שלושת הארגונים הסביבתיים - החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין וצלול, הגישו היום (שלישי) עתירה לבג"ץ, נגד ממשלת ישראל וחברת קצא"א, בה הם מבקשים מבית המשפט, להורות על כך שההסכם בין קצא"א, לבין החברה הבינלאומית Med-Red L.B בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת אינו תקף. לדבריהם לא ההסכם אושר בממשלה ולא התקיים לגביו דיון על מנת לקבל את החלטות על בסיס מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.

שלושת הארגונים, טוענים בעתירה כי קצא"א – שהיא חברה ממשלתית - חתמה על ההסכם, שהוא בעל משמעיות סביבתיות וחברתיות מרחיקות לכת, ויש לו סכנות ממשיות על ערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת ללא מעורבותה של הממשלה ומשרדי הממשלה המוסמכים וללא הליך תקין ובניגוד לעמדות המומחים. על פי העתירה, "תנאי להחלטה מהסוג הנדון, הוא אישור ממשלה, ללא אישור ממשלה, מדובר בחריגה מסמכות ועל ההסכם להתבטל. על הממשלה לקיים דיון נאות בסוגיה, על יסוד תשתית עובדתית מלאה ולאחר שמיעת עמדות הציבור".

מיליונים הוקצו לשיקום השמורה (צילום: עברונה)
צילום: עברונה

בעתירה נכתב שלצד הנזק האקולוגי לשוניות האלמוגים, שעשוי להיות בלתי הפיך, יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת, בכלכלת העיר, וברווחת התושבים: "די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מכלית אחת, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך". קצא"א, הייתה מעורבת בשנים האחרונות בשני מקרים חמורים של דליפות נפט, שגרמו לנזק אקולוגי משמעותי – בנחל צין ובעברונה.

על פי העתירה, "חתימת ההסכם בין קצא"א לחברה תוביל לעליה חדה במספר מכליות הנפט העוגנות ופורקות נפט במפרץ אילת, מעוררת חשש כבד, מפגיעה אנושה בים ובחופים של מפרץ אילת, כתוצאה מדליפת נפט שתיגרם מתקלה, תאונה, או פגיעה מכוונת של גורמים עוינים, בייחוד נוכח התרבות מקרי הפגיעות בספינות ברחבי המזרח התיכון, כחלק מהמאבקים בין המדינות באזור. נדגיש, כי אין צורך בדליפות רבות של נפט, כדי להוביל לפגיעה ואף לחורבן שונית האלמוגים".

מתקן קצא"א. ארכיון (צילום: ד"ר אבישי טייכר)
צילום: ד"ר אבישי טייכר

לטענת שלושת ארגוני הסביבה, מצב כזה, שבו חברה ממשלתית, מבקשת לקדם פעילות שמגבילה את הממשלה ופוגעת באינטרס הלאומי, מצריכה אישור של הממשלה. "אישורה של הממשלה הוא תנאי להחלטה של חברה ממשלתית אשר יכול שיהיה בה כדי להגביל, במישרין או בעקיפין, את הממשלה, בין בתפקידה השלטוני ובין במעמדה כבעלת מניות בחברה. לאור כך שהסכם זה כלל לא הובא בפני הממשלה ובוודאי שלא קיבל אישורה, כנדרש בחוק, הוא חסר תוקף. החתימה על ההסכם נעשתה במחשכים ותוך פגיעה בזכות הציבור לדעת, וזאת בניגוד לעמדותיהם של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הגורמים הממשלתיים האמונים על שמירה על הסביבה והסביבה הימית".

שלושת הארגונים מציינים בעתירה כי "מפרץ אילת, הוא אחד מאתרי הטבע הייחודיים והרגישים ביותר בישראל, וזהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ביולוגי ומגוון מינים שאין שני לו במדינה. בנוסף, השונית בעלת חשיבות אקולוגית עולמית, לאור תופעת הלבנת האלמוגים והיעלמותם ברחבי העולם הנגרמת משינויי אקלים והתחממות מי הים. שונית האלמוגים במפרץ אילת, לעומת זאת, מפגינה עמידות רבה יחסית לתופעה זו, ולכן ההגנה עליה, היא בעלת חשיבות גלובלית ולא מקומית".

מקצא״א נמסר בתגובה: "ההסכם, שפעילותו כבר החלה, מחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין לאומי ומבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה. במסגרת ההסכם, שהוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, אין כל חידוש או שינוי בפעילות המתוכננת של החברה אל מול פעילותה השוטפת. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת כבר עשרות שנים.

קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות פעילותה, השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר. קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, עומדת בתקנים בינלאומיים ומבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר.

החברה מחויבת לשמירה על בטיחות וביטחון תושבי האזור, הגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו".