"הורדנו מזוזות ולא החזרנו - זה חייב להשתנות": האנשים שטסים לישראל רק כדי לשים פתק בקלפי

"אלו הבחירות החשובות ביותר שהיו כאן אי-פעם", היה משפט שחזר כמעט בכל שיחה. הדחיפות הזו, שעד כה הדהדה בעיקר בשיחות סלון רחוקות, מתרגמת השנה למעשים: כרטיס טיסה ופתק בקלפי. ישראלים רבים שבעבר לא העלו על דעתם לעשות את הדרך הארוכה רק עבור יום אחד, מוצאים את עצמם כעת חלק מגלי התגייסות נרחבים. באזורים שלמים בתפוצות, המטוסים בדרך לנתב"ג מתמלאים בנוסעים שהגיעו למטרה אחת בלבד: להצביע בבחירות בישראל.

"הורדנו את המזוזות ולא החזרנו - זה חייב להשתנות"

עבור מורן פדי, המתגוררת בהולנד בשלוש השנים האחרונות, לאחר עשור בארצות הברית, ההחלטה להגיע להצביע קשורה לתחושת המחויבות למדינה אך גם ישירות לביטחון האישי שלה בניכר. מאז 7 באוקטובר, היא ומשפחתה חיים תחת עננה של פחד.

"מעולם לא הסתרתי את הזהות שלי, אבל מאז השבת ההיא אנחנו שומרים על פרופיל נמוך", מספרת מורן. "הורדנו מזוזות מהדלתות ולא החזרנו אותן". היא מתארת מקרה בפריימרק שבו קופאית שאלה למקור מוצאם. "אמרתי לה שאנחנו מאריזונה, אך אז בני סתר את דברי ואמר 'אנחנו מישראל'. התור שהיה מלא ערבים שהסתכלו והתחילו להתקרב אלינו, ירדתי לגובה של הבן שלי ואמרתי לו: 'בבקשה תהיה בשקט, אל תגיד את שם המדינה', קשה להסביר את התחושה הזאת למישהו שלא חווה אותה".

מורן מרגישה שהמדיניות של הממשלה משפיעה עליה באופן ישיר, גם כשהיא בהאג. "אם בשנת 2026 אני צריכה לפחד להגיד מהיכן אני, זו בעיה וזה משהו שחייב להשתנות. בעלי ואני סגרנו בינינו שלא משנה מתי הבחירות - אני על מטוס. החלטנו שנעשה חופשה בישראל, הילדים והוא יחזרו להולנד לבית הספר, ואני אשאר בארץ כדי לבחור".

"ישראל מוקפת משוגעים - אסור לשכוח את זה"

סיפורו של תמיר בן-יוסף, שמתגורר בקנט שבאנגליה שונה. הוא נמצא מחוץ לישראל כבר 40 שנה, מאז שהיה בן 24. "מעולם בחיי לא בחרתי בבחירות בישראל", הוא משתף. "זו תהיה הפעם הראשונה".

השורשים של תמיר נטועים עמוק בביטחון ישראל. אביו היה מפקד שייטת 13 המוכר אהרון (אסקימו) בן-יוסף, ובעקבותיו עברה המשפחה לאוסטרליה לכמה שנים כשתמיר היה ילד. כשחזרו, הוא התגייס בעצמו לשייטת, שירת ביחידה שבה שירת אביו, ובסיום לימודיו בטכניון ייצא לטיול - ומאז לא חזר לגור בארץ.

"אני נורא עצוב", אומר תמיר. "אני לא איש של שמאל או ימין, אני מרכז. אני בעד דמוקרטיה, חשוב לי שהמדינה תישאר דמוקרטית ותוכל גם להגן על עצמה באמצע הבלגן של המזרח התיכון. זה נורא חבל שזה מתקלקל". המפנה עבורו חל ב-7 באוקטובר ובשיח סביב אי-גיוס החרדים. "הבנתי שצריך לעזור. היו המון קריאות מהארץ ובקשות להגיע. איך ששמעתי את התאריך - הזמנתי כרטיס".

תמיר יגיע לבחור בבחירות לבד: "אשתי לא רוצה לבוא, היא חוששת מהמצב הביטחוני פה". עם זאת תמיר לא מסתיר את אהבתו למדינת ישראל והחשיבות שהוא רואה בתרומה למדינה. "המדינה הזאת חשובה לנו, הסיבה שעזבתי בזמנו היא כי היה נורא קשה בארץ - אבל אני רוצה שהמדינה תשרוד. אם לא אצביע, זה לא יפריע לחיים שלי כאן באנגליה, החיים שלי מאושרים כאן, אבל אני דואג לעתיד של המקום הזה - ישראל מוקפת משוגעים ואסור לנו לשכוח את זה".

"ראש ממשלה שלא פחד להתעסק עם איראן - צריך להישאר"

"אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי", אומרת לי שמתגוררת עם בעלה ושלוש בנותיה בלוס אנג'לס וצפויה להגיע אף היא להצביע בבחירות. "אני מסתכלת על הכול בפריזמה רחוקה, מבחוץ. הממשלה הישראלית עברה את האירוע הכי קשה שהיה לעם שלנו ונשארה חזקה ומאוחדת ולא קרסה תחת הלחץ". לדבריה, הדרג המדיני הציב לעצמו מטרות ביטחוניות ברורות ועמד כמעט בכולן.

לי תיארה את תחושת הגאווה שחשה בעת התקיפה באיראן: "איזה ראש ממשלה היה ככה לא מפחד להתעסק עם איראן?", שאלה. "ועוד בתיאום כזה עם ארצות הברית, אני לא יכולה להסביר את הגאווה שהרגשנו פה גם בנתניהו וגם בטראמפ. אני חושבת שאנשים לא מבינים כמה הדבר הזה גדול - רק על הפעולות האלה הוא חייב להישאר, פשוט חייב".

המוטיבציה להגיע לישראל נובעת לדבריה גם בהיבט הצביון היהודי. "המחשבה שמחר בבוקר נקום לממשלה שיושבת עם ערבים אחרי האסון שקרה לנו יכולה לגרום לכל אדם לסגור כרטיס ולהגיע לישראל להצביע", הסבירה, "סגרתי כרטיס יומיים אחרי שהיה תאריך - זה עלה לי כספית בהתאם אבל אני מבינה את החשיבות".

מנהלת הקהילה הגדולה בישראל - והצעד החריג

תאיר מורדוך מייצגת זווית רחבה יותר. היא מנהלת את קהילת "נשים בעולם של הזדמנויות-רילוקיישן", קהילת הנשים ברילוקיישן הגדולה ביותר בישראל, המונה כ-82 אלף נשים מ-84 מדינות. תאיר, שחזרה לישראל לפני שבע שנים אחרי שהות ארוכה בטוקיו ובסינגפור, הספיקה להשתתף במאסטר שף ומחזיקה ב-114 אלף עוקבים באינסטגרם, רואה בקהילה שלה ברומטר למצב המדינה.

"הקהילה הזאת היא מראה למה שקורה בישראל", מסבירה תאיר. "בכל פעם שיש כאן משבר, אני רואה את זה מיד בכמויות הכניסה והגדילה של הקהילה. אנשים מוכשרים וטובים בורחים מכאן. אני תמיד אומרת בציניות שככל שרע בישראל זה 'טוב' לקהילה שלי, אבל לא כך הדבר. אותם אנשים שעוזבים הם אלו שיכולים לאפשר לעצמם להיות בכל מקום - ואלו בדיוק האנשים שאנחנו רוצים שיישארו בישראל".

בצעד חריג עבורה תאיר החליטה להשתמש בכוחה כדי להניע את נשות הקהילה להגיע לישראל לבחור. "שמונה שנים אני מנהלת את הקהילה הזאת ומעולם לא ביקשתי כלום. הפעם ביקשתי: תבואו להצביע. הפוסט הזה הגיע לאלפי צפיות ותגובות של נשים שאמרו 'אנחנו באות'".

הטיעון שלה פשוט: "מה שקורה בישראל משפיע גם על ישראלים בעולם. הילדים שלכם עשויים לחזור לכאן לצבא או לשירות, ואם יקרה משהו בעולם - זה המקום היחיד שתוכלו לברוח אליו. 80 אלף נשים עם בני זוג זה כוח אלקטורלי מטורף. למה לא להשתמש בו?". לדעתה, עבור רבים בקהילה, הבחירות האלו הן קו פרשת המים. "אנשים בגילים 40-50 אומרים בפירוש: אם לא יהיה שינוי בתוצאות הבחירות, אנחנו נלך מכאן. אף אחד לא מוכן להמשיך בטירוף הזה".

"הלב נשאר בישראל"

"להיות רחוקה מישראל ב-7 באוקטובר היה קושי בלתי נתפס", מספרת מרב רונן, המתגוררת בארבע השנים האחרונות בקנט שבאנגליה. למרות השקט האירופי, הלב שלה נשאר בישראל, ומאז 7 באוקטובר היא צורכת חדשות מהארץ ללא הפסקה.

"התחושה היא שהפעם זה דחוף וחשוב מאי-פעם", היא משתפת. "לקחנו חופש מהעבודה, הבנות יפסידו לימודים - אבל זה באמת חשוב לי". השיח על ההגעה לבחירות עלה לאחרונה בכל קבוצה שבה היא חברה וישנם ישראלים ברילוקיישן, "זה בליבת השיח, נמצא בכל מקום ואנשים משתפים שהם באים במיוחד - וככה גם אנחנו".

הביקורת על כך שהיא לא חיה בארץ אך משפיעה על גורלה לא זרה לה. "אני מבינה את האמירה הזאת, אבל אני אזרחית ישראלית. אני מרגישה עדיין חלק והמדינה חשובה לי". היא מוסיפה שההגעה ותוצאות הבחירות אולי ישפיעו על חזרתם: "אני לא מרגישה שסיימתי את הפרק הישראלי בחיי. הבנות שלי אומרות 'כשנהיה גדולות נגור בישראל', ואני רוצה שזאת תהיה אופציה אמיתית עבורן".

"בחירות גורליות, אולי אחרונות"

"ביום שפורסמו התאריכים זה רץ בכל קבוצות הוואטסאפ של הישראלים. קניתי כרטיס באותו יום", מספרת שירלי דן-ארי, המתגוררת בפורטו שבפורטוגל בשנתיים האחרונות,"יומיים אחרי המחיר כבר קפץ". שירלי, שגדלה בחו"ל בתקופות שונות, מעולם לא טסה לישראל במיוחד כדי לבחור, עד עכשיו.

"קשה לראות מה שקורה בישראל, בקהילה שלנו מאוד אכפת ממה שקורה בישראל, אנחנו מדברים על כך ללא הפסקה. הייתה דריכות באוויר להבין מתי יהיו הבחירות. צריך לזכור שלטוס לארץ זה דבר יקר, אבל התחושה שההגעה היא קריטית הפעם עשתה את שלה".

"יש תחושה של בחירות גורליות. אולי אם לא נצליח לשנות עכשיו, כבר לא נצליח להציל כלום. ברור לנו שנוכל לגור בחו"ל רק אם תהיה לנו את מדינת ישראל". עבורה, התוצאות יקבעו אם אי-פעם תחזור. "אם לא יהיה שינוי, אני לא אשקול לחזור. אם יהיה שינוי - אולי לא מחר בבוקר, אבל אני מגדלת את הילדים שלי קודם כול כישראלים".

שגיא והחלום לחזור לישראל - מול החלום לקיים משפחה

בשונה מהשאר, שגיא מליטא מתאר את הבחירות הקרובות עבורו, לא כחובה אזרחית, אלא בשאלה קיומית לגבי עתיד משפחתו. "אם לא ישתנה שום דבר עכשיו, נגמר הסיפור שלי עם ישראל כנראה לתמיד". למרות שהעתיק את חייו לקפריסין ובהמשך לווילנה כבר לפני ארבע שנים, ב-7 באוקטובר הוא ואשתו, שאינה ישראלית, שהו במקרה בישראל - וחוו מקרוב את פרוץ המלחמה.

מאוחר יותר בביקור נוסף בישראל - הפעם עם בנם בן השנה חוו את המלחמה תחת איום של טילים מתימן. "אשתי לא מכירה את הדברים האלה, מאז מה שחווינו היא לא מוכנה לעבור לישראל - ואני מבין אותה. אני מחובר ואוהב את המדינה ואם אני רוצה שתהיה לי את האופציה בעתיד - משהו חייב להשתנות בבחירות".

אל מול הביקורת המושמעת כלפי ישראלים החיים בחו"ל ובוחרים להצביע, לשגיא יש תשובה ברורה. "זה כמו להגיד שהיהודים שהוגלו על ידי הרומאים והבבלים וחזרו לארץ לא יכולים להשפיע", הוא טוען. "מבחינתי על נהרות בבל שם ישבתי ובכיתי בזיכרון את ציון. אני בוכה שאני לא בארץ, אני מרגיש מוגלה מהארץ בעל כורחי"

"סגרתי כרטיס ואני אפילו חושב להתנדב ולעזור ביום הבחירות - זה לא כיף בגולה, אני לא באמת ניהנה מזה, אני רוצה להבטיח לילדים שלי עתיד טוב יותר בישראל", הוא מסכם. "אם זה לא בידיים שלי, אז בידיים של מי זה?"

מחצית מהנרשמים להגיע ביוזמה פרטית - מארה"ב

לפי פנקס הבוחרים הרשמי, בין 540 ל-570 אלף אזרחים שזכאים להצביע בישראל - אינם גרים בה. מדובר על לפחות 13 מנדטים לפי ההערכות. לפי החוק הישראלי, למרות היותם רשומים כבעלי זכות הצבעה - הם אינם יכולים להצביע מבלי להגיע לארץ, למעט אלפים בודדים המוחרגים כבעלי תפקידים, עובדי מדינה או שליחים.

בעקבות הנתונים האלו נולד המיזם Fly&Vote, שנועד לסייע לאותם בעלי זכות הצבעה להגיע לישראל ולהצביע בבחירות הקרובות. גורמים בארגון אמרו ל-N12 כי 30,000 בעלי זכות הצבעה כבר נרשמו וכעת הם מסייעים להם ברכישת כרטיסי טיסה מאורגנת במחירים סבירים ממגוון יעדים בעולם.

אותם גורמים הוסיפו כי לפי הנתונים נכון לשלב הזה, 50% מכלל הנרשמים ביוזמה מעוניינים להגיע מארה"ב, 10% מהולנד, 6% משוויץ, 4% מבריטניה, 4% מקנדה, 4% מצרפת, 2% מאוסטרליה, 2% מפורטוגל, 2% מתאילנד ו2% מגרמניה.

עלייה של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות ובמחירים

בחברת גוליבר כבר החלו לזהות מגמה ושינוי בדפוסי ההזמנות. תמר גרזון, מנכ"לית גוליבר אמרה ל-N12: "בשבוע הבחירות אנחנו מזהים גידול של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות לעומת השבועות שלפניו ואחריו. ישראלים רבים השוהים מעבר לים להגיע לארץ כדי להצביע".

"העלייה בביקושים משתקפת גם במחירים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מחירי הטיסות מיוון עלו ב-24%, מברלין ב-14%, מקפריסין ב-6% ומלונדון ומאמסטרדם בכ-5%. ככל שנתקרב למועד והיצע המקום יצטמצם, צפוי לחץ נוסף על זמינות הטיסות ועל המחירים".