תוכנית איזנקוט ליום שאחרי הבחירות: חוק גיוס לכולם ואפס מגעים עם המפלגות החרדיות והערביות
היעד המוצהר של יו"ר ישר! הוא ממשלה של 63–64 חברי כנסת, אך מה יקרה בתרחיש של תיקו פוליטי? • בפגוש את העיתונות חשפנו את האסטרטגיה של גדי איזנקוט: חוק גיוס לכל כתנאי סף, איסור מוחלט על משא ומתן עם מפלגות ערביות וחרדיות - והצבת דילמה ישירה בתקווה להביא את הח"כים מהליכוד • כל הפרטים

ביום שאחרי הבחירות, כשמחשבון המנדטים יתחיל לעבוד, לגדי איזנקוט יש כבר אסטרטגיה מוכנה מראש – והיא לא כוללת שום פשרות. מול תרחיש של 59 מנדטים ומטה לגוש השינוי, יו"ר ישר! מגבש תוכנית קשיחה להקמת ממשלה שמבוססת על רוב ציוני בלבד, מציב תנאי סף נחוש שסוגר את הדלת בפני המפלגות החרדיות והערביות, ומכין מלכודת פוליטית ישירה שתעזור לו להגיע למשרד ראש הממשלה. התוכנית המלאה שנחשפה בפגוש את העיתונות.
היעד המוצהר של איזנקוט הוא הגעה ל-63 עד 64 חברי כנסת לממשלה ציונית, מתוך תפיסה כי רוב זעום של 61 חברי כנסת הוא מעט מדי ואינו מבטיח יציבות, בעוד שרוב של 64 חברי כנסת הוכיח כי הוא מסוגל להחזיק מעמד לאורך זמן. תנאי המינימום מבחינתו להובלת המהלך הוא השגת רוב ציוני בקרב הממליצים אצל נשיא המדינה, כלומר השגת רוב גם כאשר מורידים ממניין הקולות את חברי הכנסת הערבים ואת סיעת יהדות התורה.

תנאי הסף: חוק גיוס או שירות לאומי לכל
במצב שבו מערכת הבחירות תסתיים בתוצאה של 59 מנדטים ומטה, איזנקוט מצהיר כי יפעל להשביע רוב ציוני באמצעות הצבת תנאי סף קשיחים וברורים. הדרישה הראשונה והמרכזית היא חוק גיוס או שירות לאומי לכולם – דרישה המהווה תנאי סף בל יעבור לעצם הכניסה לממשלה.

מבחינת איזנקוט, אין מקום למשא ומתן בסוגיה זו. כאשר נשאל יו"ר רע"מ מנסור עבאס בכנס בדרום על תנאיו של איזנקוט והשיב כי יסכים לחוק גיוס "כן, אבל..." בתוספת תנאים משלו, מבחינת איזנקוט תשובה זו נחשבת כ"לא" מוחלט. הגישה העקרונית קובעת כי ברגע שמפלגה מנסה לנהל משא ומתן על תנאי זה – היא בעצם אינה בעניין, ולפיכך המפלגות הערביות והחרדיות שלא יקבלו את התנאי ללא סייג לא יהיו שם ולא יצטרפו לקואליציה.

אפס מגעים שקטים ודילמה לחברי הליכוד ולליברמן
הנדבך השני בתוכנית קובע כי לא יתנהל שום משא ומתן עם מפלגות ערביות וחרדיות על הימנעות, תמיכה או היעדרות מהצבעות ללא קבלת תנאי הסף. איזנקוט מתחייב כי לא ייווצר שום מצב שבו נציג ערבי או חרדי יוכל לטעון כי איזנקוט או מי מטעמו שוחח איתו, ביקש ממנו להימנע, לצאת מהאולם, להצביע בעד או להיעלם מההצבעה.

חלף המגעים השקטים, האסטרטגיה היא להעמיד את חברי הכנסת הערבים בפני דילמה ציבורית ישירה מול הבוחרים שלהם. במצב שבו יוצג גוש של כ-58 מנדטים, הם יידרשו להתייצב מול ציבור בוחריהם ולהסביר אם בהצבעתם נגד הם בוחרים למעשה להשאיר את איתמר בן גביר בממשלה ואת בנימין נתניהו בתפקידו.

היעד האסטרטגי: להקים ממשלה שתשרוד
הסעיף השלישי בתוכנית מבהיר את המטרה לטווח הארוך - לא לפזר את הכנסת מיד, בתקווה להביא ח"כים מהליכוד. בניגוד לאפשרויות שעלו בעבר, לפיהן איזנקוט מדבר על השבעת ממשלה זמנית כדי לפזר את הכנסת באופן מיידי – תוך ניצול פרק הזמן הקצר להקמת ועדת חקירה והוצאת נתניהו ממשרד ראש הממשלה ומבלפור כדי למנוע ממנו "לשלוף שפנים מהכובע" – המטרה האמיתית של התוכנית היא להקים ממשלה שתשרוד ותמשיך לכהן.

הטענה העומדת בבסיס מהלך זה היא ברגע שנתניהו יוצא מלשכת ראש הממשלה, המפה הפוליטית תשתנה לחלוטין. לשיטת הוגי התוכנית, הוצאתו של נתניהו מהתפקיד תוביל בהמשך להגעתם של חברי כנסת "עריקים" מתוך הליכוד שיצטרפו לממשלה, ובכך תתאפשר הרחבתה של הקואליציה וביסוס יציבותה לאורך זמן.
