הרשתות החברתיות מלאות בתמונות וסרטונים מעוררי השתאות – וגם מעוררי ספק. האפקטים הוויזואליים ותוכנות העיבוד הגיעו לרמה בה ניתן לזייף כמעט כל דבר. אם כך, איך נדע אם מה שאנחנו רואים באמת קרה, או נוצר במחשב?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

דבר ראשון: להטיל ספק, ולא להשתכנע רק משום ש"יש תמונה", או אפילו סרטון. הדבר השני שאפשר לעשות הוא לבדוק מי מפרסם את התמונות. אתרי חדשות מוכרים ורציניים לרוב – גם אם לא תמיד – יבדקו את אמיתות התמונה לפני שיפרסמו אותה. אם ראיתם את התמונה באחת מהרשתות החברתיות, רצוי גם להציץ בתגובות: במקרים רבים, אם התמונה מזויפת, מישהו או מישהי ימהרו להראות זאת שם.

עבור בירור מקיף קצת יותר אפשר להריץ חיפוש פשוט בגוגל ולבדוק מי עוד דיווח על אותו מקרה, ואם יש כתבות החושפות את התמונה כזיוף. יש גם אתרים שמתמחים בבדיקת עובדות ומציאת זיופים, כמו Snopes, ותמיד מומלץ לבדוק בהם. ואפשר, כמובן, גם לשאול אותנו, בפייסבוק או בטוויטר.

אה כן, יש עוד כלל חשוב: להסתכל בתאריך. תמונות ש"לא ייאמנו" ופורסמו בדיוק באחד באפריל, יש סיכוי טוב שבאמת לא צריך להאמין להן. אז לכבוד היום שמלא במתיחות ובתרמיות, קיבצנו בשבילכם שלל תמונות וסרטונים שהיו באמת, או שלא: נראה אם תצליחו לנחש. 

האם זו תמונה אמתית של השמש והירח ביחד, בין העצים?

לא. בטקסט הנלווה נטען שהצלם הציב 16 מצלמות וחיכה 62 ימים כדי להגיע לתמונה הזו, אך האמת היא שגם אם היו שם 62 אלף מצלמות, והצלם היה מחכה 62 שנה, התמונה פשוט בלתי אפשרית. כשאנחנו רואים ירח מלא כדור הארץ נמצא בין הירח לשמש, וכך צידו של הירח שמואר על ידי השמש פונה לעברנו. פירושו של דבר שכל עוד הירח מלא, צד אחד של כדור הארץ פונה לכיוון השמש והשני לכיוון הירח. ירח מלא, לכן, תמיד זורח כאשר השמש שוקעת, ובוודאי לא יימצא במערב, מעל השמש, בזמן השקיעה, וגם לא במזרח בזמן זריחת השמש. איך התמונה הזו נעשתה? פשוט מאוד: זו תמונה יפה שעברה גם היא עריכה, והדביקו בה שמש וירח מלא.

האם רחפן פגע בכנף של מטוס בזמן ההמראה?

@marlon_spiridon_osborn

Drone hits plane on takeoff #fyp #foryoupage #foryou #trending #trendy #tiktok #tiktokvids #foryoup #foryp #plane #drone #shocking #scaryflight

♬ original sound - marlonkandaros

לא. הסרטון הזה הופץ ברשתות חברתיות בפברואר השנה, ולכאורה צולם מתוך מטוס שממריא מניו-יורק, ומראה רחפן המוטס בשלט רחוק פוגע בכנף המטוס ושובר חלק ממנה. למעשה זהו שימוש מרשים למדי באפקטים ויזואליים. את הסרטון יצר ברוס בראניט עוד ב-2015.

האם צפרדעים באמת "תפסו טרמפ" על גבו של נחש פיתון?

אמתי לחלוטין, ומגיע, כמו הרבה דברים מוזרים, מאוסטרליה. קרפדות הקנים הובאו לאוסטרליה כדי שיעזרו להשמיד חיפושיות שפוגעות בקני הסוכר. הן לא עשו זאת, אבל אכלו דברים אחרים, התרבו במהירות והפכו למין מזיק בפני עצמן. התמונה הזו צולמה ליד ביתם של פול ואן מוק בצפון-מערב אוסטרליה. בעקבות סערה קשה עלה האגם הסמוך על גדותיו, והציף את המאורות בהן חיות הקרפדות. הן יצאו והחלו לקפץ לאזור יבש יותר, וחלקן מצאו דרך מהירה וקלה: על גבו של נחש פיתון גדול שברח גם הוא מהמים.

מה לגבי נחש שמסתתר בתוך מיכל חלב? אמתי?

לא. זוהי תמונת פוטושופ, שנוצרה במקור עבור תחרות פוטושופ בשנת 2006. התחרות הספציפית שאליה הוגשה התמונה נקראה Obvious Tampering, כלומר "התערבות ברורה" או "זיוף ברור". כנראה שללא מעט אנשים זה לא היה מספיק ברור.

האם זהו באמת ג'ירף גמדי?

התשובה היא כן, זהו ג'ירף אמתי לגמרי. שמו גימלי, הוא חי באוגנדה ונולד עם תסמונת של גמדות, שמשפיעה על העצמות הארוכות ברגליו, אבל לא על צווארו, שנשאר ארוך.

האם זה באמת נחש קטן שנבלע על ידי צפרדע?

כן, זה אמתי, וכן, (גם) זה מאוסטרליה. את התמונה צילמה ג'ולי-אן אוניל מקוויסלנד, ממש מחוץ לביתה. היא תפסה את הצפרדע בעודה בולעת פתן חום קטן, שהחליק לאחור בגרונה, עד שרק ראשו נראה.

האם הברווזה הזו באמת מטפלת ב-76 אפרוחים?

כן, זה אמתי. זוהי נקבת מרגוֹן גדול (Mergus merganser), מין של ברווז שנפוץ באירופה ובצפון אמריקה, שחיה באגם במינסוטה, ארצות הברית. לפי כתבה שפורסמה ב-2018, הברווזות שם מגדלות לעתים קרובות קבוצות גדולות של אפרוחים, אם כי אפילו במושגים שלהן, הקבוצה הזו גדולה במיוחד. זה נובע בין השאר מכך שברווזות מטילות לעתים ביצים בקנים של ברווזות אחרות, וכך גורמות להן לטפל באפרוחים לא שלהן.

האם חמוס באמת עף על גבו של נקר?

קשה להאמין, אבל נראה שזו תמונה אמתית. רואים בה חמוס השלגים (Mustela nivalis) שככל הנראה ניסה לצוד נקר ירוק אירופי (Picus viridis), כשזה פנה לאוויר בניסיון להתחמק. החמוס נאחז בו ולא הרפה, וכך השניים מצאו את עצמם עפים יחדיו. מרטין לה-מיי צילם את התמונה הזו בבריטניה ב-2015.

האם יש באמת ארנבון כל כך גדול?

כן, זה אמתי. זהו דריוס, שנחשב לארנבון הגדול ביותר בעולם. הוא אינו ארנב אלא ארנבון, מהמין Oryctolagus cuniculus, שאליו שייכים גם הארנבונים הקטנים יותר שרבים מגדלים בביתם. ארנבונים כמו דריוס, מהגזע "גרמני ענק", מגיעים לגדלים שנראים במבט ראשון כמעט בלתי אפשריים. דריוס שוקל יותר מ-22 קילוגרם, ואורכו כ-1.3 מטרים. למרבה המזל, הארנבונים הענקיים ידועים כרגועים וחברותיים, ולא נוטים לתקוף.

ולסיום: יכול להיות שכלב יגדל עד כדי כך?

כמובן שלא. הסרטון נוצר על ידי כריסטופר קליין, שמפרסם בחשבון האינסטגרם שלו תמונות פוטושופ רבות של חיות "ענקיות". האתר The Dodo פרסם אותו כמתיחת אחד באפריל. בתמונה הזו אפשר לראות איך הכלב נראה באמת: גדול למדי, אבל לא עד כדי כך.

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי