותאים נוספים, ומאפשר לבחון טיפולים ותרופות על תאים במצב הרבה יותר דומה לגידול סרטני בגוף החי. צוות המחקר, בראשות פרופ' רונית סצ'י-פאינרו ותלמידי המחקר לנה נויפלד ועילם ייני, הדפיס מודל מתפקד של גידול המוח גליבלסטומה, והראה בסדרת ניסויים כי תאי הסרטן בגידול מתפקדים ומגיבים בצורה דומה הרבה יותר לגידול חי מאשר אותם תאים בתרבית מעבדה רגילה. לדברי סצ'י-פאינרו, השיטה מאפשרת להתאים לחולה טיפול מיטבי, או שיתוף טיפולים, וכן לגלות חלבונים וגנים של התאים הסרטניים שעשויים לשמש מטרה לטיפולים חדשים.

לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון.

הדפסת סרטן (צילום: דוברות אוניברסיטת ת"א)
הדפסת סרטן | צילום: דוברות אוניברסיטת ת"א

יולי: כנראה החודש החם ביותר אי פעם

אור אליאסון

האקלים העולמי המשתנה מוסיף לשבור שיאים, ומסתמן כי יולי 2021 היה החודש החם ביותר שתועד מאז תחילת המדידות המתועדות בשנת 1879. כך עולה מניתוח שפרסם מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה של ארצות הברית (NOAA). טמפרטורת פני השטח הממוצעת בעולם בחודש הזה הייתה גבוהה ב-0.01 מעלות צלזיוס לעומת השיא החודשי הקודם מיולי 2016, שחזר על עצמו שוב בשנים 2019 ו-2020. בסך הכול, הטמפרטורה החודשית הממוצעת ביולי החולף הייתה גבוהה ב-0.93 מעלות מהממוצע של המאה ה-20 כולה. ואחרי חודש כה חם מסתמן שגם שנת 2021 כולה תדורג בין עשר השנים המתועדות החמות ביותר. כל השנים הללו, אגב, מרוכזות בשני העשורים האחרונים, וליתר דיוק משנת 2005 ואילך.

עם זאת, בגלל הבדלים קלים באזורי מדידת הטמפרטורה, מדעני שירות שינוי האקלים קופרניקוס (C3S) של האיחוד האירופי טוענים שיולי 2021 היה רק חודש יולי השלישי הכי חם מעולם. כך או כך, אין ספק שהעולם מתחמם בעקבות משבר האקלים, שנגרם מפעילות האדם ומוביל ליותר ויותר תופעות קיצוניות.

לקריאה בהרחבה באנגלית.

שרפות ענק בסיציליה שבאיטליה (צילום: רויטרס)
שרפות הענק בסיציליה | צילום: רויטרס