לכבות או לא לכבות את המזגן: הוויכוח הבלתי נגמר בכל משרד קיבל השבוע חיזוק משמעותי כשרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי הרימה את הכפפה ויצאה לבדוק את הטמפרטורה ברכבת ישראל. לדברי השרה מיכאלי "לבנות תמיד יותר קר מאשר לבנים במזגן. זה ידוע". אז אולי זה "ידוע" אבל האם זה גם נכון? כמו בהחלטה לגבי המזגן – הדעות גם כאן חלוקות.
"יש הבדלים בין נשים לגברים, כמו שיש בהרבה היבטים פיזיולוגיים", אומרת פרופ' נעמה קונסטנטיני מבית החולים שערי צדק. "לנשים יש שכבת שומן תת עורי גדולה יותר מאשר לגברים. 25% שומן לנשים ו-15% לגברים. שכבת השומן מבודדת ככה שבתנאי קור לא קיצוניים יש להן יתרון. אבל בתנאי קור קיצוני מסת השרירים של הגברים משחקת לטובתם כי מרעידים את הגוף ומחממים אותו".
פרופ' קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג, אומרת שיש עוד פרמטרים פיזיולוגיים שמשפיעים על תחושת החום והקור: "יש חשיבות למשקל ולגיל של הגבר או האישה. עודף משקל משפיע על תחושת החום והמחזור החודשי של נשים גם כן בעל חשיבות. בחלק השני של המחזור, טמפרטורת הגוף של האישה עולה בחצי מעלה לעומת החלק הראשון שלו".
ד"ר נגה פורת ממכבי שירותי בריאות ויו"ר החברה לרפואת נשים בקהילה, מאמינה שלנשים לא באמת יותר קר מגברים, הן פשוט מודות בזה: "נשים בדרך כלל מתלוננות יותר על קור וזה הרושם שנוצר. אין לכך סיבה פיזיולוגית. אולי לגבר לא נעים להודות שקר לו. אפשר להסביר את זה גם לפי מבנה השומן והשרירים אבל אי אפשר להגיד שזאת הסיבה".
בין שתי הרופאות הבכירות יש הסכמה חלקית שגם לפסיכולוגיה יש השפעה על תחושת הקור. "אם אתה מסתכל על ילדים בבריכה אז הם נראים כאילו מאוד קר להם, השפתיים שלהם כחולות אבל הם לא יוצאים", אומרת פרופ' קונסטנטיני. "לילדים קר יותר באופן כללי מאשר למבוגרים. שטח הגוף שלהם גדול יותר ביחס לנפח וזה גורם לאיבוד חום. אבל הם נשארים בבריכה הקרה בזמן שאדם מבוגר היה בורח ממנה. זה גם עניין פסיכולוגי".