"תיק 7.10": משפחות קורבנות הטבח הציגו "כתב אישום" נגד הממשלה
נפגעות ונפגעי 7 באוקטובר הציגו מסמך המפרט את המחדל המתמשך לדבריהם • "הקונספציה היא תוצר של החלטות הדרג המדיני במשך 15 שנה", אמרו והתעקשו כי כל מי שהיה בתפקיד ביום הטבח ובשנים שקדמו לו - אינו יכול להמשיך להנהיג את המדינה • אימו של קשת קסרוטי ז"ל השמיעה את השיחה האחרונה שלו, נעם פרי בתו של חיים פרי ז"ל שנרצח בשבי, העידה: ישראל לא ענתה להצעה להשבת חטופים


נפגעות ונפגעי מחדל 7 באוקטובר הציגו היום (שלישי) לראשונה את "תיק 7.10" - מסמך המהווה לדבריהם "כתב אישום נגד ממשלות ישראל בגין אחריותן למחדל". בהצהרה של בני משפחות חטופים ונרצחים, הם אמרו כי כל מי שהיה בתפקיד ביום הטבח ובשנים שקדמו לו - אינו יכול להמשיך להנהיג את המדינה. הם קראו לאזרחים להצטרף למאבק.
• "תיק 7.10" - לצפייה במסמך המלא לחצו כאן


שלי משל-יוגב, אימה של ליבי כהן-מגורי שנרצחה במסיבת הנובה, אמרה בהצהרה כי "האסון הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל, האסון הגדול ביותר של חיינו, לא תוחקר, לא הוסקו מסקנות ולא נמצאו אשמים". לדבריה, "הקונספציה המוטעית, זו שהביאה את ליבי לקבורה באדמה, היא תוצר של החלטות מדיניות של הדרג המדיני במשך 15 שנה". היא פנתה בדבריה לראש הממשלה בנימין נתניהו: "שבוע לפני 7 באוקטובר רונן בר המליץ לך לחסל את סינוואר. אם רק היית מקשיב, ליבי שלי הייתה פה לידי. רה"מ, למה יש לי קבר לבכות עליו ולא ילדה שמחה בבית?".

נטליה קסרוטי, אימו של קשת שנרצח במסיבת הנובה, השמיעה את ההקלטה האחרונה של בנה משעה 7:06 בבוקר הטבח. "אני קוראת 'מזוודות כסף' ואני רואה את קשת מתחת לגשר", תיארה קסרוטי. "כמה מהכסף הזה הפך למנהרות? לנשק? ליכולת שאפשרה לחמאס להגיע לילד שלי? אני לא מאמינה שאני עדיין מתחננת לצדק, לאמת, לדעת איך הגענו ליום ההוא. התפטרות זאת לא קבלת אחריות. ללכת הביתה עם פנסיה שמנה זה לא לשלם מחיר. כל מי שיימצא אשם חייב לשבת מאחורי סורג ובריח עד נשימתו האחרונה".

"מחדל של שנים, לא של שלוש שעות"
עינב צנגאוקר, אימו של שורד השבי מתן צנגאוקר, הסבירה כי "מחדל 7 באוקטובר לא התחיל בשעה 6:29. הוא היה מחדל ארוך ומתמשך של שנים של הנהגה, מדיניות וקונספציה שהובילו את מדינת ישראל אל אותו יום ארור. אנחנו מסרבים ליפול לספינים ולצמצם את הדיון על המחדל לשלוש שעות בבוקר 7 באוקטובר". לדבריה, "'תיק 7.10' הוא מסמך עובדתי ומקצועי על כל ההחלטות והמדיניות שקדמו למחדל. זהו כתב אישום חמור ומהדהד נגד ממשלות הקונספציה".

פרופ' אפי שהם, אביו של סמ"ר יובל שהם שנפל בקרב בעזה, התייחס למדיניות חיזוק חמאס. "במהלך כל התקופה הזו לא מיטט ראש הממשלה את חמאס - הוא ביצר אותו באמצעות העברות כספים מקטאר ובאמצעות מניעת פגיעה בראשיו גם ימים לפני הטבח", אמר שהם. "תפיסת הביטחון שנבעה ממדיניותו במשך הקדנציה הארוכה ביותר בתולדות המדינה קרסה קריסה מהדהדת. אדם שכזה אינו יכול להתמודד בבחירות. אדם כזה אינו יכול לכהן כראש ממשלה".

מישל אילוז, אביו של גיא שנחטף ונרצח בשבי, אמר: "לא החזירו את כל החטופים. אנחנו לא קיבלנו את גיא בחזרה, קיבלנו מממשלת ישראל קבר לבכות עליו. שנתיים הגופה של גיא הייתה מוטלת בעזה. סתם. היה ניתן וחובה על ממשלת ישראל לחלץ את כל החטופים שהיו בחיים. ב-2018 ממשלת ישראל ביקשה מהקטארים להעביר כסף לארגון שהכריז שהוא רוצה להשמיד ולרצוח כל ישראלי וישראלית. לקחתם בחשבון שזה ייגמר בקרוב ל-2,000 קברים?".

ההצעה להשבת חטופים שלא נענתה
"אני יכולה היום לספר שבנובמבר ודצמבר 2023 שמעתי בעצמי מגורמים שונים המתווכים במו"מ שהייתה הצעה ממש בימים הראשונים למלחמה להחזיר את החטופים האזרחים", העידה נעם פרי, בתו של חיים פרי שנרצח בשבי. "מדינת ישראל קיבלה אותה, ובכלל לא ענתה עליה. זה לא היה בסדרי העדיפויות שלהם. אבא שלי ועשרות חטופים נוספים היו יכולים לחזור אלינו בחיים. מי שהובילו את המחדל לא יאחדו ולא יתקנו. מי שהיה עם היד על ההגה חייב ללכת הביתה".

גיל דיקמן, שבת דודו כרמל גת ודודתו כנרת גת נרצחו, הוסיף: "נתניהו אומר שלא העירו אותו ב-7 באוקטובר, אבל כאן, בתיק 7.10, יש 1,000 שעונים מעוררים. לא נרשה לכם לקבור את מחדל 7 באוקטובר. אנחנו נרדוף אתכם אולפן-אולפן, פאנל-פאנל. בכל מקום שבו תנסו למחוק את המחדל - אנחנו נהיה שם מולכם, כמו אות קין על המצח. זאת משימת חיינו לדאוג שהבחירות הקרובות יהיו רק על שאלה אחת: האם ניתן למי שהוביל אותנו לאסון להוביל אותנו למחדל הבא?".

"הפקרה מודעת של חיי אדם"
מירב סבירסקי, שאיבדה את שני הוריה ואת אחיה איתי, טענה כי "זו הייתה הפקרה מודעת: של חיי אדם, של ביטחון האזרחים ושל ביטחון המדינה". לדבריה, "בארבע השעות האחרונות לחייהם, להורים שלי לא הייתה מדינה. לא היה מי שיגן, לא היה מי שישמור, לא היה מי שיציל. לאיתי נוספו עוד 99 ימים של סיוט מתמשך. 99 ימים שבהם המדינה יכלה להציל אותו, אם רק הייתה מתעדפת את חייו ואת החזרתו".

לישי מירן לביא, שהייתה בת ערובה ובעלה עמרי מירן נחטף, סיפרה: "אני בחרדה עצומה מכך שאנחנו מובלים שוב באותה דרך הרסנית שהובילה אותנו לאותו יום נוראי. נשקים שנקנו בכסף קטארי שהועבר על ידי ממשלת ישראל הוצמדו לראשים של הילדות שלי, בבית שלנו בנחל עוז. השקט המדומה אינו ביטחון - הוא היה תוכנית הטעיה שממשלת ישראל קנתה בשקיקה".

נעמי אור אופק בת ה-16, קרובת משפחתם של דרור ויונת אור שנרצחו, סיכמה: "7 באוקטובר הוא תוצאה טבעית של קו שנמשך מאז שנולדתי. הם לא זכאים לחמת הספק. יש אשמים ברורים למחדל והם מתחמקים מהאחריות. אני עוד שנתיים אתגייס להגן על המדינה, ואני דורשת שמי שיהיו אמונים על לקיחת ההחלטות יהיו אנשים שראויים לכך".
