אריה בלי שיניים: הנפילה של דרעי וש"ס - והאם יש סיכוי לקאמבק?

27 שנים מפרידות בין ההישג ההיסטורי של ש"ס, כשהגיעה בבחירות 1999 לשיא של 17 מנדטים לבין ההתרסקות שמנבאים לה הסקרים עכשיו. כאשר אריה דרעי מגיע להתחנן בפני הרב יצחק יוסף, בנו של מייסד התנועה הרב עובדיה ז"ל, שיסכים להנהיג את ש"ס כמו אביו בזמנו - הוא בעצם מקווה שכך יצליח איכשהו לעצור את דימום המנדטים.

אלא שבשלב הזה לא בטוח שזה יעזור. האיש שהוביל את ש"ס כמעט מיום הקמתה, הפך לשנוא בקרב חלק גדול מהמצביעים שלה. "הספרדים הם לא ילדיי כאפות של דרעי", אומר מפגין חרדי צעיר נגד דרעי. "אני לא יודע אם אני אצביע בבחירות הקרובות, ואם אני אצביע, זה למי שהרבנים אומרים ולא לפי מה שדרעי יגיד 'מרן אמר' ו'מרן אמר'".

"הכעס הגדול של החרדים על דרעי נובע מהעובדה שהם חושבים שהוא לא נלחם עבור מה שהם רוצים", מסביר ברק סרי, שהיה במשך שנים יועצו של דרעי. "הדבר הכי בוער בציבור החרדי זה חוק הפטור מגיוס", הוא מבהיר. "הציבור הלא חרדי, המסורתי, כועסים מאוד על ש"ס שהיו חוד החנית במאבק בעד ההשתמטות. יהיה להם קשה מאוד להצביע עבור ש"ס".

"אנשים מתפכחים, גם מצד בני התורה וגם מצד הפריפריה, שכולם נבגדו", אומרת העיתונאית מירב עלמה סבר. "הם מאוכזבים כי דרעי ירק להם בפנים. המדינה הפקירה אותם, אבל ש"ס דרכה להם על הצוואר", היא מוסיפה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

כשדרעי התגאה בשירות בצה"ל

זה היה רק לפני 13 שנה, כשלאריה דרעי היה מאוד חשוב להדגיש את הקשר של ש"ס לצבא ולחיילים. חודש לפני הבחירות, בעימות עם לפיד, שהיה אז השחקן החדש במגרש הפוליטי ובמידה רבה רץ על הטיקט האנטי-חרדי - דרעי אמר טקסטים שהיום כנראה שלא היה מעלה על דעתו לומר בשידור, בטח שלא בגאווה. "הבנים של רוב הח"כים של ש"ס משרתים בצבא. יש לנו לוחמי צנחנים, יש לנו אנשי צבא קבע, יש לנו טנקיסטים, יש לנו כולם", הוא אמר אז.

צריך להקשיב טוב לאריה דרעי מהעבר שמתגאה בחלקה של ש"ס בנשיאה בנטל. "חרדים הם כמו כל אזרחים במדינת ישראל וצריכים לשאת בשוויון בנטל, להקים להם מסגרות שיוכלו לחיות על פי אורח חייהם", אמר אז.

"ש"ס קיבלה הכרעה פנימית שהיא יותר חרדית מאשר חברתית, והיא הולכת על העניין החרדי עד הסוף", מסביר העיתונאי אמנון לוי. מירב עלמה סבר מוסיפה: "ש"ס היום היא מפלגה של איש אחד, אריה מכלוף דרעי, שמשתמש בה כפלטפורמה להגשמת כל המאוויים האישיים שלו לשלטון. הציבור הספרדי עומד נבוך ללא רועה, ללא מנהיג".

מפלגה דתית, אבל גם חברתית ועדתית

בראשית ברא הרב עובדיה יוסף ז"ל את ש"ס, כמפלגה שתהיה בית לכל המזרחיים בישראל ותקרב אותם למסורת. ש"ס הייתה מפלגה דתית, אבל גם חברתית ועדתית. "הרב עובדיה יוסף התכוון למפלגה כלל-ישראלית, שיהיו בה גם דתיים וגם מסורתיים וגם חרדים. מפלגה שתהיה גשר", אומר ברק סרי.

אמנון לוי מדגיש את הנושא העדתי שהוא משמעותי במיוחד בחברה החרדית. "מדברים על פער עדתי אצלנו החילונים? זה כלום לעומת מה שקורה בחברה החרדית. שם, בצורה הכי בוטה, לא יתחתנו עם ספרדי. יש מכסות לספרדים בישיבות חרדיות אשכנזיות, וש"ס באה לתקן את הדבר הזה, להביא שוויון לחרדים המזרחיים", הוא אומר.

"להיות ספרדייה זה להיות נחותה. אני התהלכתי בתחושה כל החיים שאני גנטית פגומה", אומרת מירב עלמה סבר. "אני למדתי בבית ספר בבני ברק, אליטיסטי, ליטאי, עד כיתה ח'. הייתי הכי חרוצה בכיתה, והייתי הכי צדיקה וצנועה, אבל כשהגעתי לכיתה ט', כל החברות שהיו פחות מוכשרות ממני הלכו לסמינר הנחשק, הליטאי".

החברות האשכנזיות?
"בוודאי. ואני, בחוסר אונים מוחלט, ידעתי שגורלי נחרץ".

"הרב החרדי-ציוני הראשון"

היה עוד הבדל מהותי בין ש"ס למפלגות של החרדים האשכנזים, והוא היחס של מנהיגה הרוחני הרב עובדיה יוסף ז"ל למדינת ישראל. "הרב עובדיה יוסף היה רב ראשי, ובתור שכזה הוא השתתף בטקסים ציוניים, של הצבא ושל המדינה, והתערה מאוד בציבור הישראלי בכללותו", אומר ברק סרי. "הוא ממש עמל בתורה למצוא איפה אפשר להתיר ואיפה אפשר להקל, ואיפה אפשר לראות שהמדינה והתורה משתלבים ביחד", מסכימה מירב עלמה סבר.

איציק סודרי, יועץ תקשורת שנחשב מקורב מאוד לש"ס ולרב עובדיה ז"ל, אומר כי בעיניו "הרב עובדיה זה הרב החרדי-ציוני הראשון. הוא עסק כל חייו בליבת הסוגיות של החברה הישראלית". מנגד, אמנון לוי מבהיר: "אני לא חושב שהוא הגדיר את עצמו אי-פעם כציוני, אבל באופן מעשי הוא היה בוודאי חלק מהשלטון הישראלי".

"אני באמת מיקרו-קוסמוס של ש"סניקים, משפחה מעורבת שיש בה גם משרתים וגם חיילים, ואין בזה שום סתירה", אומר איציק סודרי. "אנחנו נפגשים בשולחן שבת, באירועים משפחתיים. אין בינינו את המתח הזה שבין משרתים ללומדי תורה, להפך", הוא מבהיר. "כאבא לחיילים שלא ישן חודשים, אני בז לאלה שלא לומדים ולא הלכו לתרום את חלקם".

"מה שכן השתנה זה איזשהו תהליך טבעי, שבו הסבא המסורתי שהצביע פעם לש"ס – הנכד שלו כבר חרדי לחלוטין", הוא מסביר. "אז אתה רואה שהמעגל החרדי של ש"ס התרחב, אולי על חשבון המסורתיים".

בערוב ימיו גם הרב עובדיה הקצין את העמדה שלו בנושא גיוס החרדים. "נצטרך חס ושלום לעזוב את ארץ ישראל, לנסוע לחוץ לארץ, כדי שישחררו את בני הישיבות", אמר בשנת 2013, כאשר גם אז, כמו היום, הממשלה לא הצליחה לחוקק חוק שיסדיר את גיוס החרדים ומעמד תלמידי הישיבות, והם עמדו בפני סנקציות.

המצב החריף אחרי פטירתו של הרב עובדיה, כשהרכב מועצת החכמים של ש"ס השתנה, וחלק מהרבנים החדשים שנכנסו להנהגה צמחו והושפעו מעולם הישיבות האשכנזי. אלו הציגו קו נוקשה ומחמיר יותר. במקביל, גם הלחץ מצד המדינה ומערכת המשפט דחק אותם לעמדת מגננה. "יש שיגידו שהקו הקיצוני הזה הוא כדי להראות שהם יותר צדיקים מהאפיפיור", אומרת מירב עלמה סבר. "יש שיגידו שזה בגלל שהם דואגים שמי שיפגע קודם כול אלו בני הישיבות הספרדים".

"בחורי ישיבות נמצאים במצב הכי גרוע"

אחרי 7 באוקטובר נדמה היה שגם בחברה החרדית מגלים סולידריות ורצון להשתלב ולסייע. אפילו בנו של אריה דרעי עלה על מדים והתגייס – לתקופה קצרה. "יש לי הרבה חברים בקרב החרדים. כולם היו משוכנעים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר שתהיה התקרבות של הציבור החרדי לישראליות, לגיוס, לשותפות בנטל. וקרה בדיוק הפוך", אומר ברק סרי.

בדיעבד מתברר שההתקרבות לישראליות נתפסה בקרב הנהגת ש"ס כאיום קיומי, ודחפה אותה לנקודת קיצון. בינתיים תוקפו של הפטור ההיסטורי של תלמידי הישיבות פקע, בג"ץ פסק שבהיעדר חוק – חובת הגיוס חלה על כולם, וברז התקציבים של החרדים נסגר. הממשלה ניסתה לקנות זמן עם החייאת מתווים ישנים, אבל יולי אדלשטיין, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, דרש הסכמה רחבה, סירב להתקפל – ולכן הוחלף.

אלא שגם הניסיונות של מחליפו, בועז ביסמוט, לא צלחו - וכרגע החרדים נותרו בלי פטור, בלי מתווה, עם סנקציות שמאיימות עליהם פלילית וכלכלית. "במשך הרבה מאוד שנים בג"ץ התחנן למפלגות החרדיות: 'אל תגיעו למצב הזה. תעשו חוק, קחו אחריות'. וזה יכול היה באמת להיפתר מזמן", מבהירה מירב עלמה סבר.

כשאריה דרעי, שמעבר לתפקידו כיו"ר ש"ס גם יושב בקבינט המדיני-ביטחוני ושולח חיילים לקרב, הודיע שהוא גאה בנכדיו המשתמטים – פרצה סערה ציבורית. והחותמת הסופית לשינוי הגישה של ש"ס הגיעה סביב ההצבעה על חוק הקפאת מעצר העריקים החרדים, כשכל חברי הכנסת של המפלגה הצהירו שיש להם קרובי משפחה עריקים שייהנו מהחוק.

אלא שהכעס על נבחרי הציבור של ש"ס מגיע גם מתוך הבית, מצד מי שציפו שהמפלגה ודרעי בראשה יסדירו את מעמדם – וכשלו. "בחורי ישיבות כיום נמצאים במצב הכי גרוע שהם היו בו – יותר מממשלת בנט-לפיד, ושלא לומר מקום המדינה", אומרת היועצת האסטרטגית מורן עג'מי. "כרגע בחור ישיבה, כשהוא הולך ברחוב וסתם עובר באור אדום, הוא יכול להיעצר מאחר והוא משתמט משירות צבאי. הם לא מקבלים הנחה במחיר למשתכן, אין להם הנחה בתחבורה ציבורית".

לאריה דרעי יש הרבה מה להפסיד. מאז שנכנס לש"ס בגיל 25, הוא הפך את התנועה גם למפעל משפחתי משגשג שמספק פרנסה לרבים מבני משפחתו - במוסדות של ש"ס, בעמותות משפחתיות, ובתפקידי מפתח שהושגו בהשפעת המפלגה, בין היתר בקק"ל, בהסתדרות הציונית ובבתי הדין הרבניים. "זאת הפכה להיות 'משפחת בנאי' של עולם הרבנות", אומר אמנון לוי. "זה הרב הראשי פה, ההוא דיין שם, כולם דרעי. ככה נראה נפוטיזם. וזה עצוב מה שקרה. המשפט הזה ש'כוח משחית' – אתה רואה את זה".

האופוזיציה הפנימית ואופציית איזנקוט

בתקופה האחרונה דרעי התמודד גם עם אופוזיציה חזקה מבית. הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה, הפך בשנים האחרונות למוקד כוח עצמאי בתוך ש"ס. דרעי סירב למנות אותו לעמוד בראש מועצת חכמי התורה, ובין השניים יש מחלוקות על הקו הרוחני והפוליטי של המפלגה. במוקד: נושא הגיוס. "זו גזרה שכואבת לכולנו. אם היינו הולכים עם השמאל, הרבה יותר טוב היה", אמר הרב יצחק יוסף באחת מהדרשות השבועיות שלו.

הרב יצחק יוסף חשב שדרעי מחובר מדי לראש הממשלה ולא מצליח להביא הישגים. בחודשים האחרונים החריף את הטון, ובש"ס חששו מהנזק שהקרע הזה יגרום בתקופה של בחירות כל כך גורליות. אבל ברור שלא נגמרו המחלוקות בין השניים. למרות שדרעי כבר הצהיר שש"ס עם נתניהו בכל מחיר, הרב דוד יוסף חושב שלא צריך לפסול את האפשרות לשתף פעולה עם גדי איזנקוט אם יקבל רוב להקמת ממשלה.

אתה רואה סיטואציה שאחרי הבחירות ש"ס הולכת עם איזנקוט לממשלה?
איציק סודרי: "יש ברית עמוקה שנוצרה בין ש"ס לנתניהו. אני לא רואה את הברית הזאת מתפרקת".

ברק סרי: "אם נתניהו יסיים את דרכו, הם יעשו כל דבר כדי או להצטרף לקואליציה של מי שיהיה ראש ממשלה מהצד השני, או לעשות איתם כל מיני עסקאות כדי באמת לשמר את התקציבים ולשמר את עולם התורה ואת רשת החינוך שלהם".

רגע לפני ההכרזה על הבחירות, פרשו מש"ס שניים מהקולות המתונים במפלגה, וכנראה סימנו את דרכה בעתיד הקרוב: חברי הכנסת יעקב מרגי ומשה ארבל, שניהם אגב שירתו בצבא ויש להם גם ילדים משרתים. עכשיו, כ-9 שבועות לפני הבחירות, ש"ס מתחילה את הקמפיין שלה כשהיא בשפל בסקרים. "ש"ס רק התחילה את מערכת הבחירות", אומר סודרי. "בסופו של דבר החרדי קם ביום הבחירות ועושה מה שרבותיו מורים. בקהל המסורתי הסיפור יותר מורכב".

אריה דרעי – נכס או נטל?

בינתיים, בשלטי החוצות שהכינו בש"ס לקמפיין, מופיע רק דיוקנו של הרב עובדיה. דרעי, לפחות בשלב הזה, נעדר.

אריה דרעי היום הוא נכס או נטל לקמפיין של ש"ס?
ברק סרי: "אני חושב שהיום דרעי הוא נטל, הוא אבן ריחיים על צווארה של ש"ס. כל מנהיג אחר עם פחות אנטגוניזם אישי כלפיו יכול להביא יותר מנדטים".

איציק סודרי: "אנשים קודם כול מצביעים לש"ס בגלל הרב עובדיה. כמובן שאתה צריך להביא נציגים טובים ומוכשרים. אני לא חושב שמישהו מערער על היכולות הפוליטיות של אריה או על הכוח שלו. אריה דרעי זה ש"ס וש"ס זה אריה דרעי, זה אחד תלוי בשני".