התנגדות היועמ"שית לחוק וההבהרה: "זה פוליטי, הם מגשימים את החלום 'לחקור את החוקרים'"
חוק מח"ש שהקואליציה קידמה למרות התנגדות הייעוץ המשפטי מגיע לבג"ץ • עוד לפני הדיון בעתירות, היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מהשופטים: תקפיאו את יישום החוק, הוא פוליטי ועלול לפגוע בשוטרים - וגם בתקשורת • מומחה מסביר: כך הוא ישפיע גם על האזרחים • N12 עושים סדר


היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג"ץ אתמול (שני) את תגובתה לעתירות נגד "חוק מח"ש" - שהכנסת אישרה לפני תום כהונתה. היועמ"שית הבהירה לבג"ץ: נדרש צו שיקפיא את כניסת החוק לתוקף. החוק יטיל מורא על שוטרים, תובעים וגם על עיתונאים. N12 עושים סדר - על החשש מהחוק החדש, ומה הוא למעשה קובע.
"מדובר בהגשמת חלום של גורמים פוליטיים 'לחקור את החוקרים', באמצעות גוף חקירה ואכיפה חדש, שבפועל נתון למרותו של השלטון - וניתנו בידיו סמכויות חסרות תקדים", האשימה היועצת המשפטית לממשלה.
מהו חוק מח"ש - ולמה היועצת מתנגדת?
חוק מח"ש מנתק למעשה בין המחלקה לחקירות שוטרים לבין הפרקליטות, ומכפיף את מח"ש למשרד המשפטים. מי שיעמוד בראש גוף החקירה עצמו יהיה כפוף לדרג הפוליטי, ותלוי בו. הגורמים הבכירים במחלקה ייבחרו בידי ועדה פוליטית - והם עשויים להיות מפוטרים בידי אותה ועדה בדיוק.
בתגובתה לבג"ץ, הזהירה היועצת מפני האפשרות שחקירות יהפכו לכלי שרת בידי פוליטיקאים. "חוקרים ותובעים, מסורים ככל שיהיו, זקוקים למעטפת ביטחון מוסדית בסיסית, שתבטיח שינהגו בהם בהגינות, ללא הטיה פוליטית וללא מראית עין של הטיה כזו", כתבה בהרב-מיארה.

היא הבהירה: "החוק מורה על יצירת תפקיד חדש, 'הממונה', שאין לו מקביל בגוף חקירה ותביעה אחר. הוא יחזיק בסמכויות רבות, והוא יוכל לעכב ולטרפד חקירות והליכים פליליים, לפי שיקול דעתו הבלעדי". לדברי היועצת, החוק למעשה יוצר "גוף חקירה שונה בתכלית - שמאפייניו סותרים חזיתית את עקרונות ההפעלה היסודיים ביותר של מערכת המשפט בישראל".
החוק עלול לפגוע בשירות שמקבל האזרח
ד"ר גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מחזיק גם הוא בחשש מפני יישום החוק. "הוא עלול לפגוע באי-תלות החוקרים והתובעים במח"ש", הסביר. "עלולה להיות השפעה פוליטית על מנגנוני חקירה ותביעה. זה עלול לפגוע בחקירות נגד אישי ציבור, ולשבש את המאבק בשחיתות שלטונית ובאמון הציבור במשטרה".

הוא הבהיר: "הנזק לאי-תלות מח"ש וניתוקה ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה עלולים לפגוע בהגינות ובאפקטיביות של החקירות". לדבריו, גם השוויון בפני החוק ייפגע, ובקצה השרשרת אזרחים לא יקבלו את המענה ההולם ממח"ש.
הסמכויות הנרחבות שיקבלו במח"ש
לפי החוק, ראש מח"ש יהיה רשאי לחקור כל נושא שקשור לחקירה מתנהלת, ולא רק מקרים שבהם שוטר חשוד בשיבוש, גנבה או אלימות. הסמכויות החדשות יאפשרו לו לחקור גם שוטרים החשודים בהדלפת מידע. במקרים כאלו, יוכל ראש המחלקה לזמן עיתונאים לחקירה כדי לברר מי המקור שהעביר להם את המידע שהוביל לפתיחת החקירה.
כלומר, החוק יאפשר זימון עיתונאים לחקירות - תוך דרישה שיחשפו מקורות לידיעות שפרסמו. לאחרונה כבר דווח על לחצים שהופעלו על ראש השב"כ שיפתח בחקירה נגד ערוץ 12 בשל הדלפה, מה שאכן קרה, והחוק החדש עשוי להפוך מקרים אלו לשגרה.
בעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לפתוח בחקירות על ההדלפות מתיקי 1000 ותיקי 2000, וקיומו של גורם הכפוף למערכת הפוליטית עשוי לאפשר פתיחת חקירות כאלו באופן פשוט יותר.
יוזם החוק, חה"כ משה סעדה: "חבל על מאמציה של הגברת בהרב-מיארה להביא לטירפוד החוק, ועוד מתוך מניעים אישים פסולים. המחלקה החדשה תוקם, בראשה יעמוד אדם ערכי שרק הצדק לנגד עיניו, ולא תהיה עוד חסינות לעבריינים בשירות החוק."
