תשובת המדינה לבג"ץ: חוק הקפאת מעצרי תלמידי הישיבות אינו חוקתי – ודינו בטלות
בכתב תשובה שהגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון, נקבע כי תיקון 28 לחוק שירות ביטחון פוגע קשות בשוויון בנטל ובאכיפת החוק הפלילי • לדברי היועמ"שית, הוא מנוגד לעמדת צה"ל ונחקק בהליך שבו נפלו פגמים חמורים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה היום (שישי) לבית המשפט העליון כתב תשובה חריף, שבו קבעה כי תיקון 28 לחוק שירות ביטחון - המקפיא הליכי מעצר ואכיפה נגד תלמידי ישיבות - אינו חוקתי ודינו להתבטל. התשובה הוגשה לקראת הדיון בבג"ץ ב-28 ביולי, שייערך בהרכב של תשעה שופטים בעקבות חמש עתירות שאוחדו נגד החוק.

בעמדתה מבהירה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי החוק יוצר "מנגנון חסינות קבוצתי" המפלה בין אזרחים ופוגע קשות בזכות החוקתית לשוויון. לדבריה, מדובר בפגיעה כפולה: הגדלת הנטל על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים – בייחוד לאחר הארכת השירות ל-32 חודשים בתיקון 29 – לצד יצירת נורמת אכיפה פלילית מפלה, המקפיאה מעצרים רק עבור מיועדים לשירות שהצהירו כי הם תלמידי ישיבה.
עמדת היועמ"שית נשענת גם על התנגדות חריפה של הדרג הצבאי, בראשות הרמטכ"ל זמיר, שהזהיר במכתבו כי החוק מעניק תמריץ מובהק לאי-התייצבות לשירות. בצה"ל הדגישו כי בעקבות הלחימה הרב-זירתית קיים צורך ביטחוני דחוף בתוספת של 12,000 חיילי חובה, וכי הטלת משימת בחינת התצהירים על הצבא תפגע באמון הלוחמים ותסיט משאבים בעיצומה של מלחמה.
בנוסף, מצביעה בהרב-מיארה על פגמים קשים בהליך החקיקה, ובהם שימוש פסול בדין רציפות על הצעת חוק משנת 2022 שאינה קשורה לנוסח הסופי, והחלפתו הפוליטית של יו"ר ועדת החוץ והביטחון אדלשטיין.
לסיכום קובעת היועמ"שית כי החוק אינו עומד במבחני פסקת ההגבלה, ועל בית המשפט להורות על ביטולו המלא והמיידי.