בג"ץ קבע: "הליכי הביקורת על 7.10 נעשו בחוסר סמכות"
השופטים קיבלו את העתירות נגד מבקר המדינה ופסלו שמונה הליכי ביקורת על מחדל 7 באוקטובר • ארבעה דוחות בוטלו בשל חוסר סמכות לעסוק במדיניות ביטחונית ואסטרטגיה • ארבעה נוספים הוחזרו לשלב המקדמי בשל פגיעה בזכות הטיעון של המבוקרים

בג"ץ קיבל היום (שני) פה אחד שתי עתירות נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע להליכי הביקורת שפתח על אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי המבקר פעל בחוסר סמכות בחלק מהנושאים, וכי בהליכים אחרים נפגעה זכות הטיעון של הנבדקים. פסק הדין ניתן בהסכמת השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
• לקריאת תקציר פסק הדין - לחצו כאן

העתירה הראשונה, שהוגשה על ידי הסנגוריה הצבאית הראשית, עסקה בבדיקות של נושאי ליבה ביטחוניים ובהם הגנת הגבול ברצועת עזה ומהלך האירועים ב-7 באוקטובר. השופטת ברק-ארז הסבירה כי סמכותו של המבקר היא לערוך "ביקורת", שתכליתה היא השוואת פעולות לנורמה נוהגת, להבדיל מ"חקירה" המכוונת לבירור המציאות העובדתית עצמה. היא הוסיפה כי סמכותו של המבקר אינה חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון.
העתירה השנייה, שהוגשה על ידי התנועה למען איכות השלטון, התמקדה בדוחות שכבר גובשו בטיוטות והופצו להתייחסות, כמו הבדיקות על אבטחת המסיבה ברעים והטיפול בחללים האזרחיים. בג"ץ קבע כי מבקר המדינה פגע בזכות הטיעון של הגורמים שעלולים להיפגע מהמסקנות. השופטים הבהירו כי אין מקום למימוש של זכות הטיעון רק לאחר שהטיוטות הכוללות אחריות אישית כבר גובשו, ולכן המבקר יוכל להמשיך בביקורות אלה אך ורק מבלי להסתמך על הטיוטות הקיימות.
בפסק הדין צוין כי בנסיבות שבהן כבר הוכר הצורך בהקמתה של ועדת חקירה, נודעת עדיפות לכך שנושאים אלה ייבחנו על ידה. השופט גרוסקופף הוסיף כי ועדת חקירה היא המנגנון שצריך להתייחס למכלול היבטי המחדל, ולא רק לאותו חלק מוגבל שאותו יכול מבקר המדינה לבחון. "אין מקום, בעת הזו, להמשיך בביצוע ביקורות מבקר המדינה בתחומים האמורים, הנוגעים לנושאים שבליבת העניין", כתב גרוסקופף בהחלטתו.

בתנועה לאיכות השלטון אמרו לאחר ההחלטה: "בית המשפט אימץ את הטענה שעמדנו עליה לאורך כל הדרך - שאסור לגבש מסקנות אישיות כלפי בכירים בלי לשמוע אותם תחילה, וכי טיוטה שמטילה אחריות אישית יוצרת נרטיב ונקודת ייחוס שפוגעים בחקר האמת ובהגינות ההליך. צדקנו לאורך כל הדרך: חקירה של האסון הגדול בתולדות המדינה חייבת להיעשות כמו שצריך, באופן יסודי, הוגן ומקצועי. פסק הדין מחזק את העמדה העקבית של התנועה לאיכות השלטון שהמנגנון היחיד שיכול לחקור את האירועים בצורה מקיפה ובלתי תלויה הוא ועדת חקירה ממלכתית. נמשיך לעמוד על המשמר עד להקמתה".
גם במועצת אוקטובר בירכו על החלטת בג"ץ: "ההחלטה קובעת באופן חד וברור כי לא ניתן להחליף ועדת חקירה ממלכתית באמצעות הליכי ביקורת של מבקר המדינה. כבר אלף ימים שהאמת נדחית, מטויחת וממתינה. היום קיבלנו תזכורת נוספת לכך שהדרך היחידה להגיע לחקר האמת היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית, בלתי תלויה ובעלת סמכויות מלאות לחקור את כל הדרגים".
"לא מאמין בניקיון הכפיים של החקירה"
באופוזיציה סירבו לשתף פעולה עם הביקורת של אנגלמן בנושא. בפגישה שקיים ראש האופוזיציה יאיר לפיד עם צוות מטעם המבקר בספטמבר 2024, אמר לפיד כי "מדובר במבקר מטעם, שהורה על החקירה רק כדי לסייע לראש הממשלה נתניהו לחמוק מחובתו להקים ועדת חקירה ממלכתית".
לפיד הוסיף כי "במקום לדבר על אחריות וחקירות אובייקטיביות, ראוי שהמבקר ידאג שבלשכת ראש הממשלה לא יגרסו וישנו פרוטוקולים ויקימו ועדת חקירה ממלכתית מיד. אני רוצה לומר בפתיחה לפרוטוקול - אני לא מאמין בניקיון הכפיים של החקירה הזו. אני מניח ומקווה שהנוכחים פה הם אנשים הגונים, אבל לצערי זה לא מה שאני חושב על המניעים של המבקר לפתוח בחקירה הזו, בעיתוי הזה".
