הזעם של ראש השב"כ על היועצים המשפטיים – וההסבר להצהרה ביום הבחירות

החדשות בקצרה

• ראש השב"כ דוד זיני זועם על היועמ"שית ועל היועץ המשפטי של השב"כ בשל העיכוב לטענתו בחקירת החשד להתערבות זרה בבחירות.
• בשיחה עם השופט סולברג טען זיני כי גורמים זרים ועוינים העבירו עד 100 מיליון שקל כדי להשפיע על הבחירות.
• זיני טען כי לא אושרה חקירתו של אף חשוד בפרשה: "מה עוד צריך?".
• לדבריו, מידע ראשוני התקבל סמוך לבחירות, וביום ההצבעה הגיעו דיווחים על הצעת כספים וכרטיסי תדלוק למצביעים.
• היועמ"שית דורשת בסיס ראייתי לחקירות, בעוד שבשב"כ טוענים כי המידע המודיעיני מצדיק את קידומן.

העימות סביב חקירת החשד להתערבות זרה בבחירות מחריף: ראש השב"כ דוד זיני זועם על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ועל היועץ המשפטי של השב"כ, שלטענתו אינם מאפשרים לקדם את חקירת החשד להתערבות זרה בבחירות לכנסת.

בשיחה עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, טען זיני כי גורמים זרים ועוינים העבירו סכומים של עד 100 מיליון שקל כדי להשפיע על הבחירות, אך לא אושרה חקירתו של אף חשוד בפרשה. למרות הביקורת, זיני אינו מתכוון לבצע פעולות חקירה ללא האישורים המשפטיים הנדרשים.

בשיחה עם סולברג הציג זיני את חומרת החשדות שבידי השב"כ. "מדובר בהעברת סכומים של עד 100 מיליון שקל", אמר, והוסיף כי "לא אישרו לחקור אדם אחד בפרשה". זיני מתח ביקורת על כך שהחקירה אינה מתקדמת: "פריסה ארצית, ארומה ביטחונית, מספר מפלגות, חשודים שמעורבים גם בטרור – מה עוד צריך?".

ההסבר של זיני: מתי הגיע המידע על החשד להתערבות בבחירות?

לצד הטענות על עיכוב החקירה, זיני סיפק הסבר גם לעיתוי שבו התגלו החשדות. זאת, על רקע השאלות שהתעוררו בעקבות הצהרתו ביום הבחירות, שבה הבהיר כי הליך ההצבעה מתנהל באופן תקין.

לדברי זיני, סמוך לבחירות התקבל מידע ראשוני שהעלה חשד להתערבות זרה. "קרוב לבחירות הגיע 'אקדח קטן וקטלני' של ראיות", אמר. בהמשך, ביום הבחירות עצמו, התקבלו דיווחים נוספים שחיזקו, לטענתו, את החשדות.

"ביום הבחירות בצוהריים הגיעו הדיווחים שאישרו מהשטח את התופעה שעליה קיבלנו התרעה מראש: תצביע – ותקבל כסף או כרטיסי תדלוק", הסביר זיני. לפי טענתו, מקור הכספים שהוצעו למצביעים היה בגורמים זרים.

המחלוקת בין השב"כ ליועמ"שית: מה נדרש כדי לחקור?

במוקד העימות בין ראש השב"כ לגורמים המשפטיים עומדת השאלה איזו תשתית נדרשת כדי לאשר את פעולות החקירה. בשב"כ טוענים כי אין צורך להציג בשלב זה ראיות מהסוג הנדרש בבית המשפט, וכי די במידע מודיעיני המצדיק את השימוש בכלי החקירה המבוקשים.

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה דורשת להציג בסיס ראייתי שיצדיק את חקירת החשודים, בפרט כאשר מדובר בנבחרי ציבור ובשימוש באמצעים חריגים. אתמול הבהירה בהרב-מיארה כי "כל מי שצריך להיחקר – ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי".

המחלוקת מתנהלת גם על רקע האישור שנתן סולברג, כפי שפרסמנו ב"מהדורה המרכזית", להפעלת יכולות חריגות של השב"כ במסגרת החקירה, ובהן אמצעים טכנולוגיים ומעקב. האישור ניתן למרות התנגדותה של בהרב-מיארה, שהזהירה מפני שימוש בכלים כאלה כלפי אזרחים ישראלים ללא תשתית ראייתית מתאימה.

החשד להשפעה זרה – והשאלה אם תוצאות הבחירות יושפעו

על פי החשדות שמציג זיני, הכספים הועברו ממדינות עוינות דרך הרשות הפלסטינית, במטרה להשפיע על ההצבעה לטובת רע"ם והרשימה המשותפת. מדובר בשלב זה בטענות שנמצאות בחקירה, ולא בממצאים שהוכחו.

חשוב להבחין בין החשד להשפעה זרה על הבחירות לבין זיוף ישיר של תוצאות ההצבעה. בעוד שזיוף קלפיות עשוי לשנות את ספירת הקולות עצמה, החשד הנוכחי נוגע לכספים שלכאורה הועברו כדי להשפיע על החלטות המצביעים.

גם השופט סולברג הבהיר השבוע כי אין להסיק מהחשדות שתוצאות הבחירות בכללותן מוטלות בספק. "חשדות הם חשדות", אמר בהצהרה מיוחדת לציבור, והדגיש כי "לצורך ערעור על תוצאות הבחירות נדרשות ראיות מוצקות".

בינתיים, המחלוקת בין השב"כ ליועמ"שית נמשכת. בהרב-מיארה טענה אתמול כי השב"כ לא העביר במשך יומיים את חומרי החקירה לצוות המיוחד שהוקם בשיתוף המשטרה ובליווי הפרקליטות, ובכך עיכב את הטיפול בפרשה. בשב"כ מסרו בתגובה לפרסומים כי כל פעולות הארגון מבוצעות בהתאם לחוק, וכי לא יפרטו על שיטות פעולה חסויות.