יותר משנתיים אחרי פגיעת הטיל, המסעדה המיתולוגית בשתולה היא עדיין עיי חורבות והאצטדיון בקריית שמונה נותר מושבת. בזמן שהתושבים נוטשים והערים מדשדשות, הממשלה הקימה מנגנון מנופח של פרויקטורים, יועצים ופעילים פוליטיים. עם תקציבים של מיליונים ומשרדים במרחק 80 קילומטר מהקו האדום, הצפון מחכה לנס, והמקורבים - למינוי הבא

במושב שתולה, הזמן קפא ביום שבו הטיל פגע. דודו חתן מסתובב בין ההריסות של מה שהיה פעם הבית שלו והמסעדה המיתולוגית של אימו זיכרונה לברכה. שנתיים וחצי חלפו, אבל הריח של השרפה והמראה של הקירות המפויחים נשארו בדיוק אותו דבר. "זה עדיין ככה, באותו מצב", הוא אומר בכאב, מסתכל על המקום שפעם היה שוקק חיים והיום הוא רק תזכורת דוממת למלחמה שלא נגמרת. הוא עבר לנהריה, מגיע לשתולה רק בערבים כדי לאסוף ביצים, ורואה איך הבית שלו הופך לחלק מרצועת רפאים.
הסיפור של דודו הוא הסיפור של הצפון כולו. חבל ארץ שלם שמחכה לשיקום, לתנופה, למשהו שיחזיר את הילדים הביתה. אבל בשטח, הדברים פשוט לא זזים. "אין פה תזוזה", הוא אומר, "במושב עצמו אין כלום, אני יכול לעשות אתיתך סיור במושב. בריכת שחייה, מגרש כדורגל, גינת שעשועים - דברים בסיסיים שאין. אולי 50 אחוז מהתושבים חזרו, לא מעבר לזה. לילדים שלי אין מה לחפש פה. הכול שממה".

"חבל הארץ הזה עבר שבר משמעותי"
התחושה הזו, שהמדינה פשוט לא באירוע, מהדהדת גם דרומה משם, בקריית שמונה. האצטדיון העירוני, שנפגע במלחמה ועדיין עומד מושבת, הפך לסמל המרכזי של העיר. "האצטדיון זה תמונת מראה למה שקורה כאן", אומר הרצל בן אשר, תושב העיר. "עוד יום ועוד שבוע ועוד חודש, ולא קורה כלום בשטח. העיר לא מתרוממת, העיר מדשדשת, העיר חיה מסיפורים".
"אם תשאלו את מרבית התושבים אם הם מרגישים את אפקט שיקום הצפון, כולם יגידו לכם שלא. החבל ארץ הזה עבר שבר משמעותי", מספר רז מלכה, תושב קריית שמונה ומייסד לובי 1701. "הייתה לנו המון ציפייה שהממשלה תיכנס לאירוע באופן קיצוני, אבל האירוע של הצמיחה פשוט לא מתרחש".
שלוש שנים אחרי הפינוי, והדבר הבולט ביותר בקריית שמונה הוא לא הבנייה, אלא השלטים. "למכירה" או "להשכרה" מעטרים כמעט כל בניין שלישי. יותר משליש מתושבי העיר לא חזרו. הצעירים, כך אומרים בשוק העירוני, כבר מזמן מצאו את עצמם בתל אביב.

המנגנון שבלע את השיקום
הממשלה, מצדה, פיזרה הבטחות. "אנחנו מחויבים להחזיר את הצפון למה שהוא היה ואף יותר מזה", הצהיר ראש הממשלה בישיבות חגיגיות. אבל הדרך ליישום ההבטחות האלו עברה דרך מבוך בירוקרטי שהלך ותפח. זה התחיל במאי 2024, כשהוקם במשרד ראש הממשלה מטה לקידום תוכנית לשיקום הצפון בראשות האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום. אז, המנגנון היה קטן: תשעה עובדים ותקציב של 26 מיליון שקלים.
אבל המטה של מרום לא החזיק מעמד. אחרי חצי שנה של עיכובים בגיבוש מדיניות, כפי שציין גם מבקר המדינה, המטה פורק ועבר למשרד האוצר. צ'ייני פרש, ובמקומו הוחלט להקים גוף חדש וגדול בהרבה: "מנהלת תנופה". המטרה המוצהרת לא הייתה לבצע פרויקטים, אלא לפקח על הכספים המועברים לרשויות. בראש המערכת הועמד השר זאב אלקין, שחזר לליכוד והביא איתו את אביעד פרידמן לעמוד בראש המנהלת.

מאז, המספרים רק עולים. מספר התקנים זינק ל-42 עובדים, והתקציב התפעולי קפץ ל-50 מיליון שקלים. המנהלת החלה לקלוט עוד ועוד יועצים, מתכננים ופרויקטורים. "הוסיפו להם 40 תקנים, למה?", אומר דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה. "המדינה הקימה משרד שנקרא נגב-גליל בדיוק בשביל זה. והינה מה קרה? יש אירוע וצריך לטפל בנגב ובגליל ומה עושה הממשלה? מקימה עוד משרד. איזה טמטום".
הג'ובים של הצפון
אולי התשובה לשאלה למה צריך כל כך הרבה תקנים מסתתרת ברשימת השמות שאיישו אותם. הממשלה ביקשה מנציב שירות המדינה לאייש את רוב התקנים במנהלת בפטור ממכרז, והאישור ניתן. מהר מאוד, המנהלת הפכה למקום מקלט לפעילים פוליטיים, בעיקר מהליכוד ומישראל ביתנו.

קחו למשל את רוברט אברמוב, שמוגדר במנהלת כ"מוביל תעשייה, חקלאות ומים". אברמוב הוא חבר מרכז ליכוד שכיהן כסגן ראש עיריית אור עקיבא והיה אחראי לאזור תעשייה קטן. הקשר שלו לחקלאות ולמים בצפון נותר מעורפל, במיוחד כשמתגלה כי במקביל לעבודתו במנהלת, הוא מוצג ברשת כמנהל מחלקה כלכלית במשרד רואי חשבון המלווה עסקים קטנים. כשפנינו אליו כלקוחות סמויים, הוא אישר שהוא פנוי לייעוץ עסקי ובעל רקע בנושא של "מאות לקוחות".
הוא לא לבד. על תחום ההתחדשות העירונית - נושא שפחות רלוונטי ליישובים המפונים בקו העימות - הופקד יגאל בוזגלו, גם הוא חבר ליכוד וסגן ראש עיריית קריית שמונה לשעבר. לתפקיד ראש יחידת גליל מערבי מונה רותם אוחנה, יו"ר מועצת הליכוד בקריית שמונה, שאפילו ראשי רשויות בצפון לא הבינו מה תפקידו. ראש רשות גדולה בצפון סיפר על אוחנה בשיחה: "באחת הישיבות ראיתי פתאום את אוחנה בצד. הוא צילם כל הזמן בסלולרי וחשבתי שהוא הגיע על תקן צלם רק אחר כך הבנתי שיש לו תפקיד אחר ב"תנופה".

ברשימה אפשר למצוא את אלי ברדה, לשעבר ראש עיריית מגדל העמק מהליכוד, שמעון לנקרי, לשעבר ראש עיריית עכו מהליכוד ויגאל להב, לשעבר ראש מועצת קרני שומרון מהליכוד.
גם בגזרת הלוגיסטיקה מצאנו את מיכאל וקנין, נהג אוטובוס לשעבר שמעיד על עצמו בכנות: "התעסקתי מאוד בפוליטיקה, שום דבר לא עזר לי. דיברתי עם איזה חבר שנתן את הקורות חיים שלי, שהם לא מי יודע מה". וקנין נשוי לשפרה וקנין, דמות פוליטית משלומי שנצפתה לא פעם לצד השר אלקין.
80 קילומטרים של ניתוק
חגיגת המינויים לא נעצרה בליכוד. דימי אפרצב, שהיה יו"ר מרכז ישראל ביתנו ועמד בראש מועצת קצרין במשך 11 שנים, מצא את עצמו מחוץ למועצה אחרי שהפסיד בבחירות האחרונות. תוך חודשים ספורים הוא מונה לסמנכ"ל קשרי התיישבות במנהלת "תנופה". יחד איתו הגיעו גם המנכ"לית שלו לשעבר במועצה ומנכ"ל החברה הכלכלית מקצרין. כולם זכו לג'ובים כפרויקטורים.

האבסורד הגדול ביותר הוא אולי המיקום הפיזי של כל המנגנון הזה. המשרדים של מנהלת תנופה, המנהלת שאמורה להפיח חיים בצפון המדמם, ממוקמים מרחק 80 קילומטרים מדרום ליישובי קו העימות. "בואו נעביר את משרדי תנופה לקריית שמונה", מציע מלכה מלובי 1701. "תביאו הון אנושי לצפון, שהמשכורות יזרמו לכאן, לא למרכז".
ראשי רשויות בצפון כבר מתחילים לאבד סבלנות. חלקם סירבו לקבל את ה"פרויקטורים" שהמנהלת ניסתה להצמיד להם. "אמרתי להם, חבל לבזבז כספי ציבור", מספר דוד אזולאי, ראש המועצה האזורית מטולה. "אני לא לוקח חברות ניהול שלוקחות עוד 10-15 אחוז מהפרויקט. תיקחו את הכסף ותשימו אותו במקום אחר. מרוב פרויקטורים לא רואים יער. זה בזבוז כספים. תן נטו לעסקים ותושבים ישירות או דרך הרשות למה אתה צריך עוד פוריקטורים? זה עוד ג'ובים".

בסופו של דבר, מול המנגנון המנופח, המשרדים המרוחקים וחגיגת הג'ובים, נשאר האזרח הבודד בשטח. דודו משתולה עדיין שוקל אם בכלל שווה לו להחזיר את הילדים לגור במושב. "אני שוקל כמה אני רוצה להשקיע פה ומה לעשות עם הילדים שלי, חושב אם יחזרו לכאן. לא רואה לנכון במצב הנוכחי", הוא אומר. ובוקנין, הרצל מקריית שמונה מסתכל על העיר החצי ריקה שלו ומסכם: "יוסי, זה עצוב. בא לי לבכות. העיר הזאת הייתה שוקקת חיים, מלאה בילדים. היום היא חלולה, המון חורים. זה מדכא".
תגובות
תגובת מנהלת תנופה לצפון: המנהלת איישה 33 עובדים מקצועיים, רובם המכריע מתגוררים בצפון. המינויים נעשו בהליך ייעודי לצורך מתן מענה דחוף לאוכלוסייה שנפגעה במלחמה. המינויים בוצעו על פי כישורים ונאסר על העובדים לעסוק בפעילות פוליטית. למנהלת הוקמו שני משרדים נוספים בקו העימות כדי לאפשר נגישות לשטח. רוברט אברמוב נבחר בוועדת בחירה, חתם על ניגוד עניינים וביטל את חברותו בליכוד לפני כניסתו לתפקיד. יגאל בוזגלו עבר הליך מיון שאושר ע"י הנציבות.
מנהלת תנופה עוסקת גם בהתחדשות עירונית. רותם אוחנה עבר הליך מיון מסודר וביטל את חברותו במרכז הליכוד לפני מספר חודשים. מיכאל וקנין עובד במנהלת בתפקיד נהג איגום. אשתו אינה מקורבת לשר אלקין ונפגשה איתו רק במסגרת אירועי העירייה. בוריס שינדלר עבר הליך מיון שאושר וכבר אינו חבר במפלגת 'ישראל ביתנו'. דימי אפרצב מונה על ידי האלוף במיל' צ'ייני מרום, לתפקיד סמנכ"ל בטרם הקמת המנהלת ולא היה קשור להעסקת עובדיו ממועצת קצרין במנהלת.
תגובת השר זאב אלקין: הטענה על מינויים פוליטיים ובמיוחד של אנשי ליכוד במנהלת היא טענה מופרכת לחלוטין. השר איננו מתערב בנושא מינויים.
תגובת שמעון לנקרי: אני משמש בפרויקטור בחודשים האחרונים בלבד וגאה להביא את ניסיוני והכישורים שצברתי לטובת המאמץ הלאומי.
תגובת יגאל להב: עברתי חודשים ארוכים של הליך איתור ממושך ואני גאה להעמיד את הניסיון והכישורים שצברתי לטובת הצפון.
תגובת ישראל ביתנו: שני האנשים שהוזכרו בכתבה אינם קשורים למפלגת ישראל ביתנו זה למעלה מחמש שנים. למפלגה אין כל קשר למינויים במנהלת תנופה.

