ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) תתחיל להכין מחר (רביעי) את חוק צמצום עילת הסבירות לנבחרי ציבור לקריאה שנייה ושלישית – ובקואליציה בוחנים בזמן הזה שינויים לפני שהנוסח הסופי יעלה להצבעה במליאת הכנסת. אלה השינויים האפשריים, והמתווים השונים שהוצעו בנושא. נתחיל דווקא מהסוף: אין עדיין כיוון ממשי לריכוך הצעת החוק, חרף הדברים שנאמרו מפי כמה בכירים גורמים בקואליציה – אבל כן ישנם דיונים על ריכוכים אפשריים.

סיקור שוטף N12

אחד השינויים שבוחנת הקואליציה, וזה מה שמסתמן לפי שעה, הוא שבתקופת בחירות, ממשלת המעבר תוכל לבצע רק מינויים זמניים שיאושרו על ידי הממשלה הנכנסת, כלומר שמינויים שבוצעו באותה תקופה יאושרו שוב על-ידי הממשלה הנבחרת לאחר הבחירות. במצב הנוכחי מינויים בתקופת בחירות נפסלים בשל עילת הסבירות. נקודה נוספת היא סוגיית ראשי הערים, לפני ההצבעה בקריאה ראשונה דיברו על הוצאתם מהחוק - אבל בקואליציה לא דנו בכך לעומק, ולכן לא ברור מה יעלה בגורל הצעה זו. מעבר לכך, ישנם 3 מתווים שונים לשינוי עילת הסבירות.

"מתווה סולברג"

הצעה של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, שנחשב לשמרן, בשנת 2020, שמעולם לא פורסמה לפרטי פרטים אלא רק הוצעה בקווים כללים בכתב העת "שילוח" להגות ומדיניות. כיום בית המשפט יכול לפסול החלטות של הממשלה בעילה של "סטייה ממתחם הסבירות באופן קיצוני". סולברג הציע שלא ניתן יהיה לפסול החלטות של נבחרי ציבור בעילה של "חוסר סבירות קיצוני" - אך שבית המשפט כן יוכל לבטל החלטות של הדרג המקצועי, כלומר שלא יוכל להתערב בשינויי מדיניות, אך כן בהתנהלות מקצועית, ובזו בלבד.

 

השופט נועם סולברג (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
"השימוש בעילה מעמיד את הממשלה ואת הציבור במבוכה". השופט סולברג | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

השופט סולברג סבור שביטול של החלטות ממשלה, קרי של הדרג המדיני, הם בבחינת חדירה של הרשות השופטת לתחום עבודתה של הרשות המבצעת ולכן לדעתו צריך לצמצם את עילת הסבירות. לדברי סולברג בכתב העת, "עילת הסבירות המהותית מעוררת קושי בכך שהיא מסמיכה את בית המשפט להתערב . בית המשפט בוחן סבירות מחוץ להקשר של נורמה בשיקול דעת מנהלי באופן גורף משפטית, סבירות שאינה נוגעת לחוקיות האקט אלא לתוכנו, וזאת בחריגה מן המשפט המנהלי המוכר".

"השימוש הגובר בעילת הסבירות הוא למעשה מעבר ממבחנים ברורים ויציבים – למבחנים גמישים ומשתנים", אמר השופט סולברג בכנס לפני כשנה וחצי. "השימוש בעילה מעמיד את הממשלה ואת הציבור במבוכה וגורם לאי-ודאות. קשה לחזות מראש מה יחליט בית המשפט – מה יותר ומה יאסר". יחד עם זאת הוא הבהיר: "אני לא סבור שהשעה כשרה לביטול עילת הסבירות לחלוטין, אבל המגמה צריכה להתהפך".

מתווה דותן

פרופסור יואב דותן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית הוא משפטן בכיר שאמנם מתנגד לאקטיביזם השיפוטי, אך הביע בעבר התנגדות להצעת החוק שאושרה הלילה בקריאה הראשונה. הוא לקח חלק בקבוצה של ידידה שטרן בבית הנשיא בהידברות בבית הנשיא וניסח מתווה מרוכך לצמצום העילה, והוא עורך הבחנה בהחלטות של הדרג המדיני – כך שבשונה מההצעה של השופט סולברג, בית המשפט כן יוכל להתערב בחלקן, אך לא באופן גורף.

"הצעת החוק הנוכחית היא בעייתית מאוד, משום שהיא גורפת וחסרת הבחנות", הסביר פרופסור דותן ל-N12, "הסכנה היא שההצעה הזו עלולה לפגוע בצורה קשה מאוד באפשרות של בתי משפט להגן על זכויות של אזרחים".

 

פרופ' יואב דותן (צילום: n12)
"ההצעה הנוכחית - גורפת וחסרת הבחנות", פרופ' דותן | צילום: n12

"למשל, יש הבדל עצום בין החלטות של הממשלה עצמה, הרבה פעמים החלטות מדיניות כלליות כמו הקמת קו מטרו חדש בגוש דן או הענקת הטבות לעולים מאתיופיה. אלו החלטות של שרים וברוב המקרים מה שמוגדר בחוק זה שההחלטות שלהן הן אינדיבידואליות. לדוגמה, כל רישיון לישיבת קבע בישראל או כל תוכנית מתאר מקומית - נחתמת בידי שר הפנים. הסמכות הבסיסית בחוק מוענקת הרבה פעמים ישירות לשרים ולכן, ההחלטה הזו נותנת חסינות מוחלטת מביקורת סבירות לא רק להחלטות של הממשלה - אלא גם להחלטות של כל שר".

"הייתי חבר בקבוצה ידידה שטרן ובמסגרת הדיונים מול הקואליציה כולל יו"ר ועדת החוקה, הצענו מתווים שהיו הרבה יותר מפורטים ומדויקים מהמתווה הגורף הזה שהקואליציה מאמצת עכשיו או מתיימרת לאמץ", הוסי, וסיפר כי "בזמנו לא היו להם הסתייגויות מזה, אבל גם לא הסכימו פורמלית. אני חושב שהמניעים מאחורי הצעת החוק הזה הם לא ניסיון לעשות סדר בביקורת השיפוטית המנהלית בעניין, אלא עומדים שם מניעים אחרים".

מתווה הנשיא

נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג פרסם בעבר את "מתווה העם" שניסח כדי להגיע להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, בניסיון להניע הידברות. הנשיא הציע שלא ניתן יהיה לפסול מחמת הסבירות החלטות ממשלה בענייני מדיניות ומינויים לשרים, "אלא אם יש בהן משום שרירותיות או שהן מופרכות".

הנשיא הרצוג
הנשיא הרצוג: "לשוב להידברות בנוגע לסוגיות היסוד שקורעות אותנו"

גם הנשיא התייחס לסוגיה לפני ההצבעה, ואמר כי ניתן להגיע להסכמות על עילת הסבירות: "אני מברך על הקולות המרובים, גלויים וסמויים, שגברו מאז דבריי וקוראים לשוב להידברות בנוגע לסוגיות היסוד שקורעות אותנו, כולל בנוגע לסוגיית הסבירות – שהיא בוודאי בת הסכמה. אין ספק שזו טובתה של המדינה. אין ספק שזו טובתה של החברה הישראלית".