שושנת יריחו מופיעה כנגע המתפשט במהירות, גורם לכיבים, צלקות וכאב ולעתים מצריך התערבות כירורגית בשל עיוות העור. השם הציורי ניתן למחלה בשל גווני הסגול והאדום העזים של הנגע. הצורך בפתרון הפך בוער במיוחד בשנים האחרונות לנוכח מאות מקרים בארץ ולאור העובדה שהטפיל מועבר על ידי שפן הסלע, חיה מוגנת בישראל. התפשטותה של שושנת יריחו מדאיגה מאוד את גורמי הבריאות וכן את המערכת הצבאית בשל חשיפתם הגבוהה יחסית של חיילים לטפיל. פריצת דרך הושגה לאחרונה במעבדתה של פרופ' מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן, עם פיתוחו של תכשיר המיועד לטיפול בשושנת יריחו. התכשיר נמצא בתהליכי אישור מול משרד הבריאות.

התכשיר החדש מבוסס על ננו-חלקיקים הנושאים תחמוצת ברזל אליה קשור פולימר, הגורם לפיצוץ הליזוזום – אברון עיכול תאי - של הטפיל. התרופה נמצאה יעילה בקטילת שני זני הטפיל הגורמים לשושנת יריחו - לישמניה מייג׳ור ולישמניה טרופיקה. חידוש נוסף הוא שנשא התרופה הוא קרם, המאפשר מריחה חיצונית וחוסך התערבות מכאיבה.

חיילים (צילום: shutterstock)
בעיה שמטרידה את גורמי הבריאות בצבא | צילום: shutterstock

משפחת הטפילים קינטופלסטידה כוללת יצורים חד-תאיים המדירים שינה מעיניי אנשי בריאות, רפואה ומחקר. הטפילים החד-תאיים גורמים, כל אחד על פי סוגו, למחלת העור לישמניה המכונה בישראל שושנת יריחו, למחלת צ'אגאס הפוגעת באברים פנימיים, למחלת השינה האפריקאית הקטלנית ולמחלות נוספות. חוקרים רבים, ביניהם פרופ' שולמית מיכאלי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, מחפשים את הדרך לנטרל את הטפיל או את מנגנוני הפעילות שלו, מבלי להזיק למאכסן, כלומר לאדם החולה. התרופות הקיימות היום רעילות למדי וגורמות סבל רב לחולים ואף לתופעות לוואי קשות.

שושנת יריחו (צילום: wikimedia user: Abanima)
שושנת יריחו | צילום: wikimedia user: Abanima

צוות המחקר במעבדת מיכאלי, בהובלת הדוקטורנט שרירם קינן ובשיתוף פרופ׳ ז'אן-פול ללוש וקבוצת המחקר של ד״ר יפעת הראל וד״ר אסתי לוי מהמחלקה לכימיה, בדקו את התרופה על חיית מודל, עכבר שהודבק בלישמניה עורית. נמצא שנעלמו 90% מהטפילים והפצע הבריא בהשוואה לחיה לא מטופלת. כדי לבדוק עשרות קומבינציות של התרופה השתמשו החוקרים ביכולתם של הטפילים לנוע בתנועה חברתית ובחנו אותם גם שלא על גוף החיה. הם גילו שתרופת הננו הרגה את הטפילים גם כאשר נמצאה בקרם, מה שאפשר להם לחזות בתופעה בעין בלתי מזוינת על פלטות או במיקרוסקופיה. "בדיקה פשוטה זו אפשרה לנו לבדוק מספר גדול של קומבינציות בזמן קצר ולא נזקקנו בתחילה להשתמש בחיות, אלא רק באותם הרכבים שהראו פעילות ביולוגית על פלטות. זה חסך הרבה כסף לנו וכאב לחיות", מסבירה פרופ' מיכאלי.

מעבר לתרומה הפוטנציאלית לריפוי שושנת יריחו ואולי מחלות נוספות שנגרמות על ידי טפילים ממשפחת קינטופלסטידה, למחקר יש גם תרומה מחקרית. "העבודה מציגה את חשיבות הליזוזום הבודד כאתר מצוין  לתרופות נגד הטפיל", מציינת פרופ' מיכאלי. נוסף על כך, העבודה מציגה בפעם הראשונה גישה כמותית מיקרוסקופית לבדיקה של עומק הנגע כפי שנעשה במלנומה, ויהיה אפשר לאמץ זאת גם בטיפול בחולים ולא רק במעבדה. "אני מאמינה שהתרופה תוכיח יעילותה גם בבני אדם", אומרת פרופ' מיכאלי. "בכך נפתור בעיה חמורה ב-88 מדינות, בהן מיליוני אנשים עדיין חשופים למחלה זו שאין נגדה חיסון עד היום.