מתווה ליברמן ופסקת התגברות: המכשולים המשפטיים בדרך להסכם גיוס עם החרדים

המשא ומתן של גוש השינוי עם המפלגות החרדיות, בעיקר יהדות התורה, מתמקד כרגע בשאלת הפטור מגיוס. נראה שהמתווים העיקריים העומדים על הפרק הם ההצעה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתקופתו כשר הביטחון בשנת 2018. כמו גם דרישה לבטל או להקפיא מעצרים של בני הישיבות, והצעה לחוקק פסקת התגברות לפטור מגיוס. מה הסיכוי של ההצעות האלה לצלוח את מבחן בג"ץ - ואיזה הסדר השופטים כן עשויים לקבל?

לדברי עו"ד שלומית רביצקי טור פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה, נקודת מבטם של השופטים על הסוגיה שונה מבעבר בעקבות שלושה שינויים מרכזיים: חלוף הזמן, העדר העלייה בנתוני הגיוס של בני המגזר החרדי לאורך השנים וצורכי הצבא בכוח אדם.

"במשך שנים בג"ץ נתן לכנסת זמן לחוקק חוק שיגייס חרדים ויצמצם את הפגיעה בשוויון, ללא הועיל", מסבירה עו"ד רביצקי טור פז. "בג"ץ הסכים להמתין במשך 30 שנה לתהליכים פנימיים בחברה החרדית שיביאו אותם להשתלב ולהתגייס, עד שנוכח שהדרך הזו פשוט לא עובדת". נתוני הגיוס ירדו דרמטית ביחס לגודל האוכלוסייה החרדית. אחרי שהשופטים ראו שגם פסקי הדין שלהם לא נאכפים, חלחלה באופן סופי ההבנה שאין מנוס מהפעלת סנקציות, שמעולם קודם לכן לא נוסו ברצינות.

"בג"ץ הסכים להמתין במשך 30 שנה לתהליכים פנימיים בחברה החרדית שיביאו אותם להשתלב ולהתגייס, עד שנוכח שהדרך הזו פשוט לא עובדת"

עו"ד שלומית רביצקי טור פז

נקודת המפנה מבחינת השופטים היא 7 באוקטובר וצורכי הצבא מאז באופן דרמטי. לפי נתוני הצבא, חסרים כ-12,000 חיילים, מתוכם כ-7,500 לוחמים. "הפער בצורכי הצבא הופך את אי השוויון למשהו שאי אפשר שלא להתערב בו, כי הפגיעה החמורה ביותר בשוויון היא כאשר מדובר בפגיעה בנפש ובגוף", אומרת עו"ד רביצקי טור פז.

מה הציע מתווה הגיוס של ליברמן ומה בג"ץ צפוי לדרוש?

• יעדי גיוס שנתיים: המתווה קבע יעדי גיוס שנתיים לציבור החרדי, שאמורים לגדול משנה לשנה. כלומר, מספר המתגייסים הנדרש עולה בהדרגה, במטרה להגדיל את היקף הגיוס לאורך זמן.
• שירות צבאי ושירות אזרחי: המתווה כלל יעדים נפרדים לשירות צבאי ולשירות אזרחי. עם זאת, לפי עו"ד רביצקי טור פז, כדי שהסדר דומה יעבור את מבחן בג"ץ, השירות האזרחי יצטרך להיות ביטחוני בלבד ובהיקף מצומצם ביחס ליעדי השירות הצבאי.
• סנקציות במקרה של אי-עמידה ביעדים: לפי ההצעה, אם יעדי הגיוס לא יושגו במשך שלוש שנים, יוטלו סנקציות כספיות על הישיבות. רביצקי טור פז מדגישה כי הסנקציות יצטרכו להיקבע בחקיקה, ולא להישאר בגדר הבטחות. לדבריה, בג"ץ לא צפוי לאפשר עוד מצב שבו מקילים בסנקציות מראש, לפני שנבחנה העמידה ביעדים.

• יעדים שייתנו מענה לצורכי הצבא: בג"ץ עשוי להכיר בחוק שמבוסס על יעדי גיוס ולא על חובת גיוס אישית שווה לכולם. היעדים יצטרכו להיות גבוהים מספיק כדי לענות על צורכי הצבא, ולא להסתפק ביעדים שאינם משנים באופן ממשי את היקף הגיוס.
• הגדרה ברורה למיהו תלמיד ישיבה: החוק יצטרך לקבוע הגדרה ברורה ומצומצמת למי זכאי להיחשב בן ישיבה ולקבל את ההסדר המיוחד. זאת כדי למנוע מצב שבו מי שאינם לומדים בפועל בישיבות נהנים מהפטור או מההטבות הנלוות אליו.

• פיקוח על הישיבות: יהיה צורך במנגנון פיקוח אפקטיבי שיבטיח דיווח אמין על נוכחות התלמידים בישיבות ועל כך שהם אכן לומדים בהן. ללא פיקוח הדוק, יהיה קשה לוודא שההסדר מיושם בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.
• הוראת שעה לתקופה מוגבלת: להערכת עו"ד רביצקי טור פז, הסיכוי שהמתווה יעבור בבג"ץ יהיה גבוה יותר אם החוק ייקבע כהוראת שעה לתקופה מוגבלת, ולא כהסדר קבוע. זאת אף שההסדר עדיין מעניק לציבור החרדי יחס מועדף ביחס לשאר האוכלוסייה.

פסקת התגברות והקושי הצפוי בחקיקה

פרופסור אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן, סבור כי גם עיגון הפטור מגיוס בחוק יסוד או הוספת פסקת התגברות לא יבטיחו שהחוק יהיה חסין מפני פסילה בבג"ץ. לדבריו, המצב החוקתי בישראל השתנה מאז שוריין חוק יסוד חופש העיסוק בשנת 1994. בהתאם לכך, כל הסדר חדש בנושא הפטור מגיוס יהיה כפוף לדוקטרינות המשפטיות שנקבעו מאז, המאפשרות לבג"ץ לבטל גם חוקי יסוד במקרים מסוימים.

"מאז ששוריין חוק יסוד חופש העיסוק, המחשבה החוקתית מאוד השתנתה. אז חוקי היסוד היו חדשים", מספיר פרופסור שנער. "כיום בית המשפט קבע שהוא יכול לפסול חוקי יסוד כאשר הכנסת משתמשת בסמכות המכוננת שלה לצורך פרסונלי שלא תואם את הנוהג החוקתי, או כאשר התיקון לחוק היסוד הוא כזה שחותר תחת היסודות והדמוקרטיים והיהודיים של המדינה".

המשמעות היא שאם ההסדר, שכרגע איננו יודעים מהו במדויק, יפגע בשוויון בצורה בוטה - זה לא יעמוד בדרישות החוקתיות של חוק יסוד ויהיה חשוף לפסילה על ידי השופטים.

פרופסור שנער סבור שפסקת התגברות לגבי חוק כזה לא תצלח את בג"ץ, ושלכל היותר תקנה לצדדים זמן: "לוקח זמן עד שמחוקקים את החוק ועד שמגיע לבג"ץ ויש פסק דין. גם אז יש לבג"ץ אפשרות להוציא צו ביניים. כך שהתועלת, לכל הצדדים במהלך כזה, גם לגוש השינוי, היא מאוד מוגבלת".