בג"ץ דן בעתירה נגד איסור המעקב בקלפיות - והציע להחזיר את ההחלה לדיון במליאת הבחירות

דרמה בבית המשפט העליון: שופטי בג"ץ דנו היום (רביעי) בעתירת מפלגת הליכוד נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על נציגי המפלגות בקלפיות לעדכן בזמן אמת באפליקציות מי מימש את זכות ההצבעה ומי טרם הצביע. במהלך הדיון נרשמו חילופי דברים נוקבים בין השופטים לבין בא כוחו של הליכוד, עו"ד אילן בומבך, שהזהיר מפגיעה קשה במפלגתו. למרות זאת, השופטים הציעו לבחון מחדש את ההחלטה שהתקבלה.

הרכב השופטים, יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, ביקרו את ההחלטה של השופט סולברג, והציעו להעביר את הסוגיה למליאת הבחירות, שם לליכוד יש רוב. "לדעתנו נושא הסמכות קשה לנו", אמרו. "אנו לא חושבים שלראש הוועדה יש סמכות מלאה אלא לכל הוועדה. אנו מציעים שמי שידון בעניין תהיה ועדת הבחירות ואם לא תהיה הסכמה אנו נוציא צו על-תנאי".

כמו כן, השופטים ביקרו גם את התנהלות המדינה: "אנו לא מבינים איך יכול להיות מצב שהפרקליטות מייצגת את היועמ"שית, את סולברג ואת ועדת הבחירות, שלהם עמדות מנוגדות בעניין זה".

חילופי הדברים בין בומבך לשופטים

"מבחינת הליכוד מדובר בפיגוע. זה הורס למפלגה את הבחירות", טען עו"ד בומבך נגד ההחלטה של סולברג. השופטת יעל וילנר הסתייגה מיד מהשימוש במונח, ובומבך מיהר לתקן את ניסוחו: "זה מסב נזק אדיר לליכוד".

ההרכב הקשה על נציג המפלגה והבהיר כי אין בסיס חוקי לפעילות המעקב שהתבצעה עד כה. במקביל, בחנו השופטים אם סולברג היה צריך להביא את הנושא להכרעת מליאת ועדת הבחירות המרכזית או להסתפק במתן חוות דעת.

כשעו"ד בומבך מחה על שינוי הנוהג בסמוך למועד הבחירות, הוא הדגיש את המשאבים שהושקעו במערך זה: "הליכוד היא מפלגה ותיקה בעלת מאגר בוחרים גדול ששקדה עליו הרבה מאוד שנים, וברור שהיא רוצה להשתמש במידע שברשותה. לליכוד יש תוכנה ייעודית וכל האמצעים שלה מכוונים לעסוק בזה". השופט כבוב הקשה בתגובה: "אז המבחן הוא למי יש פנקס בוחרים עתיק יומין ויכול לדלות פרטים?", והזכיר כי האיסור חל באופן שווה על כל המפלגות.

סוגיית הפגיעה בפרטיות עמדה במוקד ביקורת השופטים. השופט שטיין הדגיש: "מרגע שיש מאגר ואתה יכול לדעת מי הצביע ומי לא הצביע, זו כניסה למידע אישי ולכן זה יכול להיות פגיעה בפרטיות".

השופטת וילנר הרחיבה על הסכנה החברתית והפוליטית שבחשיפת הנתונים: "זו פגיעה בפרטיות גם במרחב התודעתי. המידע הזה חושף את הדעה הפוליטית. למשל, יש יישובים קטנים שיכולים לדעת שאם אדם לא מצביע - אולי הוא לא בעד מפלגה מסוימת. ברגע שיש חשיפה של מידע כזה, יש פה בוודאי פגיעה בפרטיות מובהקת". כשבומבך טען כי מדובר במידע מתוך פנקס הבוחרים המותר לשימוש, קטעה אותו וילנר: "זה לא מידע פנקס. זה משהו אחר".

עימות נוסף נסב סביב שאלת סמכותו של סולברג להטיל את האיסור. כשבומבך טען כי סולברג פעל בחוסר סמכות, השופטים הקשו עליו. "הוא רשאי לבוא ולומר כי מאחר שזו פגיעה בפרטיות הדבר אסור", אמרה וילנר. "הטענה היא שזו החלטה קלאסית, רגילה, של יו"ר רשות מנהלית שבוחן התנהגות של עובדי הרשות והאם הם פועלים כדין".

השופט שטיין חידד את הנקודה בדוגמה קיצונית: "נניח שאחד המשקיפים בקלפי עושה הטרדה מינית, או פורץ למכונית. אז יו"ר ועדת הבחירות לא רשאי להתערב ולהחליף אותו? יש ראיות שמישהו פעל בניגוד לחוק, אז הוא מתערב".

השופט כבוב סיכם את תפקידם הממלכתי של הנציגים בקלפי מול האינטרס המפלגתי: "יו"ר ועדת הבחירות אומר: 'אני ממונה על הנציגים בקלפי, אני קובע מה מותר ומה אסור להם לעשות'. הם מעבירים חומרים לגורמים חיצוניים. האם אסור לו להורות להם להימנע מכך? אתם אמונים על טוהר הבחירות במובן הפרקטי ואתם הזרוע הארוכה שלו".