מחקר חדש שהתפרסם אמש (שני) בכתב העת היוקרתי PNAS, זיהה לראשונה עדות לפעילות של האדם המודרני בנגב, שהתקיימה בתקופה מקבילה לזו שבה פעל האדם הניאנדרטלי במרחב זה. זוהי, למעשה, ההוכחה הראשונה מסוגה לקיומן במקביל של שתי התרבויות במזרח התיכון. התגלית החשובה מבוססת על חפירות מחודשות באתר הפרה-היסטורי החשוב בוקר תחתית, שנמצא שבגן הלאומי עין עבדת.

מחקרים גנטיים קודמים העלו שהאדם המודרני והאדם הניאנדרטלי נפגשו בעבר הרחוק במרחב הגיאוגרפי הקרוי אירו-אסיה, הכולל גם את ישראל, ואף החליפו גנים. יחד עם זאת, מיקומם המדויק של המפגשים וזמנם, לעומת זאת, לא היו ידועים עד היום. על פי המחקר החדש, שאותו הובילו פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות, שתי האוכלוסיות נפגשו בנגב לפני כ-50,000 שנים, אז היגר האדם המודרני מאפריקה לארץ ישראל.

ד"ר ברזילי עם אחד הגילויים (צילום: רשות העתיקות)
ד"ר ברזילי עם אבן צור שנמצאה באתר החפירות | צילום: רשות העתיקות

"בוקר תחתית הוא האתר הראשון מחוץ לאפריקה שאליו חדר האדם המודרני בדרכו אל העולם כולו. מכאן חשיבות האתר, וכן חשיבות הדיוק בתיארוך שלו", סיפר ד"ר ברזילי, מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות. "גילו של האתר כפי שעלה מהמחקר מעיד על כך שהאדם המודרני התקיים בתא השטח של הנגב במקביל לאדם הניאנדרטלי, שידוע כי חי בו בתקופה זו. אין ספק ששני המינים, שחיו והסתובבו בנגב, היו מודעים זה לקיומו של זה. המחקר שלנו מציב נקודת התייחסות חשובה וחד-משמעית על ציר הזמן של האבולוציה האנושית".

במסגרת המחקר, במעבדתה של פרופ' בוארטו תיארכו עשרות דגימות פחם בשיטת פחמן 14 שנדגמו מהחפירה החדשה. לדברי ד"ר ברזילי, "תוצאות התארוך מוכיחות, בפעם הראשונה במחקר הפרהיסטורי, את ההשערה שאכן התקיימה חפיפה במרחב בין התרבות המוסטרית המאוחרת, המזוהה עם האדם הניאנדרטלי, לבין התרבות האמירית, שנקשרת להופעת האדם המודרני במזרח התיכון".

בפרק הזמן המכונה התקופה הפלאוליתית, 250,000-50,000 שנים לפני זמננו, חיו בעולם הישן במקביל שני מיני אדם: האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. האדם הניאנדרטלי חי באירופה ובמרכז אסיה, בעוד שהאדם המודרני חי באפריקה. המזרח התיכון וארץ ישראל בפרט היו גבולות התפוצה של המינים הללו, ולכן הם גם מכילים שרידים של שתי האוכלוסיות בפרקי זמן שונים.

שכבת כלי צור מהתקופה הפליאולית (צילום: אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע)
כלי צור שנמצאו באתר החפירות | צילום: אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע

מחקרי DNA מלמדים, שלפני כ-60 אלף שנים החל תהליך נרחב של הגירה של קבוצות אדם מודרני מאפריקה לרחבי אסיה ואירופה, ומשם לשאר העולם, תהליך שגרם להיעלמותם של הניאנדרטליים והיטמעותם אל תוך אוכלוסיית האדם המודרני. על כן, ההשערה במחקר היא שלאורך צירי ההגירה, התקיים מגע לפרקי זמן קצרים בין האוכלוסיות והתרבויות הקדומות, שכלל גם החלפת גנים. המחקר הנוכחי מאשש לראשונה את השערה זו, ולמעשה מוכיח שלפחות אחד מהמפגשים הבין תרבותיים האלה התרחש בנגב לפני 50 אלף שנים. 

"מה היה טיבו של המפגש שאנו עדים לו בין שני מיני האדם? האם ברחבי הארץ הניאנדרטליים נכחדו באורח טבעי, בהתמזגות עם האדם המודרני, או שמא הם נעלמו בדרכים אלימות? שאלות אלה ימשיכו להעסיק אותנו, החוקרים בשנים הקרובות", סיכם ד"ר ברזילי.