משבר הקורונה בישראל הביא לירידה חדה בצריכה ולהרעה משמעותית במצב הכלכלי ועם זאת, מיליארדי שקלים הולכים לפח – ולא רק באופן מטאפורי – מדי שנה. ארגון לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (חמישי) את דוח אובדן והצלת מזון לשנת 2019. על פי הנתונים, בשנת 2019 נזרקו לפח כ-2.5 מיליון טונות בהיקף של 20.3 מיליארד שקלים. מנכ"ל לקט ישראל: "לצערנו מתוך תקציב המדינה בסכום של כ-480 מיליארד שקלים – הוקצו 0 שקלים לנושא חוסר ביטחון תזונתי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הדוח חושף גם נתונים לפיהם העלות הסביבתית של אובדן המזון היא 3.2 מיליארד שקלים ומתוכה 1.4 מיליארד שקלים הם כתוצאה מאובדן מיותד של משאבי קרקע ומים, מיליארד שקלים מפליטת גזי חממה והשאר היא העלות הישירה של הטיפול בפסולת. גם כמות האשפה שנובעת מהיקף המזון שנזרק עולה על כל דמיון – 1.9 מיליון טונות פסולת עירונית שמהווים כ-35% מהיקף הפסולת הכוללת.
"מהנתונים על אובדן והצלת מזון, עולה חשיבות אימוץ הקונספט של הצלת מזון ככלי מדיניות ממשלתי המשפיע על תחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות והכלכלה", מסביר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "הצלת מזון תורמת לצמצום אי-הביטחון התזונתי של השכבות החלשות בחברה ברבע מהעלות, להגדלת התוצר והפריון במשק, להקטנת פערים בחברה והקטנת יוקר המחיה".
על מנת לסגור את הפער ולהגיע למצב שבו לא יהיו יותר אנשים החיים בחוסר ביטחון תזונתי, נדרש להציל כחמישית מהמזון האבוד, אומרים בלקט ישראל. שוויו של המזון הוא 3.2 מיליארד שקלים, אך עלות הצלתו תעלה 880 מיליון שקלים. כלומר, הפתרון של הצלת מזון מאפשר לסגור את פער אי הביטחון התזונתי בישראל תוך השקעה של רבע מהעלויות בלבד, לעומת מצב שבו היינו מייצרים את המזון עבור אותם אנשים רעבים.
מנכ"ל לקט ישראל מסביר כי המדינה לא מתקצבת מספיק את הנושא אך יש נקודות אור: "לצערנו, מתוך תקציב מדינה כולל בסכום של כ־480 מיליארד שקלים, הוקצו לטיפול בחוסר הביטחון התזונתי ובסיוע במזון לנזקקים 0 שקלים בתקציב המדינה, וכ־60 מיליון שקלים בלבד מתוך תקציבים תוספתיים שאינם מובטחים בבסיס תקציב המדינה ואינם מועברים משנה לשנה. אך יש מקום לאופטימיות שכן המשרד להגנת הסביבה, פרסם לאחרונה את אסטרטגיית הטיפול שלו בפסולת במסגרתה הכיר בצורך לצמצם את אובדן המזון. הצלת המזון אומצה לראשונה באופן רשמי ככלי יעיל לצמצום אובדן המזון. אנו ממשיכים לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את הצלת המזון למען הסביבה, הכלכלה והחברה״.
"אין עוררין כי כמויות המזון שמושלכות לפח במדינת ישראל מידי שנה ניתנות למזעור. אובר לחקלאות, תופעה חדשה בעולם החקלאות", אומרת בת-אל אסולין, מנכ"לית סאנדו שמחברת בין חקלאים למתנדבים. במקום שהחקלאים יאלצו להשליך את התוצרת החקלאית שאינה ראויה למכירה לפח, מתנדבים יכולים לשמש כ"אובר לחקלאות" ולשנע את התוצרת החקלאית שאינה ראויה למכירה על מנת להביא אותה למוקדים או עמותות שמסייעות למשפחות נזקקות".