אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לעצב זכוכית כמו פלסטיק
ספיר חבושה-לאופר
עיצוב זכוכית הוא משימה קשה ויקרה. טמפרטורת ההתכה של זכוכית היא מעל 1,000 מעלות צלזיוס, וכדי לעצב אותה לצורה הדרושה יש להפעיל תנורים רבי עוצמה וזוללי אנרגיה. לעומת זאת, פלסטיק אפשר לעצב בטמפרטורות הרבה יותר נמוכות ואפילו להזריק אותו ישירות לתבנית. כך מייצרים בקלות ובמהירות שלל חפצים, מכיסאות גינה ועד בקבוקי משקה.
קבוצת מדענים מגרמניה הדגימה שיטה חדשנית שמאפשרת לעצב זכוכית באמצעות הזרקה לתבנית ובטמפרטורת החדר, בדומה לפלסטיק. הם שילבו גרגירי זכוכית עם חומרים אורגניים, וכך יצרו מעין ג'ל שאפשר להזריק לתבנית. בשלב הבא שטפו את החומרים האורגניים ונותר שלד זכוכית. את השלד הזה חיממו לזמן קצר מאוד לטמפרטורה של כ-1,000 מעלות, כדי למצק את גרגירי הזכוכית למבנה שלם. השיטה מהירה במיוחד, ואפילו ידידותית לסביבה, שכן אפשר למחזר את החומרים האורגניים מתהליך השטיפה, וקיצור משך החימום מאפשר חיסכון אדיר באנרגיה. לקריאה נוספת (באנגלית)
מבנה מורכב מזכוכית שפותח באמצעות השיטה, קרדיט: Credit: Glassomer GmbH
חוזרים לירח
איתי נבו
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א בחרה בחברת סְפֵּייס אֶקְס (SpaceX) לתכנן ולבנות את החללית שתנחית בעוד כמה שנים אסטרונאוטים על הירח, במסגרת תוכנית ארטמיס. ההצעה של ספייס אקס, בבעלות היזם אילון מאסק (Musk), נבחרה מבין שלוש ההצעות שהגישו החברות שקיבלו בשנה שעברה תקציב לתכנון ראשוני של רכב הנחיתה, לאחר שהורידה את דרישותיה הכספיות. החברה הזוכה צפויה לקבל מנאס"א 2.89 מיליארדי דולרים לפיתוח רכב הנחיתה על הירח.
הרכב המתוכנן יהיה טיל שיגור ונחיתה מדגם סטארשיפ (Starship), שנמצא כבר בשלבי פיתוח מתקדמים. הוא מתוכנן להטיס שני אסטרונאוטים עם ציוד רב ממסלול סביב הירח אל פני הירח, לאפשר להם קיום ופעילות על הירח במשך שבוע, ולשגר אותם בחזרה למפגש עם חללית האיסוף שתחכה להם במסלול. לפי לוח הזמנים הנוכחי, תוכנית ארטמיס אמורה להנחית שוב בני אדם על הירח כבר בשנת 2024, אך ספק אם תעמוד ביעד המאוד שאפתני הזה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
רחפן בשמי מאדים
איתי נבו
הרחפן האמריקאי Ingenuity ביצע בהצלחה טיסת ניסוי ראשונה בשמי מאדים. טיסת המבחן הייתה אנכית בלבד, והרחפן התרומם לגובה של כשלושה מטרים, ריחף באוויר כמה שניות ונחת בשלום. בטיסות הניסוי הבאות אמור הרחפן להתרומם לגובה של כחמישה מטרים, ולבצע גם טיסות אופקיות למרחק של כמה מאות מטרים. זו הטיסה הממונעת הראשונה בשמי כוכב לכת אחר, והדגמת היתכנות מוצלחת של הטכנולוגיה הנדרשת להתמודד עם אתגרים רבים, ובראשם האטמוספרה הדלילה מאוד של מאדים והקור הקיצוני. ממשיכי דרכם של רחפנים כאלה יסייעו בעתיד למחקר במקומות קשים לגישה, באיתור מוקדי מחקר מעניינים ובתכנון המסלול של רכב השטח, וכן בפעילות של אסטרונאוטים על מאדים. לכתבה המלאה
מין חדש של נדלים ענקיים
איתי נבו
חוקרים מיפן גילו בשרשרת איי ריוּקיוּ מין חדש למדע של נדלים ענקיים. אורכם של הבוגרים מגיע לעשרים סנטימטרים, ורוחב גופם כשני סנטימטרים. בשונה מרוב הנדלים, שהם פרוקי רגליים יבשתיים, הנדלים האלה מסתדרים היטב גם במים: הם חיים בגדות נחלים וניזונים בין השאר מסרטני מים מתוקים גדולים. בדיקה גנטית של הנדלים העלתה כי מדובר במין חדש למדע מהסוג סְקוֹלוֹפֶּנְדְרָה, והחוקרים החליטו לקרוא לו Scolopendra alcyona, על שמה של אַלְקִיוֹנֶה מהמיתולוגיה היוונית, שזאוס הפך אותה לשלדג. זהו המין השלישי בלבד המוכר של נדלים החיים במים, והמין הראשון של נדלים שמתגלה ביפן אחרי 143 שנה. לדברי החוקרים, העובדה שיצור גדול יחסית לא התגלה עד כה מעידה על עושר המינים השוכן באיי ריוקיו, ועל הצורך לשמר את הסביבה שם. לקריאה בהחרבה (באנגלית)
נדל ענק ממין חדש, צילום: Tokyo Metropolitan University
למרחקים מתופפת הגורילה
ד"ר יונת אשחר
כשגורילה זכר נעמד על רגליו ומכה בידיו על חזהו, הוא מבהיר למתחריו הפוטנציאליים בדיוק כמה הוא גדול ומפחיד – ולעתים קרובות מצליח להימנע כך מקרבות של ממש.
גורילות הרים חיות בקבוצות של זכר אחד וכמה נקבות, וזכרים חסרי קבוצה מנסים ללא הרף להדיח את אחד מהזכרים ברי המזל ולנכס לעצמם את הנקבות. במחקר חדש, חוקרים צפו ב-25 זכרים ותיעדו כ-500 מקרים של תיפוף על החזה. הם מצאו שזכרים גדולים יותר הפיקו קולות תיפוף נמוכים יותר משמעותית בהשוואה לזכרים קטנים. הקולות הנמוכים מתפשטים למרחק רב ביער, והחוקרים משערים שהם משמשים להזהיר את כל הזכרים שבאזור: כאן יש זכר גדול וחזק, ולא כדאי להיכנס לקרב איתו.
קולות התיפוף משמשים כ"סימן כֵּנֶה" ליכולות האמיתיות של הגורילה: הזכרים לא יכולים לזייף קולות נמוכים יותר כדי להישמע גדולים יותר. לכן הזכרים האחרים באזור יכולים להסתמך על הקולות האלו בבואם להעריך אם לקרוא תיגר על זכר בעל קבוצה באזור. בסופו של דבר, ההתנהגות הזו, שנראית ממבט ראשון תוקפנית, מובילה דווקא לפחות קרבות. למחקר (באנגלית)
תיפוף חזה, קרדיט: Dian Fossey Gorilla Fund
השקוף של העין
ספיר חבושה-לאופר
עדשת העין היא מבנה יוצא דופן שמסוגל למקד את האור שעובר דרכו אל הרשתית בלי לשבור את קרני האור או לחסום אותן. הפלא הזה מתאפשר בזכות תאי אֶפִּיתֶל ייחודיים שמייצרים חלבונים שקופים בעלי מקדם שבירה מזערי, בשם קריסטלינים, הדחוסים בעדשה. עם זאת, גם שאר מרכיבי העדשה צריכים להיות שקופים, וכשזה לא קורה העדשה נהיית עכורה ונוצר מצב המכונה קטרקט (יָרוֹד), שאחראי לכמעט מחצית ממקרי העיוורון מעל גיל 50. חוקרים מיפן חשפו במחקר חדש את המנגנון המאפשר את שקיפות העדשה – הרס של כל אברוני התא. החוקרים זיהו גֵן שמייצר אנזים אשר מפרק את הקרומים העוטפים את אברוני התא בתאי העדשה, כגון גרעין התא והמיטוכונדריה. החוקרים הראו שכאשר הגן הזה פגום, נוצר מצב דמוי קטרקט בעיניהם של דגי זברה ועכברים. שקיפות העדשה חיונית כדי שנוכל לראות, והחוקרים מקווים כי המנגנון שגילו מקדם אותנו לקראת פיתוח של דרכי טיפול במחלה ומניעתה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)