"אתה קם בבוקר כמו זומבי, אתה לא יודע איפה אתה ועוד פעם אתה צריך לטוס לעבודה, כי הפרנסה זה הכי חשוב". נהגי מוניות רבים ממתינים בכל לילה לנוסעים שנוחתים בנתב"ג, גם בשעות הקטנות והמאוחרות ביותר, שעות שבדרך כלל רובנו ישנים בהן - ואחד מהם מספר על המחיר הכבד שזה גובה מהם.
"יש פלוסים ומינוסים. הפלוס זה שהכביש ריק, המינוס - שאתה נשפך", מודה נהג נוסף וטרוט עיניים. "בשלב מסוים אתה עירני, אחרי זה אתה זומבי. חיי המשפחה שלך נהרסים קצת". והוא לא היחיד שחושב כך: "העבודה מאוד קשה פיזית, אחרי השעה 3:00 העיניים נעצמות לבד וצריכים להתמודד עם זה".
עובדת בנתב"ג, שנאלצת להתייצב גם למשמרות בלילה, מסבירה: "זה קשה כי אתה ער כל הלילה אז השעות שלך הפוכות. אני מרגישה שכל היום אני עייפה, מותשת כזאת, אין לי כוח". ואכן, מחקר חדש שפורסם באחרונה בארצות הברית מצא שאורח החיים הזה עלול להיות מסוכן: אנשים שערים בלילה עלולים לחוות דיכאון, הרבה יותר ממי שמוגדרים "אנשי בוקר".
אז מי הם אותם אנשי בוקר, הבריאים יותר לכאורה? הם ישנים בין השעות 22:00 בערב ל-6:00 בבוקר - מה שמאפשר להם לצרוך תזונה טובה יותר, להתאמן יותר ולסבול פחות מבעיות בריאות. כל זה משפיע כמובן גם על מצב הרוח. על פי המחקר, אנשי הבוקר סובלים מדיכאון בעשרות אחוזים פחות מאנשי הלילה. נשאלת השאלה: האם אנשי היום או הלילה יכולים לשנות את אורח חייהם בגלל מחקר אחד?
לימור אביבי, בת 56 מרחובות, החליטה להיכנס ל"מועדון החמש בבוקר" לפני כמה שנים. מאז, לטענתה, חייה השתנו פלאים: "בעקבות השינוי שעשיתי - זה גם התחיל ממצב בריאותי שהכה בי קצת - החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי. יש לי תכנון נכון של הזמן, אני פעילה, אני יעילה יותר".
ואיך נראה היום שלה? "אני קמה ברבע לחמש. בחמש עד שש אני מחלקת את השעה שלי ל-20 דקות אימון - יוגה, פילאטיס, קפיצה בדלגית, או שאני שומעת מוזיקה קלאסית, משהו שיש בו השראה".
אז האם באמת כדאי שננצל את שעות הלילה לשינה במקום בילויים? גם לרופאים בישראל יש מה לומר על כך. "טיפוסי הלילה הם אלה שסובלים יותר, מכיוון שטיפוסי הלילה בדרך כלל סובלים מחסך שינה. הרבה פעמים אלו אנשים חרדתיים", מסבירה פרופ' ריבי טאומן, מנהלת המרכז לרפואת שינה בבית החולים איכילוב. "בהפרעות שינה, הקשר הוא דו-כיווני. אם אנשים לא ישנים מספיק או שהשינה שלהם מקוטעת, זה יכול להביא לדיכאון וחרדה".