שינוי כללי המשחק? אחד הנושאים המרכזיים והבוערים בסדר היום אחרי הבחירות היא הרפורמות במערכת המשפט. עבור חלק מהציבור זו התקווה לתיקון והחזרת המשילות לנבחרי הציבור, עבור אחרים מדובר בפחד התהומי הכי גדול והרס הדמוקרטיה ומערכת המשפט הישראלית.
הנושא עלה לכותרות לאחר שהקואליציה בראשות הליכוד הכריזה שתחוקק את פסקת ההתגברות מייד עם השבעת הממשלה. לטובת מי שאינו בקיא בסוגיה המשפטית, פסקת ההתגברות תאפשר לקואליציה להתגבר על חוק שפסל בג"ץ בשל היותו סותר את חוקי המדינה, וכך למעשה בג"ץ יהפוך לגוף לא רלוונטי. "יש הרבה מאוד פעמים שאנחנו רוצים לממש מדיניות מסוימת, ולצערנו אנחנו לא מצליחים לממש אותה משום שבג"ץ מקבל לפעמים החלטות בהתאם לאג'נדות שהוא מאמין בהן. בעניין הזה אנחנו נצטרך לעשות תיקון", הסביר חה"כ מיקי זוהר מהליכוד.
אילה פרוקצ'יה הייתה אחת השופטות הוותיקות והמוערכות שכיהנו בבית המשפט העליון, במשך 24 שנים שימשה כשופטת בבתי המשפט השונים, לפני 11 שנים פרשה – אך כעת היא יוצאת להיאבק בכוונה לבצע שינויים במערכת המשפט. "התחושה היא תחושה מאוד קשה, בעת הזאת צריך להישמע הקול הליברלי בצורה העוצמתית, הברורה והמפורשת ביותר", הצהירה. "אנחנו נעבור תהליך של שינוי ורפורמה מאוד מאוד עמוקה בדמות הערכית של המשטר שלנו".
גם חנן מלצר, שופט עליון בדימוס ולשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מתקשה להסתיר את דאגתו: "תסתכלו איזה מדינות אומר השלטון 'אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים' - רק מדינות לא דמוקרטיות. פסקת ההתגברות לא רק שתפגע בבית המשפט, אלא בציבור. לערער יסודות של משטר דמוקרטי זה מאוד קל, לחזור אחר כך למשטר דמוקרטי זה הרבה יותר קשה".
ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ניסה להסביר את הבעייתיות של חקיקת פסקת ההתגברות: "יש אנשים שאולי חושבים שדמוקרטיה זה שלטון הרוב, אך בכל דמוקרטיה תמיד יש איזונים ובלמים על כוח הרוב. למשל, הרוב הפוליטי יוכל לסגור עיתונים, להגביל את זכויות הלהט"ב, להפריד נשים במרחב הציבורי או למנוע כדורגל בשבת. זה יכול להתחיל בקטן ויכול להתקדם רחוק".
לעומתם, עו"ד אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, חושב שנכון שהמילה האחרונה תהיה של נבחרי הציבור ולא של גורם שאיש אינו בחר בו: "אני לא חושב שצריך לתת את העליונות לשיקול הדעת של השופט, הוא לא מומחה למוסר יותר מאשר הכנסת".
בג"ץ הכריע במהלך השנים מספר רב של פעמים לטובת האזרחים. כך למשל, נעתר לבקשתה של החיילת אליס מילר להשתתף בקורס טייס – ופרץ את דרכן של נשים רבות נוספות. במקרה אחר, בית המשפט פסק שבאחריות המדינה למגן על חשבונה את כל כיתות הלימוד בעוטף עזה, על אף שממשלת אולמרט החליטה למגן רק חלק.
"אין מה להתגבר על בית המשפט העליון, תפקידו הוא להגן עליי ועליכם האזרחים"
עו"ד אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי הדין
במקביל, החליטו שופטי בג"ץ לפסול 22 חוקים, בהתאם לחוקי היסוד. אחת ההחלטות שעשו רעש ציבורי היא ביטול הקמת בית כלא פרטי, בטענה שמדובר בפגיעה בכבודם ובחירותם של האסירים. חוק נוסף שבוטל הגביל את זכויות מפוני גוש קטיף וגרם להגדלת הפיצויים שקיבלו. גם במקרה של "חוק טל" המפורסם, שהעניק פטור צבאי לבחורי הישיבות, החליט בית המשפט למנוע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.
הדוגמה הרלוונטית היחידה בעולם המערבי למדינה שיש בה פסקת התגברות היא קנדה, והמבנה שלה שונה מאוד מישראל. מדובר בפדרציה שבנויה מעשר פרובינציות, בעלת תרבויות שונות אחת מהשנייה, כדי שיצליחו לשמור על האוטונומיה שלהן הסכימו לחוקק פסקת התגברות בחוקה אבל לא על כל הזכויות במדינה.
בניגוד לרוב מדינות המערב, בישראל אין חוקה פורמלית שמעגנת את זכויות האדם אלא שורת חוקי יסוד, אחד מהם הוא חוק כבוד האדם וחירותו שחוקק בשנת 1992: "כל אדם זכאי לחירות ולהגנה על חייו, גופו, כבודו ופרטיותו". מי שתומך בפסקת ההתגברות מכוון להתגבר בעיקר על החוק הזה וטוען שבגלל שהחוק עבר בזמנו ברוב של 32 חברי כנסת ולא של 61 יש לחוקק אותו מחדש.
"קרבות היו על הדבר הזה כבר לפני 30 שנה, כשחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק", הסביר פרשננו הפוליטי עמית סגל. "החידוש הוא שאז הקרבות היו לא לפי קווי המתאר הפוליטיים. במהלך השנים הייתה תזוזה איטית שבמהלכה רוב הימין הסתדר בצד אחד שמתנגד לפסילת חוקים של הכנסת, ורוב המרכז-שמאל הסתדר בצד שתומך". הוא הזכיר שרק לפני 4 שנים ראש הממשלה המיועד נתניהו אמר שלא ייתן למהלך של חקיקת פסקת ההתגברות לקרות.
יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, שמכיר מקרוב את מערכת המשפט אמר: "אני מופיע המון בבית המשפט העליון ורואה מערכת ערכית, מוסרית, אנשים שעובדים קשה, שמקדישים את חייהם למעננו. פסקת ההתגברות היא פסקה הרסנית, אין מה להתגבר על בית המשפט העליון, תפקידו הוא להגן עליי ועליכם האזרחים", וטען שלא מדובר בעניין של ימין או שמאל: "אנחנו צריכים לחיות במדינה שהרשות המבצעת מבוקרת, מפוקחת ויודעת שהיא לא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה".
לא צריך לתת את העליונות לשיקול הדעת של השופט, הוא לא מומחה למוסר יותר מאשר הכנסת"
עו"ד אביעד בקשי, פורום קהלת
פסקת ההתגברות לא מגיעה לבדה, היא חלק מחבילת שינויים כוללת שמתוכננת במערכת המשפט. ביטול עילת הסבירות, זו שמאפשרת לשופט לבטל החלטה של פוליטיקאי, שינוי אופן בחירת השופטים בוועדה שיושבים בה שופטים פוליטיקאים או נציגי לשכת עורכי הדין למינוי פוליטי והפיכת היועצים המשפטיים, אלה שאמורים להיות שומרי הסף של השירות הציבורי למשרות אמון של הפוליטיקאים, למעשה עושי דברם שיכשירו בעצם כל דבר.
"ברגע ששופטים יתמנו על ידי הממשלה ולא תהיה עצמאות של השופטים, לא ראשי המדינה ולא הקצינים והחיילים שלה שלה יוכלו לנסוע לחו"ל", אמר השופט מלצר בתקיפות והוסיף: "ירצו להעמיד אותם לדין וייחשדו בכך שהם פעלו בניגוד לנורמות".
תיקונים קטנים, שינויים קטנים או רמיסה, ההחלטה לפעול נגד מערכת המשפט בתצורתה הנוכחית כבר התקבלה. השאלה שנותרת פתוחה היא מי יגן על המיעוט, מי ירסן את כוח הרוב, האם מתהליך שיערער את האיזון בין הרשויות יכולה להיות דרך חזרה?