אחרי ההכרזה על עזיבת הליכוד - אדלשטיין מבהיר: "גוש השינוי לא רלוונטי עבורי" | הריאיון המלא ב"פגוש את העיתונות"
הח"כ הוותיק הטיל פצצה פוליטית בשידור, ויעזוב את המפלגה לאחר יותר משני עשורים • הוא הסביר שהוא ידחוף להקמת ממשלה "ציונית רחבה", והצהיר: "אני איש ימין, הייתי ונשארתי" • הוא גם מסביר מדוע החליט לעזוב, ומותח ביקורת: "מה נעשה? נמשיך לתת יד להשתמטות?" • צפו
החדשות בקצרה:
- ח"כ יולי אדלשטיין הודיע על עזיבת הליכוד לאחר 23 שנים במפלגה: "בנסיבות שונות, נתניהו היה אומר שצדקתי".
- אדלשטיין: "אני לא מתכוון להתמודד בפריימריז, אני יוצא לדרך חדשה".
- הוא תקף את חוק יסוד: לימוד תורה: "הוא נועד להנציח השתמטות".
- ח"כ אדלשטיין הבהיר כי יפעל להקמת ממשלה ציונית רחבה ואחראית.
- אדלשטיין הצהיר כי הוא איש ימין, ולא רואה את עצמו חלק מגוש השינוי.
לאחר 23 שנים במפלגת הליכוד וקנדציה סוערת סביב חוק הפטור מגיוס, חה"כ יולי אדלשטיין הצהיר אתמול (שישי) בריאיון בלעדי לתוכנית "פגוש את העיתונות" כי הוא עוזב את המפלגה ויוצא לדרך פוליטית חדשה. הוא הצהיר כי הוא לא רואה עצמו חלק מגוש השינוי והבטיח לפעול להקמת ממשלה ציונית רחבה.
אתה אדם דתי, מה רע בחוק יסוד: לימוד תורה?
"קודם כול, אני בעד לימוד תורה. חוק יסוד: לימוד תורה נועד למטרה אחת - להנציח את ההשתמטות, לתת לדיונים העתידיים בבג"ץ את המשקל נגד הגיוס השוויוני לצה"ל, אני לא עוסק פה באיזה מושג מופשט של שוויון, אני עוסק בצרכים של צבא ההגנה לישראל במלחמה".
כבר הוציאו מזה את הסעיף שנותן עדיפות ללומדי תורה. האם אתה לא רואה בחוק היסוד משהו שנולד מת, שלא ישפיע בכלל?
"לא, יש פה אי-הבנה של מה זה חוק יסוד. סעיף אחד שנותן מעמד מיוחד לאלה שלא משרתים בצה"ל, זה מה שמחפשים, כמו שאמרתי, לצורך דיונים משפטיים. שופט הוגן, ויש דבר כזה, כשהוא יושב ויגיד: 'מצד אחד יש חוק יסוד שבאמת מחייב את השוויון, מצד שני יש חוק יסוד שמעמיד את לומדי התורה במעמד מסוים' – תהיה לו דילמה".
חבריך בציונות הדתית, בליכוד, לא מבינים את זה? כולם פופוליסטים?
"אני לא יודע מה קרה שם, אבל מבינים גם מבינים. ובכל זאת, זה לא חודש ראשון או שני שלי בכנסת. מדברים איתי אנשים, מבינים, ולפעמים אפילו מתחילים לדבר על התלבטות, כמו שראית לפני ההצבעות האחרונות. בסופו של דבר יש שריקת השופט, במושגים של הימים האלה, וכולם מתייצבים".

נראה מהסקרים שהעמדה שאתה מייצג היא לפחות מחצי מבוחרי הימין עצמם, ורוב גדול בציבור. הם מפחדים מאימת הבוחר בפריימריז בליכוד. בוחרי הליכוד ומתפקדי הליכוד לא מבינים את זה?
"קשה לי להבין מה קרה שם. כי לכאורה, כמה שיותר קרוב לבחירות, אתה צריך יותר להתחשב בדעת הבוחרים. בפריימריז, אני הרי קולט את הקולות האלה אצלי בוואטסאפ: 'יולי, אתה צודק, הנכד שלי בעזה, הבן שלי בלבנון, הבעל שלי לא גומר את המילואים'. אלה בוחרים שלנו".
מה עובר בראשו של בנימין נתניהו, שאותו אתה מכיר היטב? עבדת איתו הרבה מאוד שנים. הוא הרי שולח את החיילים האלה לקרב גם בימים אלה. הוא שומע את הרמטכ"ל מרים עשרה דגלים אדומים. מה עובר בראש של נתניהו כשהוא ממשיך לחתור על המקום הזה?
"כנראה שזה משהו פשוט בלתי מוסבר. כי נתניהו הרי רואה יותר סקרים ממני ואולי אפילו ממך, ובכל הסקרים משתקף שרוב הציבור, כולל יותר מרבע ממצביעי הקואליציה הנוכחית, מתנגדים לכל מה שמכונה הדילים עם הסיעות החרדיות וכן הלאה. לכן קשה לי מאוד להסביר את זה. לכן אני בעקביות הצבעתי נגד החוקים".
הוא אומר: 'תראה, אני מבין את זה, אני מבין כמוך את העניין, אבל אם החרדים לא יקבלו את זה, הם יעזבו את הממשלה, ואם יעזבו את הממשלה, הייתה נגמרת המלחמה בעזה ובלבנון ובאיראן, או בכלל לא הייתה מתחילה'".
"אני לא בטוח שזה בדיוק השיקול, יכול להיות שזה הפוך. שאילו היה נשאר איתי לבד בחדר, בנסיבות שונות, היה אומר: 'אתה יודע מה, יולי, בינינו, צדקת לגבי חוק הגיוס'. כי הרי, כמו שנאמר, הוא שולח את החיילים, הוא בעצמו שירת, הוא מבין את המצב, הוא ודאי לא חרדי שלומד שלושה סדרים ביום, אז הוא מבין את הדברים".
במצב הדברים הזה, אתה עוד רואה את עצמך שייך לליכוד?
"אני לא מתכוון להתמודד בפריימריז בליכוד. אני יוצא לדרך פוליטית חדשה. זה משפט מאוד קשה לומר, כי יש את סיעת הליכוד שזה אתה, דיברנו עליה, אבל יש גם את אותם חברים שברגע זה, בהפתעה, שומעים מה שאני אומר ואומרים - 'מה יולי עושה? תמכנו בו עשרות שנים, היינו תומכים בו גם הפעם, למה הוא עושה את זה?'
"בכל הפריימריז שהשתתפתי בהם, מן הפעם הראשונה כשהייתי חדש ועד למעמד של יושב ראש הכנסת, הצלחתי. אם אתה מצליח בפריימריז, אתה צריך לאחר מכן לעמוד על הבמות ולומר: 'תצביעו לליכוד, אנחנו נעשה', ואז אני לא יודע איך להמשיך את המשפט הזה. מה נעשה? נמשיך לתת יד להשתמטות? נמשיך לברוח מן ההצבעה לריבונות? נמשיך לתת יד לכל מיני חוקים שאני אפילו לא יודע להסביר מה לליכוד ולחוקים האלה".
יגידו לך שלא רק הליכוד השתנה, אלא הסיכויים של יולי אדלשטיין להיבחר השתנו.
"אני הצלחתי בכל מערכות הפריימריז, אבל בלי כל קשר, אני כבר יוצא מן הנחת יסוד שהצלחתי, מה הלאה? זאת בדיוק הבעיה. בא לי עכשיו להסתכל בעיניים של הצופים האלה, חבריי מן הליכוד, ולהתנצל, אבל אין דרך אחרת. צריך לעשות שינוי במדינה, ומה לעשות? אצלי מדינת ישראל תמיד קדמה למפלגה".
היית 23 שנה בליכוד, בעצם מ-2003 ואתה 30 שינה בפוליטיקה. מה הצעד הבא?"
"הצעד הבא כנראה שהוא מסגרת עצמאית, שאת עורי אני לא אשנה. אני איש ימין, הייתי ונשארתי".
אתה לא חובר לדמוקרטים.
"להגינותם ייאמר שהם גם לא הציעו לי הצעות. אם אנחנו מדברים ברצינות, אני חושב שתסכימו איתי שיש ציבור לא קטן, שצמא לבשורה הזאת. ציבור שזז ימינה, רואים את זה בכל הסקרים, שמחפש מסגרת שתדבר על ימין אחראי, ימין שכן יעביר גיוס, שכן יעביר רפורמה משפטית, שכן ידאג כמו שצריך לצפון ולדרום".
אז יש שמות, יש גלעד ארדן, איילת שקד, דברים כאלה, ויש גם מסגרות, אתה יודע, נפתלי בנט, גדי איזנקוט. מה רלוונטי?
"אני לא חושב שמשהו שמכונה 'גוש השינוי' הוא רלוונטי בשבילי. השמות שהזכרת, אלה בהחלט אנשים שהם חברים שלי, ואני מדבר איתם. מקווה מאוד שנתגבש".

למה לא אביגדור ליברמן? רוסי, אתה מסכים איתי שהוא איש ימין?
"ליברמן הוא איש ימין, אבל אני עדיין לא מדבר לגבי שום מסגרת ספציפית. מה שאני אדרוש מן המסגרת שאני יכול להיות חבר בה, זאת דרישה חד-משמעית לממשלה ציונית רחבה, שהיא לא תלויה בסיעות לא ציוניות, בשביל להתייחס לאותם דברים שאמרנו".
את החרדים אתה מגדיר כסיעה לא ציונית. זאת אומרת בעצם אתה אומר: 'אני יוצא לדרך חדשה, והמטרה שלי, פונקציית המטרה אחרי הבחירות היא, שיהיה נניח ליכוד, איזנקוט, בנט, ליברמן, ציונות דתית, משהו כזה, ואנחנו מהשדכנים במרכז.
"אני מקווה מאוד שנוכל, אם הציבור ייתן בנו אמון ומספיק מנדטים, נוכל לכפות – אני לא אברח מן המילה הזאת – מסגרת כזאת, ולטפל באג'נדה."
ואתה בראש?
"זה הדבר אחרון שמעניין אותי. מוכן להיות גם מקום עשירי. רק שבאמת אני אראה שאין חמש מפלגות שרצות במקביל. שאנחנו הולכים ביחד, ושאנשים שאני הולך איתם, אני יכול לסמוך עליהם גם למוחרת הבחירות, שלא יברחו לי ל-61 לכאן או לכאן".
אם היית יכול לבחור מי יהיה ראש הממשלה של אותו גוש ציוני-לאומי?
"מקובל לחשוב שבבחירות דמוקרטיות הציבור מחליט מיהו ראש ממשלה. אני, כמו שאמרתי, מקווה שיהיה לנו מספיק כוח לכפות על כל אחד שיהיה בראש המפלגה הגדולה ויהיה עם יותר תמיכה, להקים ממשלה לא של צד זה וצד אחר."
זאת אומרת, ראש המפלגה הגדולה?
"אין לי הגדרה כזאת. מה שייצא בבחירות יהיה מקובל עלינו, בתנאי שהממשלה תהיה על קווי היסוד שאני מדבר עליהם".
יכול להיות שתציל את נתניהו. במקום שיעברו אנשים לגוש השינוי הציוני-ימני ברובו, יצביעו למפלגות האמצע האלה וייתנו לנתניהו אותה אופציה ממשיכה.
"אני חושב שלפחות דבר אחד אני הרווחתי בשנותיי בפוליטיקה: שכשאני אומר לפני הבחירות 'זה מה שיהיה ועל זה אני אעמוד', ולא חשוב מה המחיר, אני אעמוד על זה גם אחרי הבחירות".
