התחקיר שהסתיים בפיצוץ: הקבלן פעיל הליכוד, הקשרים - וזיהום מי השתייה

לפני חודש וחצי, חבר מרכז הליכוד אשר מילול חיתן את בתו באולם מפואר. על החלק האומנותי היה אחראי אייל גולן, ובשולחנות ישבו כל המי ומי של מפלגת השלטון: חברי הכנסת ניסים ואטורי, אושר שקלים ודוד ביטן, כמו גם שרת התחבורה מירי רגב ושר האנרגיה והתשתיות אלי כהן.

האב הגאה, מילול, הוא גם אחד מקבלני הביוב החזקים במרכז, ומי שאמון בתחום על שורת ערים גדולות. הסיפור שאנו מביאים לגביו מעורר לא מעט שאלות: האם הוא מנסה להשתמש בקשריו הפוליטיים כדי להשאיר את הסירחון עמוק בביוב?

השיטה הפיראטית

כבר שנים שאשר מילול בעסקי הביוב. בשנים האחרונות, באמצעות החברה שלו הראל יוסי, הוא זכה במכרזים ברעננה, פתח תקווה, רמת גן, בני ברק, בת ים, חולון, אזור, בית דגן, קריית אונו ועוד. כל מכרז כזה שווה כ-2 מיליון שקלים בשנה.

בתמורה, הוא אמור לתחזק את מערכות הביוב ולפתור תקלות. זה דורש במקרים רבים לשאוב את הביוב ולשפוך אותו במתקן טיהור מוסדר. כל ביובית צריכה לתאם זמן הגעה, להמתין לא מעט ולהעביר תשלום בכל פעם. כלומר, הרבה משאבים ששווים הרבה מאוד כסף.

עם זאת, מילול בנה שיטה פיראטית ולא חוקית משלו - וכך זה עובד, שלב אחר שלב: ביובית יוצאת לקריאה באחת הרשויות שעליהן מילול אחראי. היא שואבת את הביוב, אבל במקום לנסוע למתקן הטיהור, היא עושה את דרכה לאזור התעשייה הצפוני בראשון לציון, סמוך לבית דגן, שם מילול שכר שטח גדול של ארבעה דונם, שלפי הסכם השכירות נועד לחניית רכבים בלבד.

צוות של חדשות 12 תיעד את הביובית שופכת את התכולה שלה לתוך בור ענק שנחפר במיוחד בשביל זה. לאחר מכן, משאית של החברה שופכת חול נקי לאותו הבור, ואז מגיע באגר, שמערבב הכול ומייצר בוצה שמטשטשת את הריח ואת העובדה שמדובר בביוב מסוכן ומזהם במיוחד. גם מדורה הוצתה כדי שהעשן יטשטש את הריח.

בשלב הבא בשיטת מילול, מעמיסים את הבוצה על משאיות שיוצאות למוקדים שונים, בהם הן מפזרות אותה. בין אם בשכונת מגורים בחולון, ליד נחל איילון, צמוד לבניין עיריית קריית אונו או בפרדס במושב זיתן - בכולן המשאיות של מילול שופכות את הבוצה המסוכנת.

אורלי בביצקי, מנהלת המחלקה הכלכלית וחוסן אקלימי ב"אדם טבע ודין", אמרה בראותה את התיעודים שהצגנו לה מהשטח של מילול: "יש פה כל כך הרבה סיכונים. דבר ראשון, יש את הסיכון הישיר, כמובן, לבריאות. תחשוב שאתה פשוט רץ על אדמה שכזאת ועולה אבק מזוהם. תחשוב שהילדים הולכים לפרדס, אפילו בשביל לשחק מחבואים, ושמים את היד בתוך האדמה - ואחרי זה בתוך הפה. אגב, אין ספק שהרעלנים וכל מה שנמצא בביוב הזה כשהוא נזרק בפרדס יגיע לתפוזים - ואז יגיע אלינו".

כל האופרציה הזאת של מילול נשמעת מורכבת? אז מתברר שהיא שווה לו הרבה כסף - לפחות מאות אלפי שקלים. לפני שנתיים, בתביעה, בין היתר נגד מילול, סביב השימוש במתחם בראשון לציון, הוגשה לבית המשפט חוות דעת מטעמו של ברוך ובר, אחד המומחים הגדולים בארץ לזיהום קרקע ובכיר לשעבר במשרד להגנת הסביבה.

הוא כתב: "קיום בור שפכים פיראטי במתחם בו מי התהום קרובים מאוד לפני הקרקע (5 מטר) מהווה חשש ודאי לזיהום הקרקע וכן לזיהום מי תהום. השפכים מכילים מתכות כבדות כגון אלומיניום, אבץ, נחושת ושמן מינרלי שהם מזהמים הידועים כמזהמי קרקע".

מדיגום קרקע שוובר ביצע בשטח של ערכי PTH הפחממנים, נמצא ריכוז של 23,440 מיליגרם לכל קילוגרם, כאשר המקסימום המותר באזור שסמוך למי תהום הוא 350 מיליגרם בלבד. כלומר – פי 67 מהמותר.

"הוא בעצם לוקח שטחים עצומים שלא ניתן יהיה לבנות בהם", אומרת אורלי בביצקי. "אנשים שיגורו שם או שיהיו להם משרדים במקום - זה לגמרי יגיע אליהם. אם לא בצורה הישירה, אז בצורה העקיפה. אנחנו נשלם על זה מאוד ביוקר".

בתגובה לתביעה, לפני חודש וחצי מילול הגיש תצהיר לבית המשפט. יש פער גדול בין הדברים שהוא כותב תחת אזהרה - לבין התיעוד שצולם ממש באותו הזמן: "השימוש שעושה החברה במקרקעין מצטמצם להחניית משאיות, כלי רכב ומשרדי החברה בלבד. החברה אינה מבצעת במקרקעין פעולות שאיבה, ריקון, טיפול בשפכים, הזרמה לקרקע והשלכת פסולת. החברה מקפידה על פינוי שפכים ותכולה לאתרים מורשים ועל פי הוראות הדין".

העדיפות שניתנה למילול במכרזים

אופרציית הזיהום הזאת מתרחשת באמצעות צי הביוביות שמחזיק קבלן הענק מילול. אלה מתחזקות את מערכות הביוב בשורה ארוכה של מכרזים, ברשויות המקומיות ובתאגידי המים. לא מעט מהמכרזים שאליהם ניגש נוסחו באופן שצמצם מאוד את מספר הקבלנים שיכלו לנצח.

לפני שנה יצא מכרז במי רעננה. במכרז ניתנת עדיפות משמעותית למי שכבר נותן שירותים בלעדיים לפחות בשלושה תאגידי מים גדולים באזור. רק שניים עומדים בזה - בהם מילול. עדיפות נוספת ניתנת לקבלן שמחזיק בבעלותו משאית רמסע כבדה. מילול הוא מקבלני הביוב הבודדים שמחזיקים במשאית הזו, משום שאין בה צורך לעבודות אחזקה. עדיפות יקבל גם קבלן שיש לו תעודת iso 45001 או תעודת iso 14001 - דרישה חדשה שמילול הוא מהבודדים שעומד בה. ויש עוד העדפה מוזרה: המרחק מכתובת המשרד של הקבלן - עד 30 ק"מ. המרחק מהמשרד של מילול אז בראשון לציון לעיר רעננה הוא 28 ק"מ. מילול זכה בסופו של דבר במכרז.

שנה לפני כן, יצא מכרז במי אונו. הסעיף המוזר של המרחק מהמשרד הופיע גם כאן. הפעם, מצומצם ל-15 ק"מ. משרדו של מילול מרוחק 13 ק"מ מהעיר. ובסעיף אחר, שוב מופיעה משאית הרמסע, שכאמור לא נדרשת לסוגיית הביוב. גם כאן מילול זכה, יחד עם קבלן נוסף.

מילול זכה במכרז לאחזקת מערכות ביוב של מי רמת גן ב-2024, אולי זה קשור לכך שגם פה יש תעדוף למשאית רמסע שאינה נדרשת ולתקני ה-iso הנדירים.

עד כמה הוא מחובר שם לכאורה? בגלובס פורסם על חשש שמסמך פנימי בנוגע ליריב עסקי של מילול דלף מתוך מי רמת גן לידיו של מילול, שעשה בו שימוש כדי לפגוע במתחרה שלו.

עורך הדין יוסי לוי, שותף מייסד במשרד "יוסי לוי ושות'", אמר לחדשות 12: "אם יש תנאי כמו המשאית או תנאים אחרים, שהם לא נדרשים, או מרחק מהעירייה הרלוונטית, שהוא לא נדרש, אני מניח שאם אתה פונה לבית משפט ואתה מוכיח שיש בזה העדפה של קבלן x לעומת קבלן y, אז בית המשפט ידרוש מהרשות או מהגוף הרלוונטי לבטל את התנאים המפלים האלה".

בבני ברק, מילול ניגש למכרז עוד ב-2019. תנאי הסף היו קשיחים מאוד: דרישה להתקשרות ענק קודמת במשך ארבע שנים רצופות ודרישה למה שמכונה "סיווג קבלני 200 ג-4" - נדיר מאוד ולא נדרש לפעילות הזאת.

הוא זכה במכרז עם חברה נוספת, אלא שתקופת המכרז הסתיימה בסוף 2024. עם זאת, כבר שנה וחצי שהתאגיד ממשיך לאפשר לו לעבוד ולקבל מיליונים בלי מכרז. בימים האחרונים, עמותת היחידה הכלכלית הגישה עתירה לבית המשפט. עד שזו תתברר, כבר יותר משנתיים מתנהלת תביעת הענק על השטח המזהם לכאורה בראשון לציון - ונדמה שלאיש לא אכפת.

הקשרים לצמרת הליכוד

התביעה הזאת היא לא רק נגד מילול ובעלי הקרקע, אלא גם נגד עיריית ראשון לציון והמשרד להגנת הסביבה. כלומר, כבר שנתיים שבמשרדה של השרה עידית סילמן יודעים מה מתרחש שם בשטח וכלום לא קורה. רק לפני חצי שנה אותה סילמן עשתה את השבת במלון בחיפה עם כמה שרים, חברי כנסת וחברי מרכז, בהם מילול.

הוא אדם חזק, משתמש לא פעם באיומים, כמה מהמרכזים שניצח בהם מעוררים שאלות קשות - והוא מזהם לכאורה את הקרקע בלי תגובת הרשויות. נדגיש, אנחנו לא יודעים מה הסיבות לכך ומי אחראי לזה, אבל הוא עצמו מנופף בשמות של פוליטיקאים, שחלקם פוקדים את ביתו - והקשרים שלו בליכוד רבים וקרובים.

אשתו, חגית מילול, הצטלמה פעם אחת עם מירי רגב כשאירחה עם בעלה חגיגת פורים בביתם. בתיעוד נוסף, חגית שרה ליד חבר הכנסת דוד ביטן במסע למרוקו. בפעם אחרת, בני הזוג מילול אירחו את שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, שאמון על תאגידי המים. כהן, כאמור, בילה רק לפני חודש וחצי בחתונת בתו של קבלן הביוב מילול לצד שרים וחברי כנסת נוספים מהליכוד. עם זאת, כהן השיב כי מעולם לא התבקש או עסק בענייניו של מילול.

אז האם מילול מנסה להשתמש בקשריו הפוליטיים לטובת עסקי הביוב? מהקלטה מחודש מאי האחרון שהגיעה לידי חדשות 12 הוא נשמע מאיים על יריב עסקי: "שמע יא סמרטוט רצפה, מדבר אשר מילול. תיזהר, למה עוד קצת אני משנה את המדיניות שלי ואומר ל-**** 'קח את כל מה שיש לי, לך לאן שאתה צריך לגורמים המשטריים'. ואם צריך שאני אזרז את זה, אחיך יודע שאני קשור עם בן גביר ועם כולם. אז סמרטוט, תתחיל להירגע!".

השר בן גביר השיב כי אין לו שום היכרות עם איש בשם הזה, שהשתמש בשמו על דעת עצמו. אז הגענו מתחת למשרדו של מילול כדי לשאול אותו בדיוק את זה, וגם על הקשרים שלו לאלי כהן ועל הפעילות הפיראטית שלו לכאורה. והוא פתח עלינו פה ג'ורה. היה אלים ובשפת ביבים ירד נמוך מאוד.

אם כן, זה נמשך כבר שנים - בלי הפרעה. מה שהתחיל כפתרון פיראטי, הפך כבר לשיטה סדורה שמוכרת לרשויות, ואיש לא עושה דבר מול ממדי הזיהום האלה. אלה שאמורים לפקח ולאכוף, סותמים את האף ומאפשרים לחבר מרכז הליכוד הכוחני למלא את הפרדסים והיישובים שלנו בשפכים של ביוב.

התגובות

תגובת עורך הדין גיא אופיר, בא כוחו של אשר מילול: "החברה של מילול פועלת למעלה מ-20 שנים ללא רבב. הכתבה שגויה, מסולפת, פוליטית ומגמתית. לא ניתן להסתיר שפיכת מי ביוב משום שהריח חזק ומתפשט לכל עבר. התיעודים מציגים מים שאינם מי ביוב. המשאיות המופיעות בכתבה אינן של מרשי. המשרד להגנת הסביבה ערך בדיקת פתע ואישר שמרשתי לא זיהמה את הקרקע".

"התביעה בראשון לציון צפויה להימחק השבוע. החברה של מרשי זכתה בחלק זעום מהמכרזים בתחום המים והביוב, בלי הנחות, הקלות או קשרים, אלא בשל הצעות המחיר הנמוכות והשירות המעולה. אין לה שליטה על תנאי הסף, שאינם ייחודים למכרזים בהם זכתה".

"הכתב וצוות הצילום יצרו פרובוקציה אלימה ומתריסה בכניסה למשרדים כדי לייצר עימות יזום שיצטלם טוב. כאשר הוצע לכתב לעלות למשרד ולעיין במסמכים, הוא סירב".

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "התביעה אינה מוכרת למשרד ולא התקבלה כל פנייה בנושא".

תגובת תאגיד מי רעננה: "הקבלן המדובר זכה במכרז פומבי ושקוף שנוהל על פי חוק. דרישות המכרז נכתבו בהתאם לצרכי התושבים".

תגובת תאגיד מי ברק: "התאגיד פעל ללא דופי ותהליכי המכרז התבצעו בהתאם לדין. ההתקשרות המשיכה בעקבות תום כהונת מנכ"ל התאגיד. כשימונה מנכ"ל חדש, ייצא מכרז חדש".

תגובת תאגיד מי אונו: "המכרז היה תחרותי, תנאי הסף אפשרו השתתפות רחבה, ונבחרו שני זוכים על פי ציון איכות. הקריטריונים נועדו לבחון בין היתר זמינות ניהולית ותפעולית והעמדת משאבים עצמאית".

תגובת תאגיד מי רמת גן: "המכרז היו מספר חברות שעמדו בתנאי הסף והייתה תחרות הוגנת, שקופה ועניינית. בבדיקת עומק לא נמצא כי גורם מתוך התאגיד הדליף מידע בכוונת מכוון. בעקבות המקרה תוקנו ליקויים".