"זו המהפכה האמיתית": המגמות בחברה החרדית, שתשנה את פניה?
מאשת האברך, דרך החרדים שלומדים ליבה - ועד היוצאים בשאלה: בתחקיר מיוחד בחנו את כל הקשת החרדית, בניסיון להבין: מה יהיה עתיד החברה הזו בשנת 2048, כשהמדינה תחגוג מאה שנים להיווסדה. האם היא תהיה הרוב? ומה באשר לגיוס לצה"ל, ולעולם התעסוקה? "כשישראל תהיה בת 100", חלק ראשון בסדרת כתבות

עוד 22 שנים בלבד ישראל תרשום ציון דרך משמעותי - מאה שנים להיווסדה. בפרק הראשון של סדרת כתבות מיוחדת, "כשישראל תהיה בת 100", צללנו אל סוגיה שמעסיקה מאוד את החברה הישראלית - הדמוגרפיה החרדית, שמציבה למדינה אתגרים כלכליים וביטחוניים לא פשוטים. אחת השאלות הקריטיות שעלו בתחקיר היא האם החברה החרדית ב-2048 תיראה כמו זו של היום. המומחים, באופן מפתיע, די בטוחים שלא, וגם מטילים ספק בטענה שבסופו של דבר החרדים יהיו הרוב.
את התחקיר שלנו התחלנו בחיים החרדיים המוכרים לישראלים: בית שבו האישה מפרנסת, והבעל אברך. לרבקי בלאו ובעלה תשעה ילדים. היא בעלת מכון קוסמטיקה, והמשפחה מתקיימת בעיקר מהשכר שהיא מרוויחה. מהר מאוד, משיחה על החיים עצמם, הגענו לנושא השיחה אולי הנפיץ ביותר כיום בחברה הישראלית, גיוס לצה"ל.

"האם בעתיד יותר חרדים יתגייסו? ברור", אומרת בלאו. "אבל האם החברה כחברה תגדל את בניה ל'יאללה, גיל 18, הולכים לצבא'? זה לא יקרה גם לא עוד 300 שנה. אני כל היום דואגת שהוא (הילד שלי) ימשיך ללכת בדרך התורה והמצוות. אני אוהבת את הילדים שלי ואני אקבל אותם כמו שהם, אבל אם אחד מהם יהפוך להיות חילוני, כל יום, כל רגע, כל שעה זה ישרוף לי בנשמה".
ברור, ואני עדיין רוצה להגיד לך, שישרוף לך בנשמה פחות מאשר אם הוא לא יהיה.
"אני לא בטוחה".
נשים חרדיות בפוליטיקה? "זה יקרה"
אחת השאלות בנוגע לחברה החרדית היא תפקיד האישה כמפרנסת מצד אחד, אבל כזו שאסור לה להיות בתפקיד ציבורי. "נשים יוצאות לעבודה לא בשביל להגשים את עצמן בהכרח, לא בשביל לעשות משהו מעניין, בעיקר בשביל לתמוך בתורה של הבעל", אומרת ד"ר נחומי יפה מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "במובן הזה, זה משמר מאוד את כל המערכת השמרנית או המסורתית".
לדבריה, "יש נשים שהיציאה לעבודה והחשיפה לעולם הופכת אותן להיות שומרות הסף, הן אומרות, אנחנו יודעות מה יש בעולם המערבי, אנחנו יודעים מה יש ל'גויים' להציע, ואנחנו, אנחנו נשמור, בעיקר את הבנים שלנו, מלהיחשף לכל התועבות האלה. וחלק מהנשים הן סוכנות שינוי, הן פוגשות את העולם ואומרות, וואו, יש הרבה דברים מורכבים בעולם, ויש גם הרבה טוב. אבל יש יותר נשים שהן שומרות על החומות (מאשר סוכנות שינוי, י"ש)".

אבל הרבה מהנשים האלה כבר מתחילות לגעת בתקרת הזכוכית, ולפי יפה, מדובר בתקרה שבסופו של דבר עתידה להתנפץ. "בכל עירייה חרדית כל ראשי האגפים והמנכ"לים, זה הכול נשים", אומרת יפה. "הן כבר מתחילות לגעת בתקרת הזכוכית. אני בטוחה שבסוף חרדיות יגיעו לפוליטיקה. אנחנו יהדות רבנית, שזה אומר שהרבה דברים שהיו מאוד-מאוד אסורים בדורות הקודמים נהיו חלק מהנורמה, יש גם התפתחות".
"זו המהפכה האמיתית": בית הספר הממלכתי-חרדי
ואם כבר מדברים על הפוליטיקה החרדית, אי אפשר לפסוח על החינוך החרדי, שברובו מנוהל על ידי עמותות פרטיות שהממשלה הנוכחית שואפת לממן את רובן. מדובר בחינוך ללא לימודי ליבה, וללא אסדרה כלל, חינוך מנותק לעומת כל יתר הישראלים. אבל מסתבר שיש איים של שינוי גם בנושא הזה. "עץ החיים" למשל הוא מוסד חינוכי שכולל גנים ובתי ספר חרדיים ששייכים לזרם היותר נדיר בעולם החרדי - ממלכתי-חרדי, שבו התלמידים לומדים גם לימודי ליבה. באופן מפתיע "עץ החיים" הוא יוזמה של ההורים.

"פתחנו עם 11 ילדים", אומר הרב שלמה כץ, מנהל המוסד החינוכי החרדי. "היום יש פה 150 בבית ספר ויותר מ-80 בגנים. ההורים שהקימו אותו הם הורים שלא באו ממקום אידאולוגי, ולכן גם הם לא עוררו התנגדות. הם לא רוצים לשנות את הציבור החרדי, והם הורים לא פחות חרדים, אגב. אני מקבל תלונות מדוע אין מספיק לימודי גמרא בדיוק כשם שאני שומע גם למה אין מספיק מתמטיקה ואנגלית".
עד היום התקציבים נועדו לשמר את הסיסטם החרדי. התקציבים בממלכתי-חרדי פתאום אמורים כאילו לשנות טיפה את הסיסטם החרדי, לא רק לשרת את השימור שלו, אלא שפתאום החרדיות תהיה טיפה אחרת לפחות?
איתמר לוי קהא, מנהל שותף באגדות ידידי החינוך הממלכתי-חרדי: "ילד חרדי מגיע לו מה שמגיע לילד במגזר הכללי והדתי. אם הפוליטיקאים החרדים יהיו מספיק חכמים לחבק את ההורים שהולכים לממלכתי-חרדי, הם ירוויחו קליינטורה. הקליינטורה הזאת הולכת עכשיו ובורחת להם".
הממלכתי-חרדי לא בא לשנות, אבל האם, בלי כוונה הוא משנה את הציבור החרדי?
הרב כץ: "הממלכתי-חרדי מייצג משהו, הוא לא גורם למשהו. הוא סימפטום של התהליך". קהא מוסיף: "זו המהפכה האמיתית".


החוזרים בשאלה: "אימא מתקשרת רק כדי שאצביע ג'"
ב"חצר של יודה", מקום שמהווה בית חם לחרדים שיצאו בשאלה, כינסנו כמה יוצאים בשאלה שניסו להסביר לנו את היחס של הוריהם לדרך שבחרו. יהודה כהן, מנהל המקום, יצא בעצמו מהעולם החרדי - הוא בנו של השר וחבר הכנסת לשעבר איציק כהן מש"ס. "עד היום יש כאלה שכועסים. אומרים שזה יכול לגרום לאנשים לצאת (בשאלה, י"ש), אבל זה לא באמת נכון. האמת לאמיתה זה שזה מקום שנותן לאנשים דבר שהם צריכים", אומר כהן.



במפגש עם היוצאים בשאלה עלה שאיש מהם כיום לא העיד שהוא מצביע לאחת המפלגות החרדיות. "אימא שלי מתקשרת אליי בכל בחירות, ואומרת לי תצביע ג'. זה היום היחיד שבו היא מתקשרת אליי", מספר שמחה בלוטניק, יוצא בשאלה. כרמית יהודאי, יוצאת בשאלה, הוסיפה: "הייתה שנה אחת שאבא שלי שילם לי כסף להצביע ג'. לא הסכמתי, אבל הסכמנו על ש"ס. חשוב היה לי שלהם תהיה איזושהי רווחה, והעתיד שלהם... להיות בקואליציה ולהיות גדולים".
השינוי בחברה החרדית בפתח?
בסופו של דבר השאלה היא האם בעתיד, החברה החרדית תשתנה, ותהפוך לכזו שיותר מעורבת בחברה הישראלית, או שמא ניצני השינוי יישארו זניחים ביחס לרוב החרדי. לפי יפה, שיעור העזיבה של העולם החרדי אכן יגדל, אך לדעתה זה יתבטא באופן כזה שהמושג חרדי ישתנה, ולאו דווקא נראה סחף של יציאה בשאלה. "אולי הם יהיו חרדים משרתים, ולומדים", היא אומרת. "לאו דווקא הייתי משחקת עם התווית".
"אני רוצה להזהיר ממשהו שקרה לנו עם הערבים", אומר ד"ר נרי הורוביץ, חוקר החברה החרדית. "כל התחזיות ארוכות הטווח על הערבים היו שב-2020 הם יהיו רבע. בסוף הם ירדו. בוא לא ניגרר לשיח על הילודה החרדית כאיזה איום. "צריך מאוד להיזהר בדטרמיניזם. רואים שיש אינטרוולים יותר גדולים בין ילדים. רואים שבקבוצות מודרניות מספר הילדים קטן. רואים שבפריפריה הספרדית מספר הילדים קטן".

הוא סיכם: "אנחנו בנקודה ארכימדית, לכן החלטות שיקבלו מנהיגים, גם בחברה החרדית וגם בחברה הישראלית, ישפיעו. אני חושב שהם לא יהיו רוב. קבוצה גדולה, יחסית, משולבת כחרדיות חדשה בחברה בישראל. קבוצה קטנה יותר נשארת, שומרת על האינטרסים המוסדיים ההיסטוריים ולאט-לאט מתפוגגת".
