יותר מחודש וחצי אחרי פסיקת בג"ץ: הדרישה מאוחנה לכנס את הכנסת
לאחר שבג"ץ פסל את בחירת מיכאל ראבילו והורה לקיים הצבעה חוזרת, יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר דורש מיו"ר הכנסת אמיר אוחנה לכנס את המליאה ולקיים את הבחירות • היעדר מבקר מכהן כבר מונע הכרעה בבקשות לצווי הגנה על חושפי שחיתויות


החדשות בקצרה:
- יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר דרש לכנס את הכנסת לבחירת מבקר.
- המכתב נשלח ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה וליועמ"שית הכנסת שגית אפיק.
- בג"ץ קבע לפני כ-50 ימים כי חובה לבחור מבקר מדינה.
- אוחנה טוען כי בג"ץ פעל בחוסר סמכות והוא אינו מחויב לציית לו.
- מראשית חודש יולי אין בישראל מבקר מדינה מאויש בתפקיד.
- עשר בקשות לקבלת צווי הגנה נדחו על הסף בשל היעדר המבקר.
יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר, שלח היום (שני) מכתב ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה וליועמ"שית הכנסת שגית אפיק, ובו דרישה לכנס את הכנסת באופן מיידי כדי לבחור מבקר מדינה.
מדובר בהפרה בוטה של יו"ר הרשות המחוקקת את הוראות פסק דין, על כל המשמעויות החמורות הנלוות לה – במישור הסמלי והמעשי, הפלילי והמנהלי
ממכתבו של יו"ר לשכת עורכי הדין
- לקריאת המכתב המלא - לחץ כאן

חלף יותר מחודש וחצי מאז קבע בג"ץ שיש לכנס את הכנסת ולבחור מבקר, ויו"ר הכנסת אוחנה מסרב לעשות זאת. הוא אף מתרברב בכך שאין בכוונתו לעשות זאת, מאחר שבג"ץ, לדעתו, פעל בחוסר סמכות והכנסת אינה מחויבת לציית לבג"ץ.
היועצת המשפטית לכנסת נדרשת ליתן הנחיות לסגני יו"ר הכנסת ולמזכירות הכנסת שיבטיחו את קיום הוראות פסק הדין ומימוש חובתה החוקית של הכנסת – וזאת נוכח תפקידה להבטיח את תקינות פעילות עבודתה של הכנסת
ממכתבו של יו"ר לשכת עורכי הדין

החלטת בג"ץ ניתנה לפני כ-50 ימים על ידי השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וגילה כנפי-שטייניץ. יצוין כי מראשית חודש יולי טרם נבחר בישראל מבקר מדינה. לפעילות המבקר יש חשיבות נוספת גם בעת בחירות.
בלי מבקר מדינה: אין מי שיעניק צווי הגנה
תפקיד מבקר המדינה נותר לא מאויש מאז סיום כהונתו של מתניהו אנגלמן. בעקבות הוואקום שנוצר, עשר בקשות לבחינת שחיתות ציבורית ולקבלת צווי הגנה נדחו על הסף, משום שאין גורם המוסמך בחוק להעניק אותם.

המשמעות היא שעובדים המבקשים לחשוף מעשי שחיתות או עוולות במקום עבודתם אינם יכולים כיום לקבל צווי הגנה מכוח סמכות מבקר המדינה. במשרד מבקר המדינה אישרו כי מאז שהתפקיד התפנה התקבלו עשר בקשות למתן צווי הגנה, אך לא ניתן להכריע בהן עד למינוי מבקר חדש.
כך למשל, עובדת בכירה במשרד ממשלתי שביקשה לקבל צו הגנה בעקבות טענות שהעלתה על התנהלות במקום עבודתה, נענתה כי בהיעדר מבקר מדינה מכהן אין גורם המוסמך לתת לה צו, זמני או קבוע, ולכן לא ניתן לטפל בפנייתה.
בג"ץ פסל את הליך הבחירה
המינוי של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה הוקפא בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הליך הבחירה בכנסת. העותרים טענו כי נפגעה חשאיות ההצבעה, לאחר שחברי כנסת תיעדו את עצמם בעת ההצבעה.

בהמשך קבע בג"ץ כי בסבב ההצבעה השני נפל "פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה", והורה לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה. בעקבות ההחלטה, מינויו של ראבילו לא נכנס לתוקף.
לוין קרא שלא לקיים בחירות חוזרות
שר המשפטים יריב לוין קרא שלא לקיים בחירות חוזרות לתפקיד, בניגוד לפסיקת בג"ץ. לדבריו, "אי אפשר לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה. עו"ד ראבילו צריך פשוט להיכנס לתפקידו".

דבריו עוררו תגובות חריפות באופוזיציה. יו"ר ישר גדי איזנקוט, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן וח"כ קארין אלהרר תקפו את הקריאה שלא לציית לפסיקה. אלהרר אף הודיעה כי תוגש בקשה לביזיון בית המשפט.
