בעוד שבארץ למרבה השמחה, אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לחזרה לשגרה מלאה לצד הנגיף, בעולם עדיין מתקשים למגר את המגפה. בארה"ב שמבצע החיסונים מתקדם שם בקצב מהיר חוששים מהתפרצות נוספת ומדינות רבות באירופה ובאסיה חוות עלייה בשיעור הנדבקים היומי. כשהחשש מהנגיף הנוכחי עדיין ברקע, פתחו חוקרים מליברפול במחקר שאפתני שמטרתו לגלות – מאיפה עלול להגיע נגיף הקורונה הבא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נתחיל בשאלה החשובה שאין עליה עדיין תשובה חד משמעית: מה המקור של נגיף הקורונה הנוכחי? הנגיפים ממשפחת הקורונה אינם חדשים והם מוכרים כבר עשרות שנים, בעיקר בתור קבוצת נגיפים שגורמים להצטננות. נגיף הסארס ונגיף המרס הקטלניים בהרבה – גם הם ממשפחת הקורונה. למעשה, כשהשניים הללו הופיעו בדמות התפרצויות קטלניות באסיה ובמזרח התיכון, בהפרש של עשור, החלו המדענים לנסות ולהבין מה היה מקורם. בסופו של דבר הם הוגדרו כנגיפים זואונוטיים (שעברו מבעלי חיים לבני האדם) שמקורם בעטלפים, כשיש מינים משוערים שאולי שימשו כמעין מתווכים בין לבין, בהעברת הנגיף לבני האדם.
גם הפעם, מיהרו מדענים לנסות ולהבין מה מקור הנגיף, וגם הפעם – אחת התיאוריות המקובלות גורסת שמקורו אכן בעטלף, כשהפנגולין (סוג של דוב נמלים) שימש כווקטור שדרכו הגיע הנגיף לאדם. יש לציין כי במקביל עדיין מתנהל דיון מדעי בנושא, וכי האפשרות שמקורו של הנגיף במעבדה עדיין לא הופרכה לגמרי, גם לא על ידי המומחים שנשלחו מטעם ארגון הבריאות העולמי לבחון את הסוגיה.
האיום הבא – יגיע גם מחתול הבית
אולם, דווקא אי הוודאות הזו היא שהופכת את השאלה הבאה לקריטית אף יותר עבור המין האנושי: מהיכן עלול להגיע נגיף הקורונה הבא? כדי להתחיל לענות על השאלה, פיתחו שלושה חוקרים מהמכון לזיהומים, וטרינריה ואקולוגיה באוניברסיטת ליברפול, מודל הסתברותי המבוסס על ביג דאטה ולמידת מכונה, וכך הגיעו ליונקים שעשויים להיות הגורמים להיווצרותם של זני קורונה חדשים. הם מצאו שבנוסף לפרסף (סוג של עטלף) ולפנגולין, ישנם עוד מאות מינים בעלי פוטנציאל כזה, כמו הקיפוד, הארנב ואף חתול הבית. "הממצאים ממחישים עד כמה רבה מידת הערכת החסר באשר לפוטנציאל של היווצרות זן קורונה חדש בחיות בית ופרא", הסבירו החוקרים.
876 יונקים נבדקו כאשר מולם 411 זנים של נגיף הקורונה. אלגוריתמים בעלי יכולות למידה (למידת מכונה) קיבלו את הנתונים הבסיסיים, והניבו את ההסתברויות, תוך התבססות על מספר צברי נתונים שהוזנו בהם. מדובר בנתוני ריצופי הגנום של הנגיפים, מידע לגבי המינים אשר יוחסו בשלב כלשהו בהיסטוריה המתועדת לנגיף קורונה זה או אחר, נתוני פריסה גיאוגרפית של המינים ואף נתוני אקלים.
כך מצאו החוקרים פי 11 יותר קשרים מאלה שהיו ידועים, בין יונקים לבין נגיפי קורונה שונים. התהליך הביולוגי שעומד מאחורי כל זה הוא רקומבינציה הומולוגית. רקומבינציה, בעברית שחלוף, הוא מנגנון ביולוגי בסיסי וחשוב מאין כמותו במערכת הרבייה של אורגניזמים, ומשמעותו היא החלפת חומר גנטי בין מולקולות DNA ו-RNA שונות; מטרתו המקורית והעיקרית היא לאפשר לאורגניזם התמודדות עם נזק שנגרם לגנום, על ידי הרכבה של שני חלקים לא פגועים זה לזה. רקומבינציה הומולוגית היא תהליך של שחלוף בין שתי מולקולות זהות או דומות של חומר גנטי, שבנגיפים אחראי בין היתר ליצירת זנים חדשים שלהם. כאשר מדובר בנגיף הקורונה שהוא נגיף RNA, זה מתאפשר כאשר לפחות שני גנומים נוכחים בתא הנגוע. יש לציין שלרקומבינציה אין קשר להיווצרותם של מוטציות ו-ווריאנטים, שני מושגים שהפכו חלק בלתי נפרד מהשיח התקשורתי והציבורי לאחרונה.
כאשר אנחנו מתייחסים לנגיף הקורונה, בצד מטרתו העיקרית של תהליך הרקומבינציה ההומולוגית – תיקון פגמים – נמצא שהתהליך תורם תרומה משמעותית ליכולת של הנגיף לקפוץ בין מינים שונים של בעלי חיים, וגם, להופעתם של סוגים חדשי של הנגיף. מהמחקר עולה כי "בהינתן שנגיפי הקורונה עוברים רקומבינציה באופן תדיר כאשר הם מדביקים סימולטנית פונדקאי אחד, ובהינתן שנגיף הקורונה SARS-CoV-2 מדבק מאוד בבני אדם, האיום המידי לבריאות הציבור שנשקף מהנגיף (פרט למגיפה הנוכחית – ע.ז.) הוא יצירת נגיפי קורונה חדשים, כתוצאה מרקומבינציה עם נגיף הקורונה הנוכחי". אכן, תוצאות המחקר מראות שסביר להניח כי ישנם פי 30 יותר מינים של פונדקאים לנגיף, שבהם כל זה עלול לקרות, בהשוואה למינים המוכרים למדע כיום. בהם גמל חד דבשתי, קוף סבוס, ועטלף צהוב אסיאתי זוטר.
המחקר חשוב, אבל לא להילחץ
כפי שמציינים החוקרים בעצמם, התוצאות מבוססות על המידע הקיים והזמין, שהוא גם מידע מוגבל, ומשום כך יש בו גם נטייה מובנית לטובת מינים מסוימים. אולם, גם אם מדובר בהערכת חסר, הם מאמינים שיש בממצאים כדי לסייע להפחית את הסיכון של הפצת נגיף קורונה חדש בקרב בני אדם. "כשבידינו הידע הזה, נהיה מסוגלים יותר לצמצם את הסיכוי של הופעת נגיף קורונה חדש במרכזי אוכלוסייה, למשל על ידי בקרה ואכיפה נוקשה של ההפרדה הנדרשת בין מינים פונדקאיים פוטנציאליים, בשווקים רטובים, חוות, ושאר סביבות סגורות מהסוג הזה. כמו כן, נוכל לחלופין או במקביל לפתח אסטרטגיות שיקלו עלינו מראש את ההתמודדות עם מצבי החירום הפוטנציאליים הללו", מציינים החוקרים.
פרופ' מיכל ליניאל מהאוניברסיטה העברית, מומחית לביולוגיה מולקולרית ותאית, מדגישה את החשיבות של בחינת הממצאים הללו בהקשר הנכון: "רקומבינציה הומולוגית שתוליד בסופו של דבר זן חדש של נגיף קורונה אשר יסכן את בני האדם היא אירוע נדיר יחסית". כמו כן, לא בכדי נעשה פה שימוש בביג דאטה, במודל הסתברותי ובבינה מלאכותית; יש לא מעט הנחות שיש להניח כדי להתחיל ולנסות לשער את המינים הפוטנציאליים להופעת זן קורונה חדש, מה שמרחיק את התרחיש הזה מהמציאות שאותה אנו חווים כרגע. עם זאת, כפי שמציינת פרופ' ליניאל, "ההסתברות היא לא מאוד גבוהה, אבל גם לא ניתן לשלול תרחיש כזה, כי ראינו חיבורים מהסוג הזה בעבר, גם בנגיפים שהדביקו בני אדם כמו נגיף האיידס".
מכל מקום, קשה להתווכח עם הטענה שעדיף להיות מוכנים מאשר להצטער בהמשך, והמחקר הזה הוא אחד מיני רבים שלבטח עוד יבואו, ומנסים להחזיר אלינו, בני האדם, מעט מהשליטה על עתידנו, שליטה שבשנה וחצי האחרונה הייתה חמקמקה עד מאוד.